לספוג עלבונות בישיבה זקופה

תנוחת הגוף שלנו יכולה להשפיע על הדרך בה המוח מגיב לעלבונות. במסגרת מחקר חדש, חוקרים מאוניברסיטת טקסס חקרו את פעילות המוח של 23 סטודנטים ו-23 סטודנטיות. הם חיברו אותם למעין כיפה מלאה בחיישנים אלקטרונים ואז חשפו אותם להערות ביקורתיות.

החוקרים גילו כי התנוחה של הגוף השפיעה על הדרך בה המוח הגיב לעלבונות.

אצל סטודנטים שהקשיבו לעלבונות כשהם יושבים נראתה פעילות חשמלית רבה יותר בצד השמאלי של האונה הקדמית - אזור שנמצא קשור לחוויית כעס - לעומת אצל אלו שהוטחו בהם עלבונות דומים כשהם שוכבים על גבם או אצל אלו ששמעו הערות נייטרליות כשהם עומדים.

ממצאי המחקר פורסמו בעיתון "Psychological Science". לדברי החוקרים, ייתכן שחלק מהעיבוד הפסיכולוגי במוח, שטרם ידוע עליו הרבה, מתרחש בעקבות שינוי התנוחה לתנוחת שכיבה.

למשתתפים נאמר כי הם נבחרו באופן אקראי לכתוב מאמר קצר שמתנדב אחר יעריך אותו. כל סטודנט קיבל אוזניות סטריאו כשהוא יושב זקוף. החוקרים החליטו באופן אקראי אם הסטודנט ימשיך לשבת ישר או יתבקש לשכב, והסטודנטים שמעו את הציון שקיבלו מהחוקרים שהגיבו למאמר שכתבו.

הסטודנטים שהיו בתנוחת השכיבה ומחצית מאלו שישבו שמעו הערות שליליות לגבי המאמרים שכתבו ולגבי האישיות שלהם. הסטודנטים שישבו שמעו גם הערות נייטרליות. ברגע שהמשוב הפסיק, הפעילות במוח תועדה בעזרת אא"ג. לאחר מכן הסטודנטים כתבו דוח בו תיארו את הרגשות שלהם.

בדיוק כפי שצפו החוקרים, הם זיהו ניצוצות רבים יותר של כעס במוחם של הסטודנטים שישבו. הם גילו גם כי לאחר שהסטודנטים שמעו את ההערות המעליבות, הדיווח על תחושה של כעס גבר והדיווח על תחושת השמחה ירד. החוקרים לא זיהו שוני ברגשות בין תנוחות השכיבה והישיבה.

החוקרים הגיעו למסקנה כי הסיבה לכך היא העובדה שתנוחה של שכיבה יכולה לצמצם את הדרך לנוע לכיוון משהו בתגובה לעלבון.