הסכנה בהאלהת בנימין נתניהו

אני ער לתופעה מצערת, שהאלהת דמותו של בנימין נתניהו מקובלת ונתמכת על-ידי חלקים גדולים בחברה הישראלית. אני ער לתגובות של רבים מהעוברים ושבים בצמתים הצועקים לעברנו, המפגינים - "אין כמו ביבי משיח צדקנו", "לא יעזור לכם, אחד אלוהינו בשמים ואחד נתניהו על הארץ", ויש המסתפקים בתגובה קצרה - "רק ביבי לשלטון".

אני מודע לעובדה, שכך נסללת לנגד עינינו בימים אלו הדרך אל הפשיזם. עם זאת אני מודה, שאני חסר אונים מול גלי אהדה, המתנסחים בשפה, שיש בה את כל ניצוצות המשיחיות וביטויי סלידה מוחלטת מכל מבקריו של האחד והיחיד - וזה אלוהינו האחד והיחיד בדמותו של בנימין נתניהו.

הגיבוי הציבורי הרחב המוענק לנתניהו, הגם שהוא מושמע לעתים קרובות בצעקנות וולגרית אימתנית ברחובות תוך הכפשת מתנגדיו כ"בוגדים במולדת" וקריאות אימתניות "מוות לבוגדים השמאלניים" - נותן לנתניהו את הביטחון ללכת בבטחה בנתיבי האלהה. נתיבי האלהה הם מסוכנים לא רק לחייה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, אלא מסוכנים במידה רבה גם לביטחונה של המדינה.

שר החוץ, שר הביטחון והרמטכ"ל אינם שותפים למגעים מדיניים, שיש להם גם השלכות צבאיות. לעתים אותם בעלי תפקידים מודעים לנושאים הרגישים רק אחרי שהם פורסמו בתקשורת. ראש ממשלת ישראל הרואה עצמו מורם מעל כולם בדרגות רבות מחליט שהוא מסתיר משר החוץ של ישראל ומשר הביטחון של ישראל את נסיעתו עם שר החוץ היוצא של ארצות הברית, מייק פומפיאו, לפגישה במדינה ערבית "קטנטונת" ו"חסרת כל חשיבות" בשם ערב הסעודית.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גם לא העביר באותה נסיעה את סמכויותיו לראש ממשלה חליפי או לשר אחר, כנדרש על-פי החוק. כך השאיר את מדינת ישראל למספר שעות ללא ראש ממשלה. מי שמודע לדפוסי אלוהות שנשזרו לשמו יכול להרשות לעצמו לא לפעול כנדרש על-פי החוק.

נסיעת נתניהו לסעודיה פורסמה בפומבי. בעבר נסיעה כזו הייתה נותרת תחת מעטה של חשאיות מוחלטת. כיום החשאיות נשמרה מפני הצבא, מפני משרדי החוץ והביטחון. המגעים עם איחוד האמירויות ובחרין נוהלו אפילו תוך הדרה מוחלטת של הצבא, משרד החוץ ומשרד הביטחון. לטקס בוושינגטון צורפו רעיית ראש הממשלה שרה והילד יאיר. הילד יאיר צורף לפגישה רשמית עם שרי החוץ של ארה"ב ובחרין. זו התנהלות של דיקטטור, זו התנהלות של שלטון מלוכני, שיש לו לפי תפיסתו זכות להחליט רק על דעת עצמו לחמש מדינה בשם מצרים בצוללות, לא בצוללת אלא בצוללות, וכן גם את האמירויות באף-35 ובמל"טים חמקניים.

מערכות הנשק ש"האנטישמי ועוכר ישראל" - הנשיא ברק אובמה - סרב להעניק למדינות ערביות, בנימין נתניהו עשה יד אחת יחד עם הנשיא טראמפ והעניקו בנדיבות רבה לאותן מדינות ערביות במעטה של סודיות מוחלטת את כל מבוקשן. כל מה ש"הרוע" בדמות ברק אובמה סרב להעניק.

המעטה הסודי המוחלט נפרץ, כשהוא משרת את כל הצרכים המונרכיים של בנימין נתניהו ואת צרכי חצר מלכותו. כך קרה, שכל פרטי מבצע החדירה של כוחות ישראלים לארכיון האירני גילה שגעון הגדלות של בנימין נתניהו לעולם במופע ראווה, וזאת תוך חשיפת דרכי הפעולה וסיכון ממשי לתשתיות המבצעיות.

הטרוף של חצר המלוכה שלנו הגיע לדרגת שיא, כשבנימין נתניהו פרסם סרטון, בו הוא נראה משוחח בחום רב עם פולארד, ומבשר לו בחגיגיות "אנחנו מחכים לך בקוצר רוח, יקירי ואני ראש הממשלה מברכך שתחזור מהר-הביתה לישראל שלנו". כן לא נשכח לציין את העובדה, "שזה באמת יהיה רגע גדול לכולנו".

את מי ברך בנימין נתניהו? הוא למעשה ברך אדם, שהחלטתו לרגל למען מדינת ישראל לא הייתה קשורה בכלל ליהדות. פולרד ריגל למען מדינת ישראל תמורת בצע כסף, ומדובר בסכומי עתק. הוא הציע את שירותיו גם למדינות אחרות תמורת סכומי כסף גדולים. האדם, שכל פעולתו הייתה אך ורק תמורת בצע כסף, זוכה לברכות חמות מצד ראש הממשלה, ואת גלי החום, שהרעיף ראש הממשלה על פולרד, הוא דאג להפיצם בסרטון, שכולם ייראו וידעו.

במדינת ישראל מכהן ראש ממשלה, שאין לו אמון ביועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלביט, אין לו אימון ברמטכ"ל, אביב כוכבי, אין לו אימון בשר הביטחון, בני גנץ, אין לו אימון בשר החוץ, גבי אשכנזי, ובעוד שורה של שרים כמו שר המשפטים. אין לו אמון במועמדים לתפקיד המפכ"ל, לכן תקופה ממושכת אין לנו מפכ"ל במשטרת ישראל. לפיכך יצר בנימין נתניהו דפוס שלטוני מיוחד של מדינה בתוך מדינה, כשהוא מגבש ציר מדיני אלטרנטיבי בחסות חצר שלטונית בארצות הברית טרם ירידתה מהבמה תוך הדרתם המוחלטת של כל צמרת השלטון שנבחר.

ואסיים בנושא, שלמרבה הצער, נעדר לחלוטין מסדר היום שלנו. בצעירותנו שרנו בלהט את השיר "נִבְנֶה אַרְצֵנוּ אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, כִּי לָנוּ לָנוּ אֶרֶץ זֹאת, נִבְנֶה אַרְצֵנוּ אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, זֶה צַו דָּמֵנוּ זֶה צַו הַדּוