|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קריסה באישורי דירות - עלייה תלולה במחירים
|
האם המסקנה הבלתי נמנעת הינה שמחירי הדירות ימשיכו בשנים הקרובות ב"ראלי" של עליות מחירים? למרבה הצער התשובה על כך הינה חיובית
|
|
רק בפריפריה [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
אחת הסיבות הגדולות שהיו בשנים האחרונות לאופטימיות ביחס לעצירת העלייה במחירי הדיור, הייתה הכמות המשמעותית של דירות שאושרו על-ידי מנהל התכנון במשרד הפנים. ב-2018 אושרו כ-150 אלף דירות וב-2019 כ-141, ללא ספק מספרים מרשימים.
אלא מאי? ההתדרדרות המשמעותית של מספר הדירות שיאושרו ב-2020, עד לסוף השנה הקלנדרית הנוכחית, המוערכת בכ-65-60 אלף בלבד, בעיקר בשל מגיפת הקורונה שעצרה כמעט לחלוטין את תהליכי האישורים במחצית השנה האחרונה, מעוררת דאגה ותהיה רבה, כמה דירות אכן יהיו "על המדף" שנים, לאחר שיסתיימו כל התהליכים, ייצאו מכרזים והבניינים יעמדו על תילם?
אין זה סוד שתהליכי מתן היתרים לבנייה במדינת ישראל הינם מן הארוכים ביותר בעולם, אולי אף הארוכים ביותר. מדובר, בממוצע, ב-6-5 שנים, ואם נוסיף לכך את זמן בניית הפרויקטים, שלפי נתונים שפורסמו לאחרונה, אורך בממוצע כשלוש שנים, נגיע במקרה הטוב לכ-8-9 שנים שיחלפו עד שאותן דירות שאושרו במהלך השנים האחרונות אכן יעמדו על המדף.
נתון "יבש" זה מלמד את הכל. הוא מלמד כי הפער הגדול שנוצר במהלך העשור האחרון בין היצע הדירות הדל לבין הביקושים הכבושים ההולכים וגדלים, רק יילך ויחריף במהלך השנים הקרובות.
יתרה מכך: אם נפלח את האישורים לפי אזורים, נגלה, לא במפתיע, כי באופן יחסי אחוז הדירות שאושרו בשנים האחרונות באזור הביקוש במרכז הארץ, היה קטן יחסית, זאת מהטעם הפשוט שקל היה הרבה יותר לאשר דירות בפריפריה, זאת בשל זמינות עתודות הקרקע, זאת לעומת עתודות קרקע נמוכות בהרבה דווקא באזור הביקוש, היכן שרוב רובו של ציבור הרוכשים רוצה לגור, לעבוד, לקנות ולבלות.
הדיסוננס הזה בא לידי ביטוי, לדוגמה, ברבבות הדירות שנותרו כאבן שאין לה הופכין מתוכנית מחיר למשתכן, רובן המכריע בפריפריה, כמו גם דירות שתקועות במסגרת פרויקטים של הסכמי הגג, רובן הגדול בפריפריה. בפועל, באזור הביקוש במרכז הארץ, ישנן כיום "על המדף" כ-18-15 אלף דירות בלבד, זאת לעומת ביקושים כבושים המוערכים בפי שלושה לפחות, ופער זה, מן הסתם, רק יילך ויגדל במהלך השנים הקרובות, ככל שיתמעטו האישורים וככל שתהליכי מתן ההיתרים והביצוע ימשיכו להתארך, כפי זה קורה כיום.
האם המסקנה הבלתי נמנעת הינה שמחירי הדירות ימשיכו בשנים הקרובות ב"ראלי" של עליות מחירים? למרבה הצער התשובה על כך הינה חיובית. אמנם, מחד-גיסא, מגיפת הקורונה יצרה מצב בו מאות אלפי מובטלים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהם על דירות שקנו בשנים האחרונות, מה שמעורר תהיות רבות כיצד הממשלה ובנק ישראל יוכלו לפתור את המשבר הלא צפוי הזה, אולם מאידך-גיסא קיים עדיין שוק לא מבוטל של בעלי דירות שירצו לשדרג ושל בעלי כוח כלכלי מספק לרכישת דירה.
הפתרון, אם כן, חייב להיות משולב: גם לפעול בשיא העוצמה על-מנת להגדיל מחדש באופן משמעותי את כמות הדירות שיאושרו בשנים הקרובות, גם לקצר הליכי מתן היתרים וגם לפעול לקיצור זמן ביצוע פרויקטים, בין אם על-ידי שיפורים טכנולוגים, הכנסת מכסות עובדים גדולות יותר ובד בבד הכשרת ישראלים למקצועות הבנייה ובין אם על-ידי ייעול הליכי הבנייה עצמם. אם לא נעשה זאת, חלילה, אנחנו צפויים כבר ב-2011 למחסור כבד בהתחלות בנייה ועליו מחירים בהתאם!
|
|
הכותב הוא מומחה לבטיחות בעבודה ובאתרי בנייה ובתחום אחריות תאגידית.
