בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כך למשל, כשפרופ' יעקב נאמן התמנה לתפקיד שר המשפטים, הוא הודיע ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, שבדעתו להעבירו מתפקידו ולהחליפו. אלא שמיד לאחר מכן פתח בן יאיר בבדיקה פלילית נגד השר נאמן ובעקבות כך נאלץ נאמן להתפטר מתפקידו
|
מנדלבליט. לא הראשון [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלח לאחרונה מכתב יוצא דופן בחומרתו לנציב שרות המדינה, ובו תקף באופן חריף ביותר, שמא אף משפיל, את מ"מ פרקליט המדינה, דן אלדד, וטען, שעקב התנהלותו השלילית של אלדד - אין להאריך את כהונתו כמ"מ פרקליט המדינה. תגובתו של אלדד לא אחרה לבוא: הוא טוען שמכתבו של מנדלבליט בא לעולם לאחר שהוא, אלדד, פתח בהליכים לבדיקת מידע בעניינו של מנדלבליט בפרשת הרפז. אם להבין אל נכון את טענתו של אלדד - מנדלבליט אימץ כלפיו, בשינויים המחויבים כמובן, את הכלל המוסרי הידוע: "הבא להרגך השכם להרגו". אבל מתברר שמנדלבליט איננו היועמ"ש הראשון ליישם את הכלל הזה - כשנדמה לו שנשקפת סכנה למעמדו: כך למשל, כשפרופ' יעקב נאמן התמנה לתפקיד שר המשפטים, הוא הודיע ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, שבדעתו להעבירו מתפקידו ולהחליפו. אלא שמיד לאחר מכן פתח בן יאיר בבדיקה פלילית נגד השר נאמן ובעקבות כך נאלץ נאמן להתפטר מתפקידו (בהמשך הוגש נגד נאמן כתב אישום והוא זוכה זיכוי מלא). וידוע מקרה נוסף - דרמטי לא פחות: בקדנציה הראשונה של יצחק רבין כראש הממשלה, היועמ"ש היה אהרן ברק. באותם ימים נחשד השר אברהם עופר בלקיחת שוחד וברק פתח נגדו בחקירה פלילית. החקירה בניהולו של ברק התארכה ימים ארוכים בלא תוצאות שיאפשרו החלטה לכאן או לכאן. ראש הממשלה רבין קבל אז מרות, שחקירתו המתארכת של עופר, בניצוחו של ברק, משבשת קשות את עבודת הממשלה - עד שבסופו של דבר שלח עופר יד בנפשו. בעקבות הטרגדיה שקל רבין, בהתייעצות עם מקורביו, לסלק את ברק מתפקיד היועמ"ש. אלא שאז, מעשה שטן, פרצה פרשת הדולרים הידועה, שנוהלה ע"י היועמ"ש ברק. רבין הפציר בברק שיסתפק בכופר ויסגור התיק, אך ברק סרב לכך בכל תוקף, וכך - רבין נאלץ ללכת הביתה, וברק המשיך לכבוש שיאים חדשים של כוח, והכל כמובן מטעם שלטון החוק. (הערה: הפרשה מובאת בספרו של מי שהיה באותם ימים דובר משרד המשפטים, עו"ד יחיאל גוטמן, בספרו "היועץ המשפטי נגד הממשלה") הנה כי כן, היועץ המשפטי לממשלה - כמוהו כאיתני הטבע, שאין להרהר אחריהם - כשם שאין להרהר אחרי מעשיו של האל בכבודו ובעצמו. וכאילו כדי להוכיח את כוחו ועוצם ידו של היועמ"ש - הנה ראינו את הפרקליטים הבכירים במכתב תמיכה, שנוסח בסגנון צפון קוריאני מביך - עד שניתן לשמוע את מחיאות הכפיים הקצובות, שנועדו להרעיד את הלב ולטפח את היראה.
|
תאריך:
|
26/04/2020
|
|
|
עודכן:
|
26/04/2020
|
|
יוסי דר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
צפון קוריאה?
