חנוכה - חגו של הבית היהודי

שונה חג החנוכה משאר חגי ישראל. אין עוד חג שבמרכזו עומד הבית היהודי כחג החנוכה. בראש השנה וביום הכיפורים האזרח בישראל נוהר לבתי הכנסת לתפילות הימים הנוראים ושוהה בו חלק ניכר מהזמן. בחג הסוכות, הסוכה מהווה את הדירה הארעית לכל משפחה ומשפחה בקיום מצוות הסוכה. בפורים חלק מהותי ממצוות החג היא הקריאה במגילת אסתר לציון הנס, והיא נקראת בבית הכנסת ברוב עם והדרת מלך. בחג הפסח כל בית ישראל מסבים ליד שולחן הסדר, אך אין דין המחייב לערוך את הסדר דווקא בבית. בחג השבועות בית הכנסת ובית המדרש הם המקומות שאליהם מגיעים עמך ישראל לתפילה וללימוד במהלך הלילה והיום.

ואכן לא בכדי, במרכזו של חג החנוכה עומד הבית היהודי, כאשר הדבר בא לידי ביטוי בדברי הרמב"ם המנסח את ההלכה באשר להדלקת הנר באופן הבא: "מצוותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד" (הלכות חנוכה ד', א').

דבריו של הרמב"ם מסתמכים על דברי הגמרא במסכת שבת: "מצוות חנוכה - נר איש וביתו, והמהדרין - נר לכל אחד ואחד" (כ"א, ע"ב). וכמו - כן בהמשך דברי הגמרא: "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ... ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו". כלומר קיימת כאן מצווה הקשורה להווי הבית. אין כאן רק מצווה להדלקה אישית של נר חנוכה, אלא די בכך שבכל בית או דירה יהיה דלוק לפחות נר אחד. אולם בידוע הוא שנהגו ישראל כמנהג מהדרין מן המהדרין, ומרבים הם אורה ושמחה במרחב הפרטי והציבורי.

מהי הסיבה לכך שהבית מהווה גורם מרכזי במצווה זו? בעיון בדברי הרמב"ם מובא תיאור הרקע ההיסטורי של חנוכה שמשם ניתן למצוא את התשובה. בתחילת הלכות חנוכה מתאר הנשר הגדול את מה שעשו היוונים לבית המקדש, וכך מצינו בכתובים: "ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות" (הלכות חנוכה ג', א'). טימוא הטהרות נושא די מוכר, אך מה הן הפרצות שפרצו היוונים?

הדברים מתבהרים על - פי המשנה במסכת מידות (ב', ג'). היוונים פרצו שלוש עשרה פרצות במחיצה שנקראה "סורג". מחיצה זו הייתה המקום שממנו היה אסור לנוכרי להיכנס.

בפריצת הפרצות ניסו היוונים לבטל את רעיון הקדושה ולפרוץ את המסגרת של בית המקדש. תגובתם של חז"ל הייתה, אם היוונים חושבים שניתן לפגוע בלבו של עם ישראל על - ידי פגיעה בבית המרכזי בבית המקדש, התשובה תהייה הקמת בתי מקדש רבים על - ידי הדלקת נרות בכל בית בעם ישראל.

בדומה, מובא רעיון העולה מדברי הרב קוק בספרו "עין אי"ה" שלדבריו קיימת מורכבות בהגדרת המצווה של "מצוות חנוכה נר איש וביתו" המופיעה בגמרא במסכת שבת (כ"א, ע"ב). האם המצווה על האיש או המצווה על הבית? רבים ראו במצוות נר חנוכה מצווה המוטלת על ה"אדם", מעין "חובת הגוף" כדוגמת מצוות הנחת תפילין.

אחרים ראו במצוות נר חנוכה מצווה המוטלת על ה"בית" ולא על האדם. על - כן באה הגמרא ומביאה בפנינו דין נוסף של המהדרין שהוא שידרוג המצווה מהדלקה אחת של בעל - הבית להדלקה של כל בני הבית. על - כן חובת הדלקת הנר היא על האיש מחד - גיסא ועל הבית מאידך - גיסא, להמחיש לנו שהמאבק בין ישראל ליוון התחיל מהבית. היוונים ביקשו לעקור את הדת היהודית אולם הבית שהוא הבסיס לחינוך לקדושה ולטהרה בעם ישראל שימש כחומת - מגן אל מול האלילות היוונית. מכאן חשיבותו הרבה של הבית היהודי במצוות החג. התגברות האמונה בקב"ה על תרבות יוון.