הורדוס התחיל את הכותל, אבל לא סיים

מי בנה את כותלי הר הבית? כל מורה דרך וכל תלמיד המצוי בתולדות ירושלים, ישיב מיד שהיה זה הורדוס. ואולם, בחפירות הארכיאולוגיות בצד תעלת הניקוז העתיקה של ירושלים התגלה לאחרונה מקווה טהרה קדום, שמערער את התפישה הארכיאולוגית המקובלת בנוגע לאחריותו הבלעדית של הורדוס על הבנייה.


לאחרונה נערכו פעולות תמיכה ואחזקה בריצוף הרחוב הראשי של ירושלים מלפני 2,000 שנה, ששימש עולי רגל שעלו לבית המקדש. זאת, במסגרת פרויקט לחשיפתה מחדש של תעלת הניקוז שעברה מתחת לרחוב, ועברה מבריכת השילוח בעיר דוד עד לגן הארכיאולוגי של ירושלים שליד הכותל המערבי. החפירות מתנהלות באתר מטעם רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, במימון עמותת אלע"ד, והן מנוהלות בידי הארכיאולוג אלי שוקרון מטעם רשות העתיקות, בסיועו של פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה.

בחפירה מתחת לרחוב המרוצף שליד קשת רובינסון, נחשפו קטעים של יסודות הכותל המערבי המושתת על הסלע - שהוא גם יסודה המערבי של 'קשת רובינסון' - קשת עצומה שנשאה גרם מדרגות שהוביל מן הרחוב הראשי של ירושלים אל הכניסה למתחם בית המקדש.

המפעל הגדול ביותר

לדברי פרופ' רייך, "במהלך העבודות התברר כי בסלע הטבעי מצויים שרידים חצובים של מתקנים שונים, ובהם בורות מים, מקוואות טהרה ומרתפים. אלה, השתייכו לשכונת בתי מגורים שהתקיימו במקום לפני שהמלך הורדוס החליט על הרחבת מתחם הר הבית. ההיסטוריון היהודי בן התקופה יוסף בן מתתיהו מספר שהורדוס החל במפעל ההרחבה של המתחם בשנה השמונה-עשרה למלכותו (שנת 22 לפסה"נ), ומגדיר את ההרחבה כ"מפעל הגדול ביותר ששמעו עליו בני אדם מעולם".

משהוחלט על ההרחבה, הופקע השטח, והוסרו קירות הבתים עד הסלע. את המתקנים החצובים בסלע מילאו בעפר ובאבנים, על-מנת שניתן יהיה לבנות עליהם. משנקבעו פינות הר הבית והוחל בהנחת הנדבך הראשון, התברר כי אחד ממקוואות הטהרה ממוקם בדיוק בתוואי הכותל המערבי. הבנאים מילאו את המקווה בעפר, הניחו על העפר שלוש אבנים שטוחות גדולות, ובנו את הנדבך הראשון של הכותל על גבי סתימה זו.

ניפוי של העפר מתוך המקווה החתום העלה שלושה נרות חרס מן הטיפוס שרווח במאה ה-1 לספירה. בנוסף, הוצאו בניפוי שבעה-עשר מטבעות ברונזה הניתנות לזיהוי. דר' דונלד אריאל, אוצר המטבעות של רשות העתיקות, קבע כי המטבעות המאוחרים ביותר (ארבעה במספר) נטבעו בידי הנציב הרומי ולריוס גרטוס בשנה 17/18 לספירה. פירוש הדבר שקשת רובינסון, ואולי חלק ארוך יותר של הכותל המערבי, נבנו לאחר שנה זו – כלומר: לפחות 20 שנה אחרי פטירתו של הורדוס (שחלה - לפי הסברה הרווחת, ב-4 לפני הספירה). נתון ארכיאולוגי זה ממחיש את העובדה שבניית כותלי הר הבית וקשת רובינסון הייתה מפעל אדיר שנמשך על-פני עשרות שנים והוא לא הושלם בימיו של הורדוס.

ממצא דרמטי זה מאשש את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו המספר כי רק בימיו של המלך אגריפס השני (נינו של הורדוס) הסתיימה העבודה, ועם סיומה נותרו בירושלים שמונה-עשר אלף מובטלים.