בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
סוחרי הטרגדיות המקצועיים החלו עם רעיון הכשל של הקמת ועדת חקירה ממלכתית כשהם מביטים בהנאה על הגיליוטינה ● אלא שההיסטוריה מוכיחה כי ועדות חקירה אינן פתרון אלא לכל היותר הם תעריפון הוצאה להורג
"מוות של אחד זאת טרגדיה. מוות של רבים זאת סטטיסטיקה", אומרת הקלישאה ואינה רחוקה מהאמת. הקלישאה מוליכה אותנו לשאלה: האם אסון מירון עלול להפוך מטרגדיה אנושית כואבת למיצג פוליטי, לסטטסטיקה ולעוד טקס עריפות ראשים? למרבה הצער, ישנם סימנים מובהקים לכך.
פרשנים וחלק מהפוליטיקאים מעלים על נס את מפגן האהבה והערבות ההדדית שהתגלו בקרב העם בתהליך העיכול של האירוע הכואב. תרומות דם למכביר, מסעדות שתרמו אוכל למשפחות האסון, הסיוע האנושי המרגש מהמגזר הערבי, רשומים כביטויים המרעננים לאותה ערבות הדדית. אבל בתוך מפגן הטוב הזה מתחילים הבקיעים שעלולים להפוך את אסון מירון מטרגדיה של אנשים למיצג של סוחרים פוליטיים במקרה הרע ולפסטיבל כיכרות במקרה הרע.
סוחרי הטרגדיות המקצועיים החלו עם רעיון הכשל של הקמת ועדת חקירה ממלכתית כשהם מביטים בהנאה על הגיליוטינה. אלא שההיסטוריה מוכיחה כי ועדות חקירה אינן פתרון אלא לכל היותר הם תעריפון הוצאה להורג. והלא ידוע לכול השפויים כי שום דבר טוב ותקין לא יוצא מוועדות החקירה של השופטים מלבד עריפת ראשים פומבית בכיכר העיר. עד עתה הוקמו כ-18 ועדות חקירה ממלכתיות ומבט רחב על עבודת הוועדה ותוצאות עבודתה מלמדים שאף ועדת חקירה לא תרמה לייעול והפקת לקחים מכשלים צבאיים, פוליטיים, ביורוקרטים, חברתיים, מבניים וכו'. לכל היותר היו בעמודי הסיכום המון חיפוש אשמים ועוד יותר הלקאות עצמיות.
אף שופט בישראל אינו מבין בקונסטרוקציות יותר מקבלן שיפוצים פשוט. הדבר היחיד שיו"ר ועדת החקירה מתמחה בו הוא סקילה והוצאה להורג של פקידים. מחקרים רבים פורסמו בנושא ועדות חקירה ובכולם חוט שזור אחד: יעילותן אינה ודאית וכי הפוליטיקה של דעת הקהל אינה מושפעת מוועדות חקירה.
האם לא צריך לבדוק כלל? ודאי שכן, אבל לשם כך צריך מהנדס תשתיות אחד, קצין משטרה זוטר אחד, רופא אחד, רב אחד ושלום על ישראל. אין צורך בפסטיבלים של מופעי עורכי דין, של בזבוז הון עתק על עבודת הוועדה: משרדים, רכבים, דוברים, עוזרים, יועצים, מזכירות וכיוב' באלו הוצאות חסרות היגיון.
למעשה, וועדת החקירה גם אינה פותרת דבר בזמן אמת והרי ה"אשמים" לא ישלמו על "פשעיהם" כיוון שעבודת הוועדה תיקח שנים וכולם ימתינו להחלטות של הוועדה. כלומר, אפילו דבר טוב אחד לא יתרחש בתקופת ההמתנה ובהתשה.
דוחפי רעיון העיוועים הזה מרבים חטא על פשע: הם תובעים מהוועדה העתידית שתקום לחקור גם תופעות נוספות: מי חילק את האישורים לבאסטות הדת במעברים ובשבילים לכיוון הציון הקדוש? היכן הולכים כספי הצדקות וקופות הצדקה? ומי קובע כמה תפילות יהיו על ההר? מה לחקירת שאלות אלו לאסון אם לא ניגוח סתמי בדרג הפוליטי?
