בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
המשורר והסופר דוד פרישמן, שהרבה לעשות במאמריו הרבים את ההשוואה בין התנועה הציונית לביו ההתעוררות המשיחית בתקופת שבתי צבי, הלך שבי אחרי מה שראה בביקור אחד בהר מירון לפני 108 שנים. אותו איש ההגות, שהצביע על המסוכנות הרבה הצפויה לתנועה הציונות עד להתדרדרות לעמק הבכא של השבתאות, קורה לו משהו מיוחד בעת ביקורו בהר מירון בחג ל"ג בעומר, ולכך הוא נותן ביטוי בכתביו.
המשורר והסופר דוד פרישמן, שבכל שיריו מביע תשוקה עזה ליופי הנשגב, לאסתטיקה ולשמחת החיים, מי שהייתה לו גם ביקורת נוקבת נגד החברה הדתית, נגד תנועת "חיבת ציון" ונגד התנועה הציונית במיוחד זו המדינית, שהוביל בנימין זאב הרצל, כשהוא מבקר בארץ ישראל בשלהי העלייה השנייה, בשנת 1912, אחת מתחנותיו היא בהר מירון ושם קורה לו משהו.
מן הראוי לקרוא קטע קצר ממה שכתב לפני 108 שנים בעקבות הביקור בהר מירון בל"ג בעומר. המשורר שלא היה אדם דתי, מוציא מתחת ידיו מנשר, שיגיע לקוראיו הרבים בעיתונות היהודית במזרח אירופה - "אם שנים הרבה אחיה - את ל"ג בעומר במירון לא אשכח". וכל זאת למה? כי המשורר והסופר נסחף: "בים של אור שמקבל אותי. אלפים מרקדים ומזמרים - ספרדים, אשכנזים, תימנים, בוכרים וגם ערבים רבים, ערבים ממש".
אחרי שהביע התפעלות ממה שראה כאן לפני 108 שנים - מיהודים על כל עדותיהם ומהשתתפותם של ערבים תושבי ישראל, הוא משתף אותנו מה עוד הפעים אותו - "ביחוד משך את עיני ריקודם של תינוקות מכל עדות ישראל, ריקוד הנמשך עם הזרם האדיר הבא עד לפני הקבר - קברו של ר' אלעזר. הקבר הזה מתנשא בחדרו הראשון, ומשם נכנסים לחדר השני, ששם קברו של ר' שמעון בר יוחאי... מאות מנורות ונרות דולקים, ים של להבה... על הארץ אנשים לומדים זוהר..." וכאן אחרי אתנחתה קלה הוא כותב: התנפלתי על זיווה של מדרגה הבולטת מן הכותל - ואשב".
המשורר והסופר, שהצליף בדורו נגד ההולכים שבי אחר הציונות כהולכי שבי אחרי משיחיות שקר של שבתי צבי, יושב על מדרגה בהר מירון ומביע את התפעלותו ממראה עיניו. מתפעל מהמונים היושבים ולומדים מספרי קודש, וכלשונו - "על הארץ לפני הקבר יושבים אנשים ולומדים".
עשרים ושנה אחרי הסופר והמשורר דוד פרישמן מגיע בשנת 1932 הסופר הצעיר יזהר סמילנסקי המביע את התפעלותו - בדבקות מתפללים היהודים, ובהתלהבות הם רוקדים, ובדבקות ובהתלהבות גם יחד מתמלטת מפיהם מילה המביעה את כל אשר בליבם - בר יוחאי.. המילה הסופגת את רגש השחרור הלאומי...."
בקשתי ברשימה זו להציץ לעבר הר מירון מתוך דפי הספרות והשירה של מה שנראה כמזוהה עם תנועת העבודה.
ההילולה בקבר הרשב"י בהר מירון תתקיים במתכונת מצומצמת, וכוחות משטרה יחסמו את דרכי הגישה למקום ▪ שניים מהרבנים מדליקי המדורות בציון הרשב"י פנו לציבור שלא להגיע למירון
אנו נמצאים כעת בימי ספירת העומר. ימים של גיבוש זהות יהודית ישראלית. ימים מיוחדים אלו לא נעצרים לאחר יום העצמאות אלא ממשיכים אל מועדים נוספים שהם חלק בלתי נפרד מזהותנו. פסח שני, ל"ג בעומר, אחריו יום ירושלים וחג השבועות. מתקופת המקרא ועד לימי בית שני, ספירת העומר הייתה תקופה שמחה של אביב, פריחה וקציר שעורים. בימינו נוהגים בתקופה זו מנהגי אבלות שונים כגון איסור תספורת, איסור נישואים ועוד.
תמונה שתיחרת בזיכרוני במיוחד מיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - דו-שיח שניהל הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי עם קצין צעיר, סגן עומר גרשטיין. כשהשניים ישובים על סלעים, אי-שם בגבול לבנון, סיפר הרמטכ"ל לפקודו הצעיר, על אביו, תא"ל ארז גרשטיין ז"ל, שנפל ב-1999 בפיצוץ מטען צד בעת שעשה דרכו למטולה.
אנו זקוקים בימים האלה לאחדות יותר מתמיד. תמיד היינו זקוקים לאחדות, אבל בזמן מלחמה בוודאי שזקוקים לאחדות. גם בימים אלו אנחנו נמצאים במלחמה נגד הקורונה האיומה הזו שמפילה לנו חללים, חללים רבים מאוד ומצערים וטראגייםד. ולכן בימים כאלו לא עושים דברים אשר קורעים את העם לשניים.
אם לא יצא לכם לראות ביוטיוב את הקלטת "חזני העולם מאוחדים בשירה ובתפילה ׳אבינו שבשמים׳ - תפילה לשלום מדינת ישראל", עשו זאת עכשיו. ביום רביעי, ה׳ באיר. ביום שישי, טרם שבת, במוצאי שבת, בראשון בבוקר, או בכל שעה, בכל יום מימות השבוע.
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
