טוב, אז יש לנו עכשיו "משט-לובִּי". היוזמה הזאת באה מבנו של מועמר קדאפי שקטנו עבה ממותני אביו. ההוא יִיסר אותנו בשוטים וזה ייָסֵר אותנו בעקרבים. שמו של האדון הצעיר הוא סייף איל איסלאם קדאפי, כלומר חרב האיסלאם, ואם ניקח את הציווי האיסלאמי "דין מוחמד בסייף" הרי יש לנו סיפור-סיפור לא רק עם ה"משט-לובִּי" אלא עם כל העולם המוסלמי שחובר לאנטישמים ברחבי העולם. זו ממש שעת מבחן לשכל היהודי. נראה.
לי נראה שאנחנו עומדים בפני פיאסקו נוסף. עוד ועוד נקודות ייגרעו מציקלונה של ישראל וייערמו במחסני החמאס. אין למדינת-ישראל תשובה הולמת להתגרות הזאת משום שמנהיגיה מקובעים בניסיונות האתמול והחשיבה היצירתית נעדרת. הדברים אינם כה מסובכים! כל שצריך הוא אבחנה מדויקת עם טיפול נקודתי פשוט והקץ למשטים מכאן ולעולם וָעֵד. אם מישהו מבין הקוראים את הדברים האלה יכול ללחוש אותם באוזני ביבי או אֵהוּדִי - יש ישועה:
יש לכנס באולם צוותא 2 בתל אביב כ-80 אנשים לכל היותר. כמה עיתונאים, עורכים, מו"לים ושדרנים, ולהזהיר אותם בלשון שאינה משתמעת לשום דבר פרט לאיום חמוּר - כל מילה בגנות ישראל תגרור אותם לבורות ולמרתפים לכל ימי חייהם. שוטרים בעלי חזות מאיימת יוצבו במערכות העיתונים ובתחנות הרדיו והטלוויזיה וכל הפרה מזערית תהפוך לכותרת ראשית למען יראו ויירָאוּ. זו הדרך היחידה להרעיב את משנאי-ישראל מחוצה לה - לגדוע את לשון המחרבים והמהרסים מבית. מחצית המלאכה מאחורינו.
עכשיו לעניין המשט. אנחנו זקוקים לשתי ספינות בסך-הכל. משיטים את הספינות למספנה ומתקינים בהן מיכלים גדולים עם זרנוק מתכוונֵן בדומה לכבאית-פיזור הפגנות. רבי החובלים של הספינות יפליגו אל מול נמל תל אביב ויחברו את המיכלים לביוב של גוש דן. השאיבה תארך שעה קלה ועכשיו כשהמיכלים מלאים צואה יהודית כשרה למהדרין, מחכים למשט. חשוב מאוד לא להיכנס לשום משא-ומתן ולא לשיח ושיג - עם בוא ה"משט-לובִּי" מכוונים את הזרנוקים, משני הצדדים, ומורידים על הסיפון גשמי ברכה של קוליפורמים.
כל העולם יצחק. אין הרוגים ואין פצועים והדבר הזה יצטלם נהדר וישודר בכל העולם. אני מוכן להתערב שה"משט-לובִּי" הזה יפנה את חרטומו וישעט מפה במלוא כוח מנועיו. שום "פעילי שלום" לא יגויסו למשט הבא והתגובה הזאת תירשם בהיסטוריה לעולמי עולמים. תלמידי בית-ספר ישננו אותה למבחנים. עובדי תברואה יהודים יוזמנו להרצאות בכל רחבי העולם. גנרלים ואדמירלים יערכו אימונים וניסויים "על רטוב" וכל העולם ישתאה פעם נוספת מהראש היהודי.
אני כבר לא מדבר על ייצוא מבורך של מיכלים כאלה לכל העולם. הסחורה משובחת, הוראות ההפעלה פשוטות, התוצאות מדהימות והמחיר שווה לכל נפש. אבל כמו תמיד, לא יקשיבו לי. מֶה חבל!
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