למרבה הצער, האסון גם חידד את הקרע והפילוג הפוליטי. האם שמתם לב שרק פוליטיקאים ממחנה מסוים ביקרו בהר לאחר האסון? מדוע האחרים לא באו? כי זה לא היה אזור הנוחות שלהם והיה חשש שיתקלו בקריאות גנאי (אפילו ביבי נתניהו זכה לקריאות גנאי). במקום זאת הם הלכו לאולפנים ומשם שווקו את רעיון הוועדה והאשמים. העובדה שלא הכירו את פרטי האסון ולא שמעו אפילו מהנדס מומחה אחד לא הפריעה להם מלזעוק: ועדת חקירה עכשיו!
ורק לסיכום. חלק שולי מהזועקים הרחיק לכת. הנה ציטוט של אחד: "דמם של מתי מירון אינו סמוק יותר מדמם של מתי השיטפון, ממתי אסון המכביה וממתי אסון וורסאי". האם זה היה הזמן הנכון להעמיק את הקרע? ברור שלא, אבל ממתי הפוליטיקה שלנו היא הגיונית?
מליאת הכנסת קיימה ישיבת אבל מיוחדת בעקבות אסון מירון שבו קיפחו 45 בני אדם את חייהם ▪ נתניהו: בתום ימי האבל נבחן בצורה סדורה, מעמיקה ואחראית, את כלל הנושאים שקשורים בהתכנסות בהר, בהווה ובעבר ▪ דרעי: כל הפעילות של נציגי הציבור הדתי והחרדי ושלי היו כדי שהגבלות הקורונה לא יחולו בשטח הפתוח (נתניהו. רק אחרי ימי האבל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
לדברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, האירוע במירון והרקע לו מערבים בתוכם פעילות של רשויות המדינה השונות, לרבות הרשות השופטת והליכים מרובי שנים שהתנהלו בפניה ▪ "המחלוקות הפוליטיות בממשלה ומתן בלעדיות לקביעת הרכב הוועדה על-ידי הרשות השופטת יכתיבו כמעט ממילא את גבולות הגזרה של הבדיקה והחקירה, מראש" (ח"כ רוטמן. הליך שקוף ופתוח [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
קובע שהממשלה יכולה להקים ועדה כזו למרות שהיא ממשלת מעבר, שזוהי הדרך הנכונה ביותר לבחון את האסון ושיש לעשות זאת בהקדם האפשרי ▪ מסביר שהדחיפות נובעת מהצורך בריכוז פעולות החקירה, הצורך להפיק לקחים לקראת אירועים דומים ומתן מענה חלקי לתחושות הקשות של הציבור (מודעות אבל במאה שערים)
המפכ"ל מביע תמיכה של 200 אחוז במפקד המחוז הצפוני על פועלו באסון מירון ▪ השר אוחנה: גורמים בתקשורת מנסים לתקוע טריז בין המפכ"ל ומפקד המחוז לשר ([צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
למרות שמה שקרה במירון בל"ג בעומר היה אסון קולוסאלי, צריך להתייחס למה שקרה שם לא במונחים של אסון אלא לקרוא לילד בשמו: הפקרות רבתי וחוסר אחריות! (חוסר אחריות [צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש 90])
הוא אוחז בכוח ובחסות הבג"ץ (לפי שעה) בהגה השלטון, אבל אסור לו לנהוג ▪ חייבים ליטול ממנו את הרישיון (נתניהו. עיניו כהו וקהו [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
הביקורת תתמקד בבחינת פעילות כלל הגורמים, בדיקת הפעולות לתיקון הליקויים שנמצאו במתחם קבר הרשב"י והסדרת אירועים המוניים דתיים ▪ אנגלמן: ככל שיעלו בביקורת היבטים של אחריות אישית הדבר יבוא לידי ביטוי בדוח באופן חד-משמעי (מתניהו אנגלמן. בדיקה מיוודת)
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני התייחס בפתח ישיבת ועדת הכספים לאסון במירון: "היות ואני מכיר את הסוגיה הזו, אם זו הייתה ממשלה מוגדרת היינו אומרים הממשלה הזו לא מושלת. היו פה ממשלות שונות, זה היה כל הממשלות, שמירון מחוץ לתחום. הסברה הייתה שהיו ניסים - הניסים ימשיכו. כל הממשלות לא נתנו דעתם. בכל מקרה לוועדת חקירה ממלכתית, אני לא מתנגד אבל זה צריך להיות בתנאי שהמדינה, ולא משנה איזו ממשלה, בסופו של דבר הוועדה תגיד שצריך להשקיע שם כסף. אם יעשו זאת אז ועדת חקירה ממשלתית שווה, אם לא אז ימצאו איזה שוטר להאשים"
