מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, "צייר לנו תמונה די ברורה שבה הבעלים שאול אלוביץ, צריך את עזרת ראש הממשלה בהחלטות רגולטוריות שקשורות בקבוצת בזק, ולכן עלינו מוטלת המשימה לעשות דברים שיועילו לראש הממשלה". כך העיד (יום ב', 11.10.21) אבירם אלעד, שהיה ראש מערכת החדשות של וואלה בשנים 2014-2011, העורך הראשי בשנים 2018-2016 וכיום מנכ"ל חדשות 13, במשפט נתניהו.

לדברי אלעד, לשיקולים פוליטיים אין מקום בהחלטות העריכה שלו, ובמצב תקין - מנכ"ל האתר כלל אינו אמור להתערב בתכנים. למרות זאת, הוסיף, גם בתקופתו הראשונה היה ידוע שיש צורך לקבל את אישורו של ישועה על ידיעות הקשורות לקבוצת בזק. לדברי אלעד, עד סוף 2012 היו התערבויות בודדות של ישועה בתכני האתר. ההתערבות הפוליטית הראשונה הזכורה לו, המשיך אלעד, הייתה ערב בחירות 2013, כאשר ישועה הורה להסיר ידיעה שעסקה בדוח העוני [האלטרנטיבי], משום שהיא הייתה שלילית כלפי ממשלתו של בנימין נתניהו - הסרה שנומקה ברצון לקבל את תקציבי הפרסום של הליכוד; הוא לא היה בטוח שזהו הנימוק האמיתי.

"ההתערבות הייתה די ברורה - לטובת ראש הממשלה ומשפחתו", אפיין אלעד את התערבויותיו של ישועה בשנים 2014-2012. "היא לא הייתה ההתערבות היחידה, אבל אין ספק שבכמות ובמאסה ובאיכות, בירידה לפרטים ועד כמה היה אגרסיבי כלפינו - זה היה ברור מאוד". השופט משה בר-עם: "באיזה אופן זה נעשה?". אלעד: "בכל דרך אפשרית. בהודעות, בשיחות טלפון, בשיחות פנים אל פנים". בר-עם: "איזה סוג בקשות היו שאתה זוכר?". אלעד: "מה שהיה משותף לכל הבקשות האלה זה להיטיב עם ראש הממשלה ומשפחתו. פעם אחת בעדו, פעם אחרת מי שנתפס כיריב פוליטי שלו - לפגוע בו בצורה עיתונאית, להעלות כתבות, להוריד כתבות, למחוק כתבות".

"זה עושה אותי חולה"

התובעת יהודית תירוש שאלה עד כמה ישועה הסביר את הבקשות, ואלעד השיב: "בהתחלה לא, אבל לאט-לאט, ככל שעבר הזמן, הוא צייר לנו תמונה די ברורה שבה הבעלים שאול אלוביץ, צריך את עזרת ראש הממשלה בהחלטות רגולטוריות שקשורות בקבוצת בזק ולכן עלינו מוטלת המשימה לעשות דברים שיועילו לראש הממשלה". תירוש: "עד כמה התרשמת שמדובר בשיקולים עיתונאיים?". אלעד: "לחלוטין לא. בחלק מכריע של הבקשות האלה זה בכלל לא ניסה אפילו להיות עיתונאי. לפעמים כן ניסה לצבוע את זה בצבעים עיתונאיים, 'זה לא מספיק אמין או [לא מספיק] מדויק', אבל בחלק מהמקומות הוא פשוט הנחה, והיה ברור שההנחיה לא נובעת משיקולים עיתונאיים אלא משיקולים אחרים".

לדברי אלעד, כאשר אנשי המערכת הביעו תרעומת בפני ישועה על התערבותו, הוא השיב לרוב "שזה באמת קשור לאותו דבר שתיארתי קודם". עוד אמר כי ישועה עצמו אמר שפעולות אלו אינן טובות לאתר אבל טובות לקבוצה וחשובות לוואלה, ואף התבטא ש"זה עושה אותי חולה ואין ברירה". לדברי אלעד, "היו היו מספר פעמים שאילן אמר שאי ביצוע של הנחיות יוביל לסגירת החברה, להרס החברה, שהאיתנות של החברה תלויה בזה שאנחנו נבצע את ההנחיות האלה".

תירוש: "וכשלא הייתם מבצעים?". אלעד: "כל בקשה נתקלה בחומה של התנגדות מצידנו וויכוחים שלעתים הגיעו לצעקות. עשינו הכל כדי לא להיעתר לבקשה, אבל בסופו של דבר זה הגיע לזה שההנחיה הייה פקודה ולבסוף הדברים בוצעו. "היו דברים שאנחנו ניסינו למסמס, לא לעשות, לשנות בכל מיני דרכים את רוע הגזירה, אבל מעטים מאוד כאלה לצערי". במקרים כאלו, "התגובה הייתה קשה, שאתם מסרבים פקודה. השיח בינינו הגיע ממש למקומות קשים". לדברי אלעד, עד בחירות 2013 ההתערבויות הלכו ונעשו תכופות יותר ויותר, לאחריהן הייתה רגיעה יחסית, אבל מאוחר יותר הן שבו והתעצמו".

