הרעיון נראה טוב, על פניו. אחרי שהמבקר מגיע למוזיאון החדש באתר באבי-יאר שליד קייב, הוא ממלא שאלון מעין-פסיכולוגי ממוחשב, בעקבותיו הוא מקבל תפקיד: קורבן, משתף פעולה או רוצח. לאחר מכן, המחשב תופר עבורו את תוכנית הביקור המתאימה. הרעיון של הבמאי הרוסי איליה חרז'נובסקי היה, שהביקור במוזיאון לא יהיה אחיד אלא יותאם למבקר.

באבי-יאר הוא האתר בו רצחו הנאצים 33,800 יהודים באוקטובר 1941; בחודשים הבאים נרצחו שם עוד אלפי יהודים לצד צוענים ושבויי מלחמה, והמספר הכולל של הקורבנות מוערך ב-100,000. המוזיאון החדש אמור להיפתח ב-2025, אך הרעיון מעורר מחלוקת כבר כעת – מדווח ניו-יורק טיימס. בתקופה הסובייטית היה האתר שמם, למעט מצבת זיכרון. קייב הלכה וגדלה סביבו, והוא נותר אי-של עצם בעל היסטוריה איומה. גם בזמן המלחמה באבי-יאר היה קרוב לעיר, וכמו בהרבה יישובים אחרים – גם יהודי קייב נרצחו בסמוך למקומות מגוריהם.

אם תוכניתו של חרז'נובסקי תתממש, המבקרים ינותבו לאחד המסלולים בקומה הראשונה של התצוגה, ויחזו בזוועות באבי-יאר בהתאם ל"תפקידם" בתצוגה אינטראקטיבית בה ישתלבו. טכנולוגיית deep fake תשחזר את האירועים בקטעי וידאו, בהם ישולבו פניהם של המבקרים כדמויות בסצינות. הוא גם מציע, שבסיומו של המסלול יקבלו המבקרים דיווח על דמויותיהם. הביקור יהפוך ל"מאתגר ומהמם מבחינה רגשית, כאשר במרכזו חלופות אתיות", כלשונה של הצעתו.

חרז'נובסקי חשף את תוכניתו, שעלותה 100 מיליון דולר, כבר בסתיו שעבר, אבל המבקרים – שאולי היו המומים לחלוטין ממנה – החלו להישמע רק בחודשים האחרונים, מדווח הטיימס. ההיסטוריון הראשי של המוזיאון, קארל ברקהוף, התפטר בזעם: "כיצד תוכניות כאלו יכולות להיחשב לראויות לצורך עיסוק בשואה באתר שואה? היכן הרגישות והאיפוק?", כתב במכתב ההתפטרות שלו. עוד רבים מהמעורבים בפרויקט הלכו בעקבותיו. עשרות סופרים, היסטוריונים, אמנים ואנשי תרבות אוקראינים פרסמו מכתב התנגדות בסוף החודש שעבר.

הפרויקט החל ב-2016 – שנתיים לאחר שרוסיה כבשה מידי אוקראינה את חצי-האי קרים, פעולה אותה "הצדיקה" בכך שהאשימה את אוקראינה בהזדהות עם הפשיזם. לזעם הוסיפה העובדה שהמוזיאון קיבל תרומות במיליוני דולרים מאוליגרכים רוסים, כך שהם השתלטו למעשה על ההחלטות בנוגע לשואה ולשיתוף הפעולה האוקראיני בביצועה.

יו"ר פרויקט המוזיאון הוא השר לשעבר נתן שרנסקי, אשר אמר לתקשורת האוקראינית, כי חרז'נובסקי ימשיך בתפקידו כמנהל האמנותי של הפרויקט, אך הדגיש שהרעיון שלו טרם אושר או נדחה. חרז'נובסקי עצמו אינו נסוג מהצעתו, ואומר שהיא נועדה לאפשר דיון ציבורי על התפיסה ולא להציג תוכניות סופיות. לדבריו, המסלול המוצע יאפשר למשל להכניס את המבקר לנעליו של קורבן בן גילו, ובכך להבין את משמעות הירצחו של אותו אדם. חרז'נובסקי גם אומר, כי כך ניתן יהיה לבדוק הכרעות מוסריות, שהרי את השואה חוללו רבבות של בני אדם מן השורה. הרעיון הוא להראות ש"כל אדם יכול להיות בכל מצב, בהתאם להחלטות שהוא מקבל. זו איננה גזירת גורל אלא אחריות אישית".

תוכניתו של חרז'נובסקי למוזיאון באבי-יאר הולכת בעקבות סדרת סרטים שהפיק על הדיכוי הסובייטי, תוך שימוש דמוי-ריאליטי במי שאינם שחקנים בסצינות המתרחשות במשך חודשים באוקראינה של ימי ברית המועצות. אחד מהם גרם למשטרה לפתוח בחקירה, לאחר שקבוצה של יתומים בעלי מוגבלויות הובאו לאתר הצילומים; חרז'נובסקי אומר, שהיו לו כל האישורים הנחוצים.

מתנגדי הרעיון אינם משתכנעים מהסבריו של חרז'נובסקי. אחד מהם, אוצר התערוכות דיטר בוגנר שהתפטר מצוות המוזיאון, סיכם בקצרה: "התצוגה מתקרבת בצורה מסוכנת ליצירת תחושה של שואת-דיסני".