כמו בכל אירוע התקשורת חושפת עכשיו עדויות, הקלטות ומסמכים שמראים שהכל היה ידוע ולא עשו כלום ▪ אם הכל היה כל כך היה ידוע מדוע אף כלי תקשורת לא התריע, לא ביצע תחקיר, מדוע אף כלי תקשורת לא הביא מדבריהם של אותם אלו שהתריעו, והם גורמים ידועים? (הכל ידוע מראש [צילום: דוד כהן/פלאש 90])
במוחי חלפה השאלה איך הן מסתדרות עם כל הקריאות לעזרה, עם אנשי מד"א וזק"א ומשטרה ואיחוד והצלה? ▪ שאלתי את עצמי איך הן מצליחות לעשות את צרכיהן כאשר הן מוקפות בגברים זרים? כידוע, הגברים מתפנים בקלות, אך אישה עם תינוק בזרועותיה לעיני הציבור הרחב כאשר אין שיח בסביבה? (מי דאג לשתיה? [צילום: AP])
בימים האחרונים נשמע שוב ושוב צמד המלים "לקחת אחריות", שאיש אינו מבין אותו ואף אינו טורח לתת לו משמעות. האם "לקיחת אחריות" היא הנחת המפתחות? התפטרות? חרקירי? והאם ביצוע אחת מפעולות אלה ימנע את האסון הבא?! (האסון במירון [צילום: דוד כהן/פלאש 90])
דעתי אינה נוחה מה"הילולות", בהן מצטופף עם רב בכלל, ובתקופת מגיפה, כקורונה, בפרט ▪ ההילולות הללו, חלקן על "קברי צדיקים" שאין היודע גופת מי טמונה בהם, מגבשות את החרדים ונושאות פירות פוליטיים עצומים לעסקניהם ולצדיקים-מכח-עצמם אשר עשו את הדת והאמונה לקרדום לחפור בו (אשמים רבים [צילום: דוד כהן, פלאש 90])
ועדת החקירה תבדוק את התהליך לאורך השנים הארוכות, תבחן את ההחלטות שהכריעו בהתייחס לעלייה להר על כל היבטיה ▪ יותר מבחינת העבר תפעל למען העתיד (ריח המוות עדיין מרחף [צילום: סבסטיאן שיינר, AP])
בעקבות האסון במירון, שבו נהרגו 45 בני אדם, הודיע (יום ב', 3.5.21) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על ביקורת מיוחדת שתתחקר את הנסיבות שהובילו לאסון במירון. "מדובר באירוע שניתן היה למנוע אותו ועתה מוטל עלינו לבחון ולבדוק כיצד ואיך נדרש היה למנוע אירוע זה. משרד במקר המדינה פרסם ב-2008 חוות דעת בנושא מצב קבר רשב"י במירון והיערכות ל"לג בעומר ב-2011 ערך המשרד ביקורת מעקב בנושא שהצביעה על שורת ליקויים שייתכן שהאסון היה נמנע. הביקורת הצביע בין היתר על היעדר גורם ממשלתי האחראי על הארגון הכולל, רמת תחזוקה ירודה, תוספות בנייה לא חוקיות, תשתיות דרכים לא מספקות ודרכי גישה שאינם מותאמים לרכבי הצלה", הוסיף המבקר.
שוב ושוב הוכח כי יש פער עצום בין הזהויות והתדמיות שיש לגבי מגזרים מסוימים בחברה הישראלית, לבין המציאות בחיי היום היום. חלק גדול מאותם צעירים וצעירות שנהרגו באסון הזה, משתייכים לזרמים שמוגדרים כחרדים, חלקם קיצונים, כאלו שאנחנו לא אוהבים לאהוב כל השנה.
הפכנו את ה-2.5 ליום אבל לאומי. הדגלים הורדו לחצי התורן בכל המקומות שהדגלים מככבים לתפארת מדינת ישראל. האבלים אינם אבלים פחות או יותר בגלל הורדה זו. אנו, רוב הצבור הישראלי, שאינו פוקד את הר מירון בל"ג בעומר, כואב ודואב עם משפחות הנספים, חבריהם והקהילה החרדית בארץ ובחו"ל.
קיימות שתי גישות בתחום של חקירת תאונות וכשלים מכל סוג שהוא. גישה אחת מתמקדת במציאת אשמים. גישה שנייה עוסקת במניעת הישנותה של התאונה. כמובן שיש מצבי ביניים רבים, אבל כדי להבין את מחול השדים המתחולל מאז האסון - הצפוי מראש - בהר מירון חשוב להפנים את ההבדל התהומי בין שתי הגישות.
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
