הממשלה הכבידה את עול המיסים מאז המחאה

מדינות רבות מציינות את היום בשנה בו האזרח הממוצע מפסיק לעבוד כדי לשלם מיסים כ"יום העצמאות ממס". מכון ירושלים לחקר שווקים מופקד על קביעת היום בישראל.

"השנה אנו נעבוד בממוצע 192 ימים כדי לפרנס את הממשלה ורק 174 ימים כדי לפרנס את עצמנו", אומרת קורין סאור, מנכ"ל המכון. "לשם השוואה, אנו עובדים השנה 27 ימים כדי לממן את תקציב הביטחון, 25 ימים למען שירותי רווחה, 23 ימים למען חינוך ו-11 ימים למען הבריאות".

המכון הודיע שהשנה ה"חג" יחול ב-9 ביולי, עיכוב של 11 ימים לעומת 2011. "עול המיסוי כבד מאוד בישראל לעומת משקים מתקדמים אחרים", מסבירה סאור. "בארה"ב 'יום העצמאות ממס' נפל ב-17 באפריל, באנגליה ב-29 במאי, ובקנדה ב-11 ביוני". לעומתם, בגרמניה, בצרפת, בבלגיה ובהונגריה חוגגים את החג אחרי ישראל.

אזהרת המכון: "הגדלת הגירעון מובילה ליוון ולספרד"

המכון מזהיר מפני ראיית הגדלת הגירעון כתחליף זול להעלאות מיסים. סאור: "מתוך 192 הימים שאנו משקיעים למימון המיסים, אנו עובדים 68 ימים כדי לממן הלוואות שהממשלה לקחה בעבר. עובדה זו ממחישה שהלוואות אולי מאפשרות לממשלה להעניק הטבות בטווח הקצר אולם הן מתורגמות להכבדת נטל המיסוי בשנים הבאות". לשם השוואה, אנו עובדים השנה רק 27 ימים כדי לממן את תקציב הביטחון, 25 ימים למען שירותי רווחה, 23 ימים למען חינוך, ו-11 ימים למען הבריאות.

"החלטה ממשלתית להגדיל את הוצאותיה ללא כיסוי - כלומר את הגירעון בתקציב, אינה הופכת לכדאית מבחינה כלכלית רק מכיוון שמכריזים שמותר לעשות כן. הגדלת הגירעון שווה להכבדת נטל המס על הדור הבא והאטת הפעילות הכלכלית. הממשלה מאמצת את המדיניות הנפסדת של יוון, ספרד, איטליה, וקפריסין. כך מכניסה הממשלה את המשק לסחרור אשר סופו אינו ידוע, בשעה שהיא הייתה יכולה לשמור על ריסון תקציבי ולהביא לצמיחה מחודשת באמצעות הקלת נטל המיסוי", מסבירה סאור.

2009-1990: הישראלי עבד יותר מחצי שנה כדי לשלם מיסים

חישוב יום העצמאות ממס משקף את היחס שבין סך כל המיסים (ארציים ומקומיים, ישירים ועקיפים, כולל מס הכנסה, מע"מ, מס רכישה, מיסי דלק וכו') לבין ההכנסה הלאומית. החישוב מתבסס על נתוני הלמ"ס ומשרד האוצר. בשנת 2012 ההכנסה הלאומית צפויה לעלות ב-3.2%, אולם גביית המיסים צפויה לעלות ב-10%, ומשמעות ההפרש היא הכבדה בעול המיסוי.

מכון ירושלים לחקר שווקים מפרסם את "יום העצמאות ממס" בישראל מאז שנת 2004, ובמבט לאחור עד שנת 1990. המכון גילה שבכל שנה משנת 1990 עד שנת 2009, עבדו הישראלים יותר מחצי שנה כדי לשלם מיסים. רק בשנים 2010 ו-2011, זכינו לשמור את רוב כספינו אצלנו. שיפור זה בוטל השנה.

80 ימי עבודה כדי לשלם מיסי הכנסה

קשה לאדם ממוצע לחשב את עול המיסוי האישי שלו, ולכן קביעת יום העצמאות ממס מקילה עליו ומספקת חישוב ממוצע. למרות שיחסית קל לדעת כמה אדם משלם במס הכנסה, מיסים נוספים כדוגמת מיסי ייבוא ומע"מ נסתרים מהעין. בממוצע, אנו עובדים 80 ימים כדי לשלם מיסי הכנסה (35 ימים כדי לשלם מס הכנסה, 33 ימים כדי לשלם ביטוח לאומי, ו-12 ימים לשלם מס בריאות), 43 ימים כדי לשלם מע"מ ומיסי קנייה, 25 ימים כדי לשלם מיסי ייבוא, 16 ימים כדי לשלם מס חברות, 15 ימים כדי לשלם מיסים עירוניים ומקומיים, ו-11 ימים כדי לשלם מיסי דלק.

המכון מציין שלעומת 192 הימים שהישראלי הממוצע עובד כדי לשלם מיסים, הוא עובד 53 ימים עבור הוצאות הדיור שלו, 31 עבור תחבורה ותקשורת, ו-25 ימים עבור המזון שהוא צורך.

מי משלם מיסים?

העשירון העליון משלם 64% מכל המיסים הישירים (על בסיס הכנסה) ו-16.4% מכל המיסים העקיפים (על בסיס צריכה). החמישון העליון משלם 56% מכל המיסים (82% המיסים הישירים ו-31% מהמיסים העקיפים), כאשר החמישון התחתון משלם רק 7% מהמיסים, הכל במס עקיף.

סאור אומרת שבין היתר, אנו עובדים ימים כה רבים כדי לשלם מיסים בגלל גודל התקציב הממשלתי, שאמור להסתכם השנה ב-366 מיליארד ש"ח. בממוצע, מוציאה הממשלה כ-187 אלף ש"ח על משפחה בת 4 נפשות. "אין זה בטוח שהתמורה שווה את ההשקעה", אומרת סאור.