שוברים שתיקה

הממשלה ושירותי הביטחון נמנעים מלקרוא לגל הטרור הנוכחי בשמו - אינתיפאדה שלישית, והעדיפו באופן בלתי מתפשר את הביטוי "התקוממות מוגבלת". זאת, לטענתם, כדי לא להבעיר את השטח הפלשתיני (ואולי גם במה שהם אינם מודים, כדי לא להצביע על מחדל ביטחוני שלהם).

מדוע אפוא, בקלות כמעט בלתי נסבלת, הם מכנים בקול תרועה רמה ולאור הזרקורים, פיגועי יהודים נקודתיים בערבים, שהם נדירים ביותר, בשם "טרור יהודי", בשעה שאין חיה כזאת?

האם הפלשתינים מנוּעים מלהסתובב חופשי ביישוביהם (וגם בארצנו) כפי שנוהגים היהודים במחוזותינו מפחד הטרור הערבי, האורב להם על כל צעד ושעל? האם הערבים נאלצים במקומותיהם להסתובב חמושים ולהציב מאבטחים בכל המוסדות הציבוריים ובמוסדות החינוך, בבתי קפה, בתחבורה הציבורית ותחת כל עץ רענן מאימת הפיגועים כמו היהודים?

השם 'טרור יהודי' אומנם מושך כותרות, ועוזר להסיט את דעת הקהל מהטרור האמיתי של האויב הפלשתיני, אך מדוע כאן הממשלה והצבא אינם חוששים מהבערת השטח הפלשתיני כלפי היהודים, כפי שאכן קורה יום יום? די לזרוע חול בעיני הציבור והעולם הרחב, דבר הפועל כבומרנג נגד ישראל במישור הביטחוני והדיפלומטי כאחד.

העוני המודרני

יש להצטער על העלייה במגמת העוני, כפי שעולה מהדוּח שפורסם לאחרונה על-ידי הביטוח הלאומי. ועם זאת, דומני ראוי להעיר שתי הערות. ראשית, קו העוני אינו בהכרח זהה עם עוני ועם רעב. מדובר בנתון יחסי לשכר הממוצע במשק.

שנית, רמת החיים, המושפעת מחברת השפע המערבית, השתנתה בימינו ללא הכר לעומת הדורות הקודמים. בעבר עוני פירושו היה רעב לפת לחם. לעומת זאת העוני המודרני, גם כששני בני הזוג עובדים, מתורגם במידה רבה להעדר די חוגים לילדים בבית הספר, בגדים ומוצרים (כגון טלפון נייד) לא ממותגים ואי צריכת מותרות.

בהכללה גסה ניתן לומר כי העניים של היום הם העשירים של פעם. רבים מהם זקוקים להדרכה לניהול כלכלה נבונה, וכיצד לגמור את החודש במסגרת השכר הנתון. ואולי בכך יש נקודת נחמה.

הכתובת הייתה בפייסבוק

לא סוד הוא ששיעור ההתאבדות בקהילה האתיופית, בפרט בקרב צעירי העדה הוא גבוה במיוחד. הגורמים לכך הם בעיקר הלם התרבות וקשיי הקליטה בישראל של בני העדה הפטריארכלית (שבָּה מעמד האב הוא הדומיננטי), על מנהגיה השמרניים הייחודיים.

אין ספק אפוא שאי השתתפותה של הנערה האתיופית בטיול של כיתתה, בעקבות איחורה, היה רק הקש ששבר את גב הגמל ואת רוחה, אך זו לא הייתה הסיבה הבלעדית להתאבדותה. הגורם העיקרי לכך, ככל הנראה, היה תחושת הנחיתות וקשיי ההתאקלמות שלה, בעקבות מוצאה, כתלמידה אתיופית יחידה בכיתה.

אין לדעת אם תחושת הנחיתות של הנערה הייתה סובייקטיבית, או שאכן חבריה שהשפילו אותה תרמו לכך. מכל מקום על המחנכים לקחת בחשבון את האלמנט העדתי, ללמוד להכיר מקרוב את מאפייני התרבות האתיופית ולהעלות את הנושא לסדר היום הכיתתי, כדי להקל על השתלבותם הנאותה של התלמידים האתיופיים בכיתה. חבל גם שההורים הדחיקו את נושא האפליה העדתית ולא שוחחו על כך עם בִּתם.

כדאי לכל ההורים (והמחנכים) להפנים את המסר של הורי הנערה כדי למנוע את האסון הבא. אין ללכת שולל אחרי שמחתם המופגנת של ילדיהם. בעידן המרשתת הכתובת זועקת גלויה מבין דפי הרשתות החברתיות- הפייסבוק והווטסאפ - ולשָם צריכים תשומת לב ההורים ומעקבם הצמוד להיות מוּפנים, על-רקע בניית קשר של פתיחוּת בינם לבין צאצאיהם. ובא לציון גואל.