מדוע התפטרה טלי בן-עובדיה

אלעד נשאל מדוע התפטרה טלי בן-עובדיה לאחר שלושה שבועות בלבד כעורכת הראשית. הוא השיב, שישועה הורה לו לדרדר או למחוק ידיעה בולטת על נפתלי בנט, "בניגוד מוחלט לשיקול המקצועי שהוביל את הכתבה לשם". אלעד התנגד והפנה את ישועה לבן-עובדיה, אך ישועה הגיב שהיא תתפטר אם ידרוש זאת ממנה. "הוא נימק את זה שמגיעות בקשות מלמעלה, היה ברור שזה לא בא ממנו, הוא לא ניסה להסביר שיש בעיה עיתונאית עם הכתבה, אלא שזה בא מלמעלה". אלעד הדגיש, כי ישועה איננו אדם פוליטי, "לא הייתה שם אידיאולוגיה", ולכן היה לו ברור שמדובר בהוראה מלמעלה. "אחרי המקרה הזה טלי אמרה לי שהמקום הזה לא יכול להגיע רחוק בצורה הזו מהבחינה העיתונאית ושזו בעיה מאוד קשה, וכעבור כמה ימים היא התפטרה".

לקראת בחירות 2013, המשיך אלעד, הורה ישועה לפרסם ידיעה מצולמת על השלטים אותם הורתה ועדת הבחירות המרכזית לבית היהודי להסיר. באותו זמן ראיין ינון מגל, אז העורך הראשי את נתניהו, והוחלט שכותרת הראיון תהיה הודעתו של נתניהו על מינויו של גדעון סער לשר החינוך בממשלתו הבאה. "תוך כדי שאנחנו עובדים, לפני פרסום הראיון, אילן אמר לינון וינון אמר לי להוריד את החלק הזה, את השאלה הזו.

"אני מאוד השתוממתי על הדבר הזה. לא הבנתי למה צריך לעשות את זה, בניגוד מוחלט להיגיון. מילא אם זה פרט זניח - אפשר איכשהו לנהל מו"מ. אבל שאלה פוליטית שנשאלה ותשובה שניתנה - [מבחינה] עיתונאית לא הייתה שום סיבה להוריד את זה, אבל נאלצנו להוריד את זה והראיון שודר בלי השאלה הזו. לא היה שום חופש, זו הייתה פקודה ברורה לביצוע. כמובן שניסינו להתנגד בכל דרך אפשרית ולא הסכמנו לזה, ולא העלינו את הראיון עד שקיבלנו הנחיה הכי ברורה שיש ושאין דיון בכלל, וכל נימוק עיתונאי שניסינו להעלות לא נענה בשום תגובה עניינית.

להוריד ידיעה על השמלה

"ביום הבחירות עצמו קיבלנו הנחיה מאילן להעלות לכותרת הראשית ביקור של נתניהו בכותל. ביקור של ראש הממשלה בבחירות זה אולי משהו שראוי לסיקור, אבל לא חשבנו שזה צריך להיות כותרת ראשית. ההנחיה הייתה חד-משמעית" להעלות את זה לכותרת הראשית, וזה יום הבחירות. זה ממש השפעה ישירה על האנשים. כך ראינו את זה באותה העת, ובכל זאת קיבלנו הנחיה ברורה שהדבר הזה יעלה לכותרת הראשית".

במקביל, המשיך אלעד, הורה ישועה לפרסם כתבה שלילית על בנט, אך ראשי האתר סירבו בנימוק שלא היה חומר קונקרטי. ישועה גם הורה להוריד פרסומים חיוביים על בנט ולהבליט פרסומים שליליים. "ינון אמר לי שמדובר בכוחות גדולים מאילן ושזה נעשה על-ידי הבעלים מתוך אינטרסים אישיים. ביני לבין ינון דובר על כך שיש התערבות, וינון אמר שההתערבות מגיעה מלמעלה, גם מאילן וגם מעליו". תירוש: "מה זה מעליו?". אלעד: "הבעלים". לדבריו, הוא ומגל הבינו שההתערבויות מקורן בנתניהו.

אחרי בחירות 2013, העיד אלעד, ההתערבות נחלשה אך לא נפסקה, ובין היתר הורה ישועה מדי פעם לסקר אירועים בהם נכחה שרה נתניהו. "ברוב המקרים מבחינת שיקול דעת מקצועי לא היינו מעלים [ידיעות כאלה]. הן לא עמדו בקריטריונים של כתבה שאמורה להתפרסם. העלנו רק בגלל אותה דרישה". בין היתר, סיפר אלעד, הגיעה דרישה לשנות ידיעה במדור האופנה על שמלה שלבשה שרה נתניהו להשבעת הכנסת והדבר בוצע.