אדם שעשה עבירה כלפי החברה הישראלית נידון עליה בבית המשפט ושילם על כך בחירותו. החברה חייבת לסלוח לו, למחול לו ולקבל אותו באהבה בחזרה אל חיקה, בפרט אם מדובר בעבירות של צווארון לבן ולא חלילה בעבירות קשות וחמורות. לא יעלה על הדעת שנזכיר לאדם כמו
טדי שגיא את סיפור מעידתו כל חייו, בפרט ששילם את חובו לחברה.
דווקא המקרה של טדי שגיא משמש דוגמה - מצד אחד לאלפי ישראלים צעירים שרצו להגשים חלום והגשימו אותו ובגדול, ומצד שני לכאלה שהייתה להם מעידה בדרכם, הבינו את מהותו של החוק בישראל, שילמו את חובם ויצאו לדרך חדשה, דרך של הצלחה, יושרה וכנות. אסור גם לשכוח שהוריו של טדי, ליזיקה ועמי שגיא, עבדו כל חייהם קשה, קשה מאוד.
אני מברך כל אזרח ישראלי, תושב הארץ הזו או כזה שבחר לגור מחוצה לה, משלם מיסים בארץ הזו או במדינה אחרת, שהחליט לתרום ממיטב כספו למען החברה הישראלית. כל עוד זה על-פי החוק בישראל - הכל תקין. מחמם את הלב, מרגש עד דמעות, לפגוש את משפחת שגיא בכל נקודה של תרומה לקהילה, החל ממכון ויצמן, דרך מוזיאון תל אביב, מכללת נתניה ובכלל.
יש להצדיע לכל תורם כזה ובפרט לטדי שגיא, וזאת משום גילו הצעיר, אך המודעות הכנה שלו ושל הוריו לתמיכה בחינוך, בתרבות, בחלש ובפיסח. החוכמה היא גם להוקיר תודה כלפי האנשים הנפלאים האלה ולהעניק מעת לעת תעודת הוקרה כזו או אחרת. אסור לתת לרוע, לקנאה ולצרות העין להשתלט על הרצון של אנשים טובים לתמוך בקהילה מסיבותיהם הם.
לא אשכח שמורי ורבי
יצחק רבין ז"ל ומורתי היקרה לאה רבין ז"ל פתחו את בית ראש הממשלה לארוחת צהריים חגיגית והעניקו ליוסף בוכמן תעודת הוקרה מטעם ראש הממשלה על תרומתו למדינת ישראל. היו מי שאמרו שאסור לתת לבוכמן תעודת הוקרה כזו או אחרת וזאת משום שכספו לא נוצר מחברת היי-טק! יצחק רבין פסק ואמר אז, שאם בוכמן יכול לממן מחלקות שלמות בתל השומר, לכבוד הוא לו לתת לו תעודת הוקרה. הצדעתי אז לדרכו של יצחק רבין שלא נכנע לפופוליזם זול ומשתלח, ובטח שלא לצדקנים כאלה או אחרים שצצים במדינת ישראל כמו פטריות אחרי הגשם. צדקנים אלה יודעים רק להתלונן כמה רע וכמה נורא, אבל הם לא יודעים לתרום ובטח שלא יודעים כמה קשה לדאוג לתרומה.
כולנו חייבים להודות ולהוקיר כל תרומה של איל הון כזה או אחר שניתנת למדינת ישראל. הרי לולא התרומות האלה, בפרט בשנה הכלכלית הקשה על העולם וישראל, עשרות מוסדות במדינה היו נסגרים, עשרות ילדים חוסים היו ברחובות ומאות תלמידי אוניברסיטות לא היו מוצאים אוניברסיטה ללמוד בה, פשוט כי הכסף אזל. כולנו זוכרים ולא שוכחים מה קרה לעשרות קרנות בישראל שכספן הושקע אצל המגלומן ברנרד מיידוף. ראינו במו עינינו איך ללא תרומות עמותות נסגרות, ואף אחד, בפרט במדינת ישראל, לא קם להושיען. כי הפקידות במשרד האוצר לא מבינה עד כמה המחסור בכסף כל כך קשה לאגודות צדקה כאלה או אחרות.
לכן היום, יותר מתמיד, מחובתנו להוקיר ולהצדיע לתרומות של ליזיקה, עמי וטדי שגיא. הרי בכספים האלה הם היו יכולים לקנות עוד וילה, עוד יאכטה, עוד מטוס. כל עוד הכספים האלה נוצרו ביושרה, אותי לא מעניין ואסור שיעניין את כולנו האם זה מהימורים או מנדל"ן. התומכים הגדולים בארה"ב של אמריקה בנשיאים ובחברי קונגרס הם לא אחרים מאשר בעלי הקזינו בלאס וגאס. לכן הפסיקו עם הצדקנות המיותרת הזאת וכבדו את נותני התרומה.