|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כשתותחי התקשורת רועמים, הבוז'ות מודחות
|
כלבי השמירה של הדמוקרטיה מכל העיתונים הגדולים התגייסו, בסוף שבוע זה, להסביר את התאונה הפוליטית של כניסת ליברמן לקואליציה ● נחום ברנע יודע שצפירת האזעקה התקשורתית הבריחה קואליציה פוטנציאלית שבירה למדי (בוז'י - ביבי)
|
|
ברנע. התקשורת אשמה [צילום: משה שי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
אני נולדתי לשלום אבל התקשורת הרסה לי[צילום: AP/Ariel Schalit]
|
|
|
|
|
וגם א-סיסי רצה אבל זה לא יצא [צילום: AP]
|
|
|
|
|
לא רק הילדה האדומה עם שתי הצמות שאלה "למה". עיתונות סוף השבוע עסוקה רק בדבר אחד: למה, או יותר נכון, איך זה קרה, העסק ביש הזה, ומי נתן את ההוראה? לדעת נחום ברנע, זאת התקשורת. אלו הם הרינונים הפרלמנטרים. אם היו מאפשרים לבוז'י ולביבי לנהל את המגעים בשקט, ייתכן שהחתונה הלא הכי קוהרנטית הזו, הייתה יוצאת לדרך. אבל לא, במפלגת העבודה החל, לשיטת נחום ברנע, קרנבל הצטדקות, טהרנות, וגלגול עיניים לשמיים, של מי ששומרים נגיעה מביבי: "מעולם לא שיחקה התקשורת תפקיד חשוב כל כך במהלך פוליטי כמו הפעם", מסביר ברנע: "באפליקציית הניווט שלו הוא (ביבי) רשם הרצוג. ואז באו הפקקים, קודם במפלגת העבודה, עם יחימוביץ' ומרגלית ורוזנטל ושפיר ואחרים, ואחר כך בליכוד... נתניהו שבר בבת אחת ימינה". במילים אחרות, לשיטת נחום ברנע, הכל בגלל התותחים, שרעמו: כשהתותחים רועמים הבוז'ות מודחות מבית ראש הממשלה הגדול (ואם יבנה מעון גדול יותר, אז בית ראש הממשלה יהיה גדול יותר). אם במפלגת העבודה לא היו פוצחים בקינת צדקנות, עוד היינו שרים פה שיר לשלום. ואגב, סתם למקרה שתהיתם, מה הייתה ההזדמנות המדינית הנדירה שבוז'י דיבר עליה (וזה לא ג'ובים), בוז'י מסביר, וברנע מצטט: "קיבלנו מסרים על התארגנות אזורית ענקית, שמטרתה להגיע להסכם עם ישראל. קמה שורה של שליטים ערבים צעירים, דור חדש שלא ידע את הפחדים של מובראק או המלך חוסיין. אני מדבר על מרוקו, מצריים, ירדן, סעודיה, האמירויות. מדינאים מהמערב היו מעורבים ביוזמה. היא כללה היענות של ישראל ליוזמת השלום הערבית. אני ידעתי עליה: נתניהו ידע". ואכן, יוזמת השלום הסעודית היא אייטם מ 2002, אבל וינטאג' זה במודה ותמיד אפשר להחזיר עטרה ליושנה, או להתעורר באיחור של 14 שנה. מוטב מאוחר ועם שעטנז פוליטי (בוז'י-ביבי), מאשר לעולם לא. |
| תאריך:
|
20/05/16
|
|
|
עודכן:
|
20/05/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
כשתותחי התקשורת רועמים, הבוז'ות מודחות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
באום
|
20/05/16 15:38
|
|
|
|
|
|
אלברט שבות
|
20/05/16 17:15
|
|
|
|
|
|
באום
|
20/05/16 18:26
|
|
|
|
|
|
isr
|
21/05/16 06:26
|
|
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
21/05/16 04:42
|
|
בעוד שעיתון הארץ בפאניקה, ובעוד שההמיספרה השמאלית של ידיעות אחרונות יוקדת בנבואות זעם, ובעוד בן-דרור ימיני מקונן על החמצת כניסת הבוז'י-מן לממשלה, שמעון שיפר תוקע בצופר לצפירת הרגעה ארוכה ומרגיעה: זה לא כל-כך נורא, הוא מסביר: <B>"פוליטיקאים - כמו רבין ופרס - מוצאים את הדרך", הוא מנמיך את אש הדאגות שלנו, ומסביר כי <B>"גם במקרה של נתניהו וליברמן קיימת האפשרות שנופתע לטובה", מרגיע את הפאניקה, שלנו כדור הציפרלקס הלאומי לשבוע זה. האמנם?
|
|
|
|
|
מינויו של אביגדור ליברמן לשר ביטחון היכה את הציבור (ולא רק מהצד השמאלי של המפה הפוליטית) בתדהמה. אנשים זוכרים במעומעם את החקירות, אך מרוב שהחקירות נתמשכו זמן כה רב, אנשים אינם זוכרים כבר על מה ולמה. גידי וייץ, בשורה של שאלות לשר המיועד (שעוד לא הוסרו ממנו הניילונים), אביגדור ליברמן, שואל מן המקפצה את כל מה שאנו היינו רוצים לשאול, אבל רק מהבריכה.
|
|
|
|
|
המלחמה בין בני הזוג נתניהו לבין עיתונאי וכתב ידיעות אחרונות, הסלימה. זה התחיל ביציאה, שהייתה או לא הייתה, של ביבי, ממכונית, באישון לילה, לקול דרישתה התובענית, שהייתה או לא הייתה, של שרה נתניהו, ובעקבותיהם נחיל מאבטחים, מכותר בארבע מכוניות שרד, של שיירת האבטחה של נתניהו. זה עבר דרך הגהוג בפייסבוק של סרנה, על-כך שרודפים שמאלנים ואשכנזים ואת "שוברים שתיקה".
|
|
|
|
|
כניסתו של ליברמן אל תוככי משרד הביטחון שבקריה היא סוג של שוק והלם עבור כל עיתונאי שמאלני מצוי, אותם עיתונאים אשר שבוע לפני כן תקפו את הרצוג על ה"סמרטוטיות" שלו. סימה קדמון, בטור מצוין ומדויק להפליא בידיעות אחרונות, מנסה להתחקות אחר התרחישים שהובילו ל'תאונה' הזו.
|
|
|
|
|
נחמיה שטרסלר, השמאלן המתון, הריאלי והשפוי, שהוא בכלל ימין כלכלי ושמאל פוליטי, לא סבור, כמו אלוף בן, שפרשת החייל היורה אלאור אזריה, שנתפסה בעדשת המצלמה של "בצלם", היוותה משק כנפי הפרפר אשר הוביל לסופת הטורונדו הליברמנית. שטרסלר סבור שיצר ההשרדות הפוליטי של נתניהו, בכל מחיר, הוביל אותו אל נקבת גמל השלמה התורנית שלו, ליברמן, אשר לאחר שתזווג אותו פוליטית (בלשון סגי נהור), גם תטרוף אותו ואת כל הקלפים, אם יתחשמק לה (ליברמן וחבר מרעיו, חברי סיעתו, הם בלתי צפויים, ועלולים לשבור את הכלים בכל רגע, לפי שטרסלר).
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