|
|
| תאריך:
|
09/11/2020
|
|
|
עודכן:
|
09/11/2020
|
|
עו"ד אלדן דנינו
|
|
קריסה באישורי דירות - עלייה תלולה במחירים
|
|
|
מלחמת העולם הראשונה הסתיימה ב-11 לנובמבר 1918 עם חתימת הסכמי שביתת נשק בין המעצמות (חוץ מרוסיה שיצאה מהמלחמה בראשית 1918). תשעים וארבע שנים לאחר מכן בשנת 2012 הוענק פרס נובל לשלום לאיחוד האירופי. ועדת הפרס ציינה בהחלטתה כי האיחוד האירופי זוכה בפרס עבור שישה עשורים של תרומה "לקידום שלום, התפייסות, דמוקרטיה וזכויות אדם באירופה". יו"ר ועדת הפרס הוסיף כי "עד לא מזמן, אנשים באירופה הרגו זה את זה והאיחוד תרם לפיוס". במאמר שפרסמתי אז הבעתי דעתי שאכן אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה דבקה באתוס של שלום אלא שמן הראוי שהפרס יתחלק בינה לבין "המלחמה הקרה" שנפיצותה היוותה תמריץ אדיר לאימוצו של אתוס זה. תודה מיוחדת הייתה אירופה חייבת גם למדיניות האמריקנית הנבונה בימי הנשיאים טרומן ואייזנהאואר, שלא אפשרו למדינות אירופה החבולות מן המלחמה אופציה אחרת. אירופה אחוזת הטראומה אף בחרה בהגדרה רחבה של המושג שלום, ועל-מנת להבין מהי ההגדרה הרחבה נקדים ונציין את ההגדרה הבסיסית (והחלקית): מצב של שלום איננו מצב של העדר קונפליקטים חברתיים או מדיניים גרידא אלא מצב שבו הקונפליקטים, שהם ביסוד הקיום האנושי, מתקיימים ללא אלימות או, למצער, באלימות בעצימות נמוכה ומוגבלת, המבוקרת על-ידי גופים בעלי סמכות.
|
|
|
|
|
ג'ו ביידן, בנאום הניצחון שלו, אמר מספר דברים מעוררי השראה: הוא הכריז קבל עם ועדה כי הוא יהיה הנשיא של כולם, גם של אלו שלא הצביעו לו, וכי הוא יעבוד קשה עבורם לא פחות מאשר אלו שכן הצביעו לו; הוא אמר שאינו רואה מדינות אדומות או כחולות, כי אם את ארצות הברית; הוא שלח מסר פייסני לצד השני ואמר כי הוא מבין את האכזבה של אלו שהצביעו לדונלד טראמפ, והביע תקווה כי שני הצדדים יתנו האחד לשני הזדמנות, שכן לדבריו זוהי העת להוריד את גובה הלהבות; הוא ביקש כי שני הצדים יראו הזה את זה ויקשיבו האחד לשני שוב; הוא הוסיף כי הגיע הזמן להפסיק לראות את היריבים הפוליטיים בתור אויבים, מכיוון שכולם אמריקנים; הוא הדגיש כי הוא דמוקרט גאה, אך הוא ימשול בתור נשיא אמריקני וכי כולם שווים בעיניו; וזה רק חלק מדבריו.
|
|
|
|
|
יש מעט פרויקטים ממשלתיים שעולים מעט ונותנים הרבה. אחד מהם הוא פרויקט מרכזי התקשוב של משרד המדע, שפועלים בעשרות ערים בפריפריה. פועלים? עד שיזהר ("תחזיקו אותי אני תכף מתפטר") שי התיישב מאחורי שולחן העץ הרחב בלשכת שר המדע. בעיני השר הנכנס, מה שלא מכיל את המילים "הייטק", או "אקזיט", אין לו זכות קיום. למה יש זכות קיום? לשתי נסיעות של מנכ"לית המשרד למפרץ הפרסי, על-מנת לדווח לנו משם בלייב על "הפגישות החשובות".
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה הד"ר אביחי מנדבליט, הנחה, הורה וכתב את הברור מאליו. ראש הממשלה בנימין נתניהו הנאבק על חפותו מול שלושה כתבי אישום במרמה, הפרת אמונים ושוחד אינו יכול להיות בכל אופן ודרך, ישירה או עקיפה, קשור במינוי בעלי תפקידים משמעותיים המשיקים להתנהלותו המשפטית, קרי מינוי מפכ"ל למשטרת ישראל ופרקליט המדינה.
|
|
|
|
|
ג'ו ביידן, הנשיא הנבחר של ארצות הברית, זכה לשורת ברכות - החל מראשי מדינות (כולל בנימין נתניהו שלנו, גם אם באיחור), עבור במנהיגים עסקיים וכלה בסלבריטיז ובאנשים "פשוטים" - באמריקה ומחוצה לה. בין אותם מברכים היו כמה מבכירי תעשיית ההיי-טק. אלא שלא כולם, לפחות עד לרגע זה. זאת על-אף שקליפורניה, שם נמצא עמק הסיליקון, היא מדינה כחולה בדרך כלל, וגם הפעם תושביה הצביעו ברוב גדול למועמד הדמוקרטי.
|
|
|
|
|