שוברות שתיקה

מכתבת התחקיר בישראל היום בנושא הטרדת נשים עולה ש"הסנדלריות הולכות יחף". אלא שהפעם מדובר בנשים בכירות, שבמקום לנצל את מעמדן המקצועי הגבוה - אם כנשות תקשורת ואם כעורכות דין או מפקדות במשטרה - ולהשתמש בתחום עיסוקן ככלי לטיפול בהטרדתן על-ידי חשיפה תקשורתית של הנושא או הגשת תביעה משפטית - הן מרימות ידיים משיקולים זרים ובלתי ענייניים.

כידוע בעשור האחרון נושא הטרדת נשים עבר מהפך חוקתי, תפיסתי ותודעתי בקרב הציבור. חבל מאוד שדווקא נשים חזקות, שיכלו לתרום לשינוי הגישה בנושא המגונה, ולשינוי הנורמות הפסולות המקובלות בחברה הכללית, ובכך לשמש מודל לנשים אחרות להתלונן ולהשפיע על שינוי המצב והפסקת הַחְפָּצַת הנשים - דווקא הן ככל שזה נוגע להן אישית, שומרות על קשר שתיקה.

אי לכך ראוי לברך נשים בכירות שנפגעו, דוגמת רחלי רוטנר, ולפניה מלכת היופי לשעבר לינור אברג'יל, על שבירת שתיקתן והעלאת הנושא לסדר היום ולמוּדעות הציבורית. הפרישה הדרמטית של ינון מגל מהכנסת ללא ספק טלטלה את דעת הקהל וגרמה לניפוץ מוסכמות בתחום הטרדת נשים.

תוכי דוס

מה הקשר בין תוכי לחזרה בתשובה? תשמעו סיפור שקרה, על-פי ספרו של הסופר עודד מזרחי "אור חוזר 2".

תוכידס מכירים? זה היה השם שנתנה משפחת יעקובי מאור יהודה לתוכי שגידלה בביתה. יום אחד המשפחה חזרה בתשובה ולאוצר המילים של התוכי החקיין נוספו אפוא מילים יהודיות דוגמת 'בעזרת השם' ו'שבת שלום'.

פעם אחת התוכי, שעף מהחצר, לא מצא את דרכו חזרה לבית, ונחת במגרש משחקים. בסופו של דבר הוא התגלגל לידיו של חובב תוכים באזור, ששמו ישראל אדמון. בני המשפחה התפעלו מאוד מיופיו של התוכי ומדיבורו. כשחזר ומלמל 'תוכידס' הם הבינו שזה שמו. אולם למרבה הפלא היה זה תוכי יהודי, שלא חדל לקרקר 'בעזרת השם', ומדי יום שישי שיגר מפיו ברכת 'שבת שלום' חמה לחלל האוויר. בעקבות זאת שינתה המשפחה את שמו ל'תוכי דוס'.

אולם בכך לא תם הסיפור. האישה הופנטה מיהדותו של התוכי וחזרה אף היא בתשובה עם משפחתה. ומי היה המדריך המקָרב? ניחשתם נכון. היה זה לא אחר ממיודענו אלדד יעקובי, בן עירו, שאיבד את התוכי. וכך לאחר שמילא את שליחותו בקירוב ליהדות של משפחת אדמון, חזר התוכי בשלום לביתו האבוד.

פסוקו

נתפסו אמצעי לחימה של מחבלים: מוסיפים אמל"ח על
הפצעים

נוער הגבעות: במיגרון ניחר?

אזרח ותיק: בִּיג גיל

תערוכת יין: תְּצוּגַת

הבית היהודי: נושא בַּנֶט(ל)

התפטרותו של כוכב הבית היהודי: סוגר מַגָּל?

הילרי קלינטון לנשיאוּת: קינגטון?

תרומת שיער לחולי סרטן: השקט שאחרי השערה

לפיד אחרי הממשלה: אין עתיד

ברכת הדרך לראש המוסד החדש של יו"ר בנ"ע, אלחנן גלאט: גלאט כושר

נציבה חדשה לבית הסוהר: שב"ס שלום!

ראש מוסד חדש, יוסי כהן: שב"כ שלום!

הפרצוף של המדינה - האישה והפיס: יִשְׂרָאַרְאֶלָה

לוֹחֲמַת טרור ברשת: בסייבר פנים יפות?

מי מממן את ארגון 'שוברים שתיקה'? - שוֹבָר שתיקה

מזנון הכנסת: טעים לַח"כּ