להציב גבולות מוגדרים לחוצפה ולחוסר הבושה

"מה ראית שדמך אדום יותר? אולי דמו של אותו אדם אדום מדמך?" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פב, עמוד ב).


כמה טוב הדבר שהעיתונאי, איתמר לוין, נכח באולם בית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו, בעת שהתנהלו חילופי הדברים בין נשיא בית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו, השופט, איתן אורנשטיין, לבין בא-כוחו של אליעזר פישמן, עו"ד שלום גולדבלט, בעת שהתפתח שיג-ושיח בין השניים, אם למנות כונס נכסים לנכסיו של אליעזר פישמן, אם לאו, שכן חילופי דברים, חשובים - חשובים, עד למאד מאד, לא מצאו ביטויים בפרוטוקול הדיון, כמו-גם בהחלטת בית המשפט המחוזי, למנות עו"ד יוסי בנקל למנהל מיוחד, על-פי הוראת חוק החברות, בכל הקשור לניהול נכסיו של אליעזר פישמן.


איתמר לוין מביא (ב"מחלקה ראשונה" - תאריך 12.12.2016) חילופי הדברים בין השופט, איתו אורנשטיין לבין בא-כוחו של אליעזר פישמן, בכותבו, כי: " בפתיחת הדיון אמר אורנשטיין, כי הצעתו של פישמן עוקפת את חוק החברות, ולמעשה מדובר בהסדר פנימי שאינו מצריך את גיבויו של בית המשפט. לדבריו, הסדר נושים מחייב אישור באסיפות הנושים וכולל מינוי בעל תפקיד, שגם בודק את היקף החובות ואופן היווצרותם ."למה לעשות 'כמו' ולא ללכת בדרך הסלולה?", תהה אורנשטיין. בא-כוחו של פישמן, עו"ד שלום גולדבלט, השיב שיש יתרונות להסדר המוצע גם מבחינת הנושים. אורנשטיין: "אתם רוצים שאשלח אתכם עכשיו להסדר בחסות בית המשפט? לא. דמו של מר פישמן לא סמוק יותר מדמו של כל חייב אחר שמגיע לבית המשפט".


איתמר לוין מציין עוד, בכתבתו, כי השופט, איתן אורנשטיין: "... שב ואמר, כי ההסדר חייב להיעשות לפי הפרוצדורה הקבועה בחוק. "זה לא בבית ספרנו. תבין את התקדים שאתם מבקשים לעשות: לא צו כינוס, לא מינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט, אלא איש שלכם. תראה לי מקרה אחד שבית המשפט עשה כזה דבר וקיבל גיבוי של בית המשפט העליון. אתה מבקש הסדר נושים בלי צו כינוס", הוסיף. עוד נכתב בכתבה זו, כי: "גולדבלט טען, כי הבקשה אינה לקבל הפטר אלא רק מעלה את האפשרות לבקש הפטר בעתיד. אורנשטיין הגיב: "אם הלקוח שלך רוצה לסגור איתם מחוץ לבית משפט - תבוא עליו ברכה, אני סוגר את התיק ברגע זה אם מס הכנסה יסכים. אתם ממציאים משהו שלא קיים. כולם שווים בפני החוק, אין לאחד מה שאין לאחרים". אורנשטיין עמד במיוחד על הצורך למנות נאמן וחוקר. גולדבלט: "אנחנו לא מבקשים שדמו של מישהו צריך להיות יותר סמוק". אורנשטיין: "כך זה נראה".


מהחלטתו הלקונית משהו של נשיא בית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו, השופט, איתן אורנשטיין, עולה כי ניתן צו כינוס נכסים נגד אליעזר פישמן, כי כונס הנכסים הרשמי, יהיה הכונס, במקרה זה, כי על פישמן להפקיד בכל תחילת חודש -.15,000 ש""ח, כי יוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ וכי עליו להגיש לכונס הנכסים הרשמי, דוח על מצב נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחובותיו וכן יגיש דוח חודשי על הוצאותיו והכנסותיו, במועדים שייקבעו בידי כונבס הנכסים הרשמי. עו"ד נקבע - בהחלטה זו - כי עו"ד יוסי בנקל, שמונה לתפקיד מנהל מיוחד, במסגרת הליך כינוס נכסים זה, יבחן הצעת ההסדר שיציע אליעזר פישמן לפרוע חובותיו, יבצע כלל הבדיקות הדרושות, על-פי הוראת כל דין ויכנס אסיפת נושים - מהר ככל האפשר - כדי לאשר ההסדר עם אליעזר פישמן, באסיפת נושים זו, כאשר אליעזר פישמן נדרש לשתף פעולה עם המנהל המיוחד, להמציא לו כלל המסמכים הנדרשים, על-ידו ויתייצב בפניו, כדי להיחקר על-ידו.


ברשימה קודמת שלנו, באותו עניין ("מחלקה ראשונה" - תאריך 1.9.2016), כתבנו, כי: "בבקשה אין נזכר, שלקיום הליך גישור, יש צורך בהסכמת כלל נושי פישמן ודברים שנמסרו בגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי. פישמן של המאה ה-21 שונה, בתכלית השינוי, מפישמן של המאה ה-20. פישמן ה"ישן" טוב בעינינו, בהרבה, מפישמן ה"חדש". בעבר, דגל פישמן באחריות אישית מוחלטת, כמו-גם בשקיפות ומסירת דין-וחשבון מלא ומוחלט לציבור, עד שסילק כלל חובותיו בפרשת קרן "רונית" וספיחיה. לא כך נוהג פישמן, כיום. אם איבד - בכל הכבוד הראוי - פישמן הנוכחי המחויבות לשקיפות ולנטילת אחריות מלאה, מחויבת המדינה לעשות זאת במקומו, כמי שחייבת בחובת שקיפות לאזרחיה. מכאן, שאין להיעתר לבקשה להמיר הליך ההכרזה פושט רגל בהליך של גישור".


חבל שזקנתו של אליעזר פישמן, מביישת ימי צעירותו - ימים בהם התהלך והתנהג הוא, עם הציבור - לדעתנו אנו - בצורה הוגנת והגונה יותר, ביחס לכלל החובות שיצר הוא, תוך שהוא לקח על עצמו, מלוא האחריות עליהם, פעל לשלם חובות אלה וסילק אותם, עד שפרע מלוא חובותיו אלה, אז, עד תום. לא כך נוהג אליעזר פישמן, בכל הקשור והכרוך להכרזת הליך כנוס נכסים, כאשר הוא מתנהג - הפעם - כאחד האוליגרכים שיצרו חובות הרבה ומבקשים להתחמק מלסלק ולפרוע אותם.

לא ברור לנו בכל הכבוד הראוי למה ביקש אליעזר פישמן לנהל הליך של מעין "הליך כינוס נכסים פרטי, ללא שיוצא ויינתן צו כינוס נכסים רשמי, מבית המשפט נגדו", אלא אם כן, סבור הוא שלמרות שנטענות נגדו טענות על חובות בשיעור של עשרות מילוני שקלים, "מגיע לו יחס מיוחד". במצב דברים זה, רק טבעית ומתבקשת היא, התייחסותו של נשיא בית המשפט המחוזי, בתל אביב-יפו, שפנה לבא-כוחו של אליעזר פישמן ואמר לו, כי נראה שאליעזר פישמן סבור שדמו שלו, סמוק מדמם של אחרים, המצויים באותו מצב משפטי-עובדתי וברור להם, כי יינתן נגדם במצב דברים זה צו כינוס נכסים. ההליך המשפיל והמבזה הזה - בכל הכבוד הראוי - לפיו בא-כוחו של אליעזר פישמן, "מסכים, כי יוצא נגדו צו כינוס נכסים", יכול היה להימנע ולמנוע ביזיון, שלא לצורך, מאליעזר פישמן, לו היה הוא מציב גבולות מוגדרים לחוצפה ולחוסר הבושה, בכל הכבוד הראוי, בו הוצג ונטען, מצבו העובדתי-משפטי, בידי בא-כוחו, בפני בית המשפט.

חבל, חבל עד מאוד מאד, שאליעזר פישמן - האיש בעל הכבוד שאינו משאיר חובות אחריו - הפך למי החושב שדמו שונה וסמוק יותר, מדמם של אחרים. חבל, חבל מאוד מאד, שאליעזר פישמן - האיש בעל הכבוד שלא השאיר חובות, כל שהם אחריו, בימי עבר - הפך למי המוכן, כי יטענו טענות בשמו, בפני שופט והכל - הכל במטרה להימנע - בכל מחיר מכך שהוא יהפוך למי שהוצא צו כינוס נכסים לנכסיו הוא.