העליון רומז: להרחיב הפיצוי לנכי רדיפות הנאצים

שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ודפנה ברק-ארז רומזים למשרד האוצר על הצורך לפרש בצורה גמישה ומרחיבה את חוק נכי רדיפות הנאצים. הדברים נאמרו (26.7.12) בהחלטה קצרה בעניינם של שישה ניצולי שואה מגטו נאלצ'יק שבהרי הקווקז.

ועדת הערר דחתה את ערעורם של השישה על החלטת משרד האוצר שלא לשלם להם פיצויים על-פי ההסכמים עם גרמניה, ובית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורם. השישה ביקשו רשות לערער לבית המשפט העליון, ובאופן נדיר לא נדחתה בקשתם על הסף למרות שמדובר בגלגול שלישי. השופטים אף ניצלו את המקרה כדי לדרוש מן המדינה תשובות עקרוניות, תוך שהם מציינים שהממשלה לא עמדה בהתחייבותה משנת 2008 לקדם חקיקה בנוגע לפרשנות בעניין גטאות ומחנות עבודה שניצוליהם זכאים לפיצוי.

"באופן כזה או אחר, איפוא, רקמת החוק איננה סגורה, אלא פתוחה לכאורה במידה המאפשרת פיתוח הזכאות, מבלי שניטע מסמרות, עם שאנו ערים למורכבות", אומרים רובינשטיין, דנציגר וברק-ארז. בהחלטה נדירה, הסכימו השלושה לקבל ראיות בשלב רשות הערעור, ובהם הכרתה של ממשלת גרמניה בגטו נאלצ'יק.

השופטים מוסיפים: "מבקשים אנו כי בתוך שלושה חודשים מהיום (ימי פגרה במניין) תוגש עמדה עדכנית של המדינה, על דעת שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, לעניין פרשנות החוק והאפשרות להרחבת מעגל הזכאות במקרים נוספים, אם במסגרת החוק הקיים ואם במסגרת תיקונו (כנמסר על-ידי המדינה, יש מגעים עם רשויות גרמניה, וכמובן הדבר חיובי, אך השאלה היא במעגל הישראלי הפנימי, בעקבות האמור מעלה).

"כאמור, איננו נוטעים מסמרות, וערים אנו להסכמה שהייתה בבסיס החוק גם על דעת ארגוני הניצולים בשעתו; אך נראה לנו שהשילוב בין אותה 'רקמה פתוחה' לבין העובדה שמי שהיו תחת המגף הנאצי הולכים ומתמעטים בגזירת הטבע, ועל כן פתרונות לגביהם, ככל שיימצאו, צריכים להיות מהירים וזמינים, מצדיק מבט נוסף ורחב יותר".