|
26/04/20 15:56
|
|
2
|
|
חרגול
|
26/04/20 17:16
|
|
3
|
|
בן נאמן
|
26/04/20 18:04
|
|
4
|
|
בן נאמן
|
26/04/20 18:48
|
|
5
|
|
מנדלבליט - תרגיע
|
26/04/20 20:02
|
|
|
|
בן נאמן
|
27/04/20 10:21
|
|
6
|
|
אזרח זועם
|
27/04/20 09:51
|
|
|
|
בן נאמן
|
27/04/20 14:13
|
|
7
|
|
אקטואלי
|
28/04/20 21:45
|
|
לפני 26 שנים, מחבל התפוצץ עם רכבו בעת שנצמד לאוטובוס בעפולה. זה היה הפיגוע הראשון של החמאס, פיגוע בו נקטלו חיי ילדי בתי ספר, אבות, ואימהות. 'פיגוע מכונית התופת' כונתה הטרגדיה. בין ההרוגות נערה תמירה ויפה, מיה אלהרר ז"ל, בת 18, מתנדבת במשמר אזרחי, תלמידת בית ספר, חולמת, אוהבת, כמו כל הנרצחים בפיגוע.
|
|
|
העליתי את הצורך במועצה לאומית לגיל השלישי לפני כשנה. הכוונה הייתה להקים מועצה בעירי, הרצליה, בה ישתתפו תושבים ותיקים נשים וגברים, מתחומים שונים, שבהם יעלו צרכים ומאוויים שונים: הצורך בתעסוקה, הצורך בהתנדבות, פעילות ספורטיבית, תוספת ממון, קרייני טלוויזיה בני גילם ותוכניות המותאמות גם לענייניהם.
|
|
|
המספר הנמוך של קצב ההכפלה במספר הנדבקים, אשר אנו חוזים בו מאז תחילת ההקלות בסגר, גורם לאופוריה מלאכותית ולהתרופפות במשמעת, מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת כי התפרצות חוזרת, היא, למעשה, בלתי נמנעת. כשקצב ההדבקה היה 200 ליממה בתחילת הסגר, ההנחיות הוחמרו יותר ויותר; עכשיו, עם אותו קצב הדבקה ליממה, מתבצעות הקלות. מה ששונה הוא קצב ההכפלה יחסית לנדבקים, אשר אז היה גבוה והיום נמוך. אך כיום ישנם הרבה יותר נדבקים, כך שהסיכון למעשה יותר גבוה; קצב הכפלה נמוך יחסית על מספר גבוה של נדבקים, כמו המצב כיום, יכול תיאורטית לקפוץ גבוה בהרבה יותר מקצב הכפלה גבוה ביחס למספר נמוך של נדבקים, כמו המצב בעבר, לפני התמתנות גרף הנדבקים.
|
|
|
החדלת הפעילות בערב יום העצמאות ובמהלכו נראית לי סבירה. לא כן מניעת טקסי הזיכרון.
|
|
|
טועה מי שחוגג את ההכרה הבינלאומית בזכות היהודים למדינה בארץ ישראל ביום הצהרת בלפור או ביום החלטת החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר. הצהרת בלפור מ-1917 הייתה רק הצהרה לא מחייבת שדיברה רק על ייסוד בית לאומי ליהודים מבלי להגדיר את גבולותיו. החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר אומנם דיברה על מדינה יהודית בגבולות מוגדרים לצד מדינה ערבית, אבל התנתה את תקפותה בהסכמת שני הצדדים – היהודים והערבים כאחד, ומאחר שרק הצד היהודי הסכים והצד הערבי סירב – ההחלטה בטלה ומבוטלת. לכן החלטת האו"ם התקפה שמאז לא בוטלה, היא זו שהתקבלה ב-25 באפריל 1920, ז' באייר, בוועידת סן רמו בה השתתפו ראשי המעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה.
|
|
|
|