"עוצמתן של הנשים הבדואיות שפגשנו, ויכולתן לפעול למען עצמן וחברותיהן לקהילה, למרות הסביבה התרבותית הפטריארכלית בה הן פועלות, מעוררת השראה ומחייבת את רשויות המדינה להתגייס למענן", אומרת יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ
עליזה לביא. "מטריד מאוד שבכל בוקר יוצאים מהכפרים 15 אוטובוסים שמסיעם תלמידים לבית הספר היסודי אבל רק אוטובוס אחד שמסיע תלמידים לתיכון. הנשירה העצומה מהלימודים, של תלמידים בכלל, ובמיוחד של בנות, בתפר שבין בית הספר היסודי לתיכון, היא החסם הגדול ביתור בפני ההתפתחות האישית שכל נער ונערה זכאים לה".
הוועדה סיירה אתמול בקרב נשים בדואיות בנגב, בין היתר בכפרים הלא מוכרים, ופגשה את נציגות העמותות "יסמין אלנגב" העוסקת בבריאות האישה הבדואית, "נשים בדואיות למען עצמן" ו"סדרה", לשימור אומנות הטוויה והאריגה הבדואית. גם ח"כ מרב מיכאלי וח"כ
דב חנין השתתפו בסיור. זו הפעם הראשונה שהוועדה לקידום מעמד האישה מתארחת ישירות אצל הנשים הבדואיות עצמן, ולא אצל ראשי הקהילות, והנשים הן שבחרו את אופי הביקור ואת הסוגיות שיועלו בפני הוועדה.
כסאות ולוח
חברי הוועדה שמעו מהנשים על חייהן ועל החסמים העומדים בפניהן, וכן שמעו מנציגי משרדי הממשלה על פעילותם בקרב נשים בדואיות. "שינינו את כותרות מערכי השיעור", אמרה מיכל שרף, מדריכת לשוויון בין המינים ממשרד החינוך, "היה ברור שתוכנית לשוויון בין המינים לא תתקבל, אז שינינו לה את השם ל'חינוך לחיי משפחה'. יש המון מדריכים אבל אין תקציבים".
"מי שרוצה לעזור לנשים, שירד לשטח ויראה מה הקשיים" אמרה אמל אבו אלקום, מייסדת עמותת נשים בדואיות למען עצמן, "שיכיר את הנשים שמתמודדות ביום יום עם הקשיים. בשגב שלום אני עובדת יחידה לקידום הנוער. נערות רבות נושרות מהלימודים בסוף כיתה ו'. לפני חודש פנו אלי 10 נערות שהוריהן לא מאפשרים להן להמשיך ללמוד וביקשו לפתוח להן כיתה. הילדות מוכנות להביא את הכסאות והלוח. כאן הקושי האמתי. אחוז גבוה מאוד מההורים - אין מצב שירשו לבנות להמשיך ללמוד, זו תפיסה משפחתית. תחת הפיקוח שלהם אין בעיה, אז פתחנו חוג להכנת כדים, כשהבנות מגיעות בליווי האם או הסבתא, וסביב לכדים מעבירים להן תכנים. הנערה הזו תהיה אימא ובכלל אין לה כלים לפתח ולקדם את הילדים שלה".