"באמצע ינואר 1943, כחודשיים לאחר ההודעה הרשמית של הסוכנות היהודית על השמדה, גברה הביקורת על הסוכנות, שהסתפקה בפעולות מוגבלות" (דינה פורת, הנהגה במלכוד, עם עובד, עמ' 124).
אודה, שקשה לי מאוד עם ההערכה של ההיסטוריונית דינה פורת, ועוד יותר עם השורות הבאות:
"צריך היה לדחוף את הנהלת הסוכנות לפעולה בקנה מידה ההולם את האסון, ובזמן, ולגרום לסוכנות לשנות את תפיסתה שההצלה אינה מתפקידה" (שם, עמ' 125).
אני מבקש ברשימה זו להדליק עוד נר נשמה לזכרו של מנחם בדר, ולזכרה של קבוצה קטנה שעשתה את הבלתי אפשרי בתנאים של מלכוד. בפני החבורה הקטנה ניצבה במלוא אימתה קלגסות של חיה נאצית, המעלה את יהדות אירופה על המוקד. מאחורי אותה חבורה, למרבה הכאב, עמדה הנהגה רופסת, שהרבתה להתכנס לדיונים ארוכים, מייגעים ומשמימים. והחבורה עצמה פועלת במדינה הנחשבת נייטראלית שמערימה קשיים על כל פעולותיה.
אחת הדמויות הבולטות בחבורה הקטנה היה מנחם בדר, שזכרו צלל בתהום הנשייה של השיכחה. הגם שהוא ו"חבורת קושטא" עשו את הבלתי יאומן בתנאים בהם הם פעלו ועם האמצעים הדלים שעמדו לרשותם. כאמור, קושטא נבחרה כבסיס לפעולות עזרה והצלת יהודים באירופה, כי מטורקיה הנייטראלית ניתן היה ליצור קשרים עם אירופה הכבושה ולקדם מבצעי הצלה.
בשנים 1944-1943 - באיחור רב - פעלה המשלחת מארץ ישראל, בה השתתפו נציגים מרוב הזרמים הפוליטיים בא"י. למשלחת לא היה מעמד חוקי בטורקיה. לכן חבריה נמצאו שם במסווה של עיתונאים או אנשי עסקים. פעולות ההצלה היו כרוכות במימון כספי. ממשלת טורקיה לא התירה העברת מטבע חוץ מהמדינה ואליה, אלא אם הומר ללירות טורקיות, שלא היה להן ערך במדינות מהן ביקשו להציל יהודים. על מנחם בדר הוטל התפקיד של גזבר המשלחת. גזבר שפעל במצב בלתי אפשרי תחת המגבלות הקשות, כשעליו מוטלת המשימה הקשה של צליחת המכשולים הרבים, אותם העמיד השלטון הטורקי.
במציאות הבלתי אפשרית, הצליח מנחם בדר להעביר כספים לרכישת תשע אוניות, דלק, מזון, מימון מערך מסובך של הסעות עקורים-יהודים אל הנמלים. מנחם בדר, נוסף על הנטל הכספי והלוגיסטי, נוטל על עצמו גם תחומי אחריות של קשרים עם הצלב האדום הבינלאומי, הכנסייה הקתולית והאורתודוכסית-יוונית, שגרירויות בריטניה וארצות הברית.
אני מודע לכך שיש מי שישפוט את הפעולה הזו על-פי מבחן התוצאה. יש שיתייחסו בביטול לתשע אוניות והצלת רק כשישה-עשר אלף יהודים. אני מודע למספר הנראה אפסי לנוכח ממדי השמדת המיליונים. אני גם מודע לביקורת שיכולה להיות כלפי מוסדות היישוב בארץ. אני רק מבקש להדליק נר נשמה לאלו שבתנאים לא תנאים הצליחו להפעיל רשת שהצילה כמה אלפי יהודים, שכחמשת אלפים מתוך כשישה עשר אלף הגיעו לארץ בצורה ליגאלית. אך גם עלייתם הייתה כרוכה בעבודת נמלים של קומץ אנשים, שהיו צריכים להבטיח את הבאתם באוניות מארצות הבלקן לקושטא ומשם להמשך המסע ברכבת מקושטא ליפו בישראל.
מנחם בדר בחייו, חווה שלוש מלחמות שתבעו מחיר יקר. במלחמת העולם הראשונה השתתף כקצין וכטייס. במלחמת העולם השנייה נרתם לפעילות מסוכנת של הצלת יהודים בשליחות תנועתו "השומר הצעיר". במלחמה, שפרצה למחרת ההחלטה בעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הוא מוצא עצמו חבר בהנהלת היישוב היהודי ונבחר לכנסת הראשונה, בה פעל כיושב-ראש ועדת הכלכלה.
יהי זכרו ברוך.