מאז נחשפה התלונה נגד הנשיא דונלד טראמפ בנוגע לשיחתו עם נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, ביחס לחקירה נגד הנטר ביידן, הייתה לטראמפ ובני בריתו טענה מרכזית: מדובר במידע מכלי שני, ולכן אמינותו מפוקפקת. אולם בשבועיים שחלפו הצטברו מסמכים ועדויות מכלי ראשון, המלמדים לכל הפחות על חשד ממשי לניצול לרעה של כוח המשרה – כותב (יום א', 6.10.19) וושינגטון פוסט.

תמליל השיחה פורסם בידי הבית הלבן יום לפני פרסום התלונה, והוא הוכיח שיש ממש בטענה לפיה טראמפ לחץ על זלנסקי לנהל חקירה שתועיל לו בהתמודדות מול ג'ו ביידן. טענתו של המתלונן, לפיה הקלטת השיחה הועברה מהמערכת הרגילה לכזו המיועדת לשיחות סודיות ביותר, אושרה גם היא בידי הבית הלבן. ואילו הנרטיב שלו בנוגע לאירועים שהובילו לשיחה – כולל מעשיו של רודי ג'וליאני – אושרו בעיקרם במסרונים של שלושה דיפלומטים שפורסמו שלשום (4.10.19) ובידי ג'וליאני עצמו.

טראמפ ותומכיו מכחישים את הטענות בדבר ניצול לרעה של כוח המשרה, ואומרים שאין הוכחה שהנשיא היה מעורב ב"קח ותן" ישיר, במסגרתו הסיוע האמריקני לאוקראינה הוקפא עד שזו תחקור את הביידנים. למרות הכמות הגדלה של הוכחות, טראמפ ממשיך לטעון שהתיאור בתלונה הוא כוזב או חסר משמעות, ושהשיחה הייתה תקינה לחלוטין. מארק זאיד, פרקליטו של המתלונן, ציין, כי מרשו כתב במפורש שהתלונה מבוססת הן על ידע אישי והן על ידע מכלי שני. לדבריו, בניגוד לטענות של כמה רפובליקנים – החוק מעניק הגנה גם כאשר המידע שבתלונה אינו מכלי ראשון.

בפועל, אומר הפוסט, פרטים נקודתיים מתוך התלונה זכו לאישוש מלא מתמליל השיחה. טראמפ אכן לחץ על זלנסקי לחקור את הביידנים, וזה היה מקרה השחיתות הספציפי היחיד אליו התייחס טראמפ בשיחה. טראמפ אכן ביקש מ-זלנסקי לבדוק את הטענות לפיהן אוקראינה הייתה מקור הטענה לפיה רוסיה התערבה בבחירות 2016. הוא אכן ביקש במפורש שנציגי אוקראינה ייפגשו עם ג'וליאני או עם שר המשפטים, ויליאם באר.

המתלונן גם תיאר התייעצויות פנים-ממשליות שלא היו ידועות לציבור בעת שהגיש את התלונה, לפני חודשיים. כך למשל, הוא צדק באומרו שטראמפ הורה לסגנו, מייק פנס, שלא להשתתף בהשבעתו של זלנסקי. הוא גם צדק באומרו, כי בשבועות שלפני השיחה נאמר לאוקראינים, כי שיחה עם טראמפ או פגישה עימו תלויים בכך שיסכים לשתף פעולה עם ג'וליאני. והוא צדק בתארו את מגעיו של ג'וליאני עם אישים אוקראיניים.

בסוף השבוע פרסמו חוקרי בית הנבחרים שורה של מסרונים המאשרים את טענתו של המתלונן, ולפיה הממשל לחץ על אוקראינה לנהל את החקירה, אם רצונה לקבל ביקור בבית הלבן וסיוע אמריקני. ב-25 ביולי כתב קורט וולקר, שהיה שליחו המיוחד של טראמפ לאוקראינה, לאחד מעוזריו של זלנסקי, כמה שעות לפני שיחת הטלפון: "שמעתי מהבית הלבן – בהנחה שהנשיא ז' ישכנע את טראמפ שהוא יחקור / 'יירד לשורש של מה שאירע' ב-2016, הוא יקבע מועד לביקור בוושינגטון".

בחודש אוגוסט כתב אותו עוזר, אנדריי ירמאק, לוולקר, כי אוקראינה תפרסם ברבים מה ביקשו טראמפ וג'וליאני בתמורה לפגישה בין הנשיאים: "ברגע שיהיה לנו מועד, נכנס מסיבת עיתונאים, נודיע על הביקור המתוכנן [של זלנסקי בוושינגטון] ונפרוס את הקווים לאיתחול יחסי ארה"ב-אוקראינה, כולל בוריסמה [חברת הגז בה כיהן הנטר ביידן] וההתערבות בבחירות". בשבוע שעבר אמר וולקר בשימוע בדלתיים סגורות בבית הנבחרים, כי ניסה לתקן את יחסי ארה"ב-אוקראינה שנפגעו בשל הטענות הבלתי-מבוססות בהן הלעיט ג'וליאני את טראמפ.

המסרונים גם מלמדים, כי היו פקידי ממשל שסברו שקיים קשר ישיר בין דרישותיו הפוליטיות של טראמפ לבין היחסים עם אוקראינה. "אני חושב שזה מטורף למנוע סיוע ביטחוני תמורת סיוע בקמפיין פוליטי", כתב בחודש שעבר ביל טיילור, הממונה על שגרירות ארה"ב באוקראינה, לשגריר ארה"ב באיחוד האירופי, גורדון זונדלנד. הלה השיב, כי טיילור שוגה בהבנת כוונותיו של טראמפ, וכי הנשיא הבהיר שאין כל "קח ותן" בנושא זה – ואז הציע שהשניים ישוחחו בטלפון במקום להתכתב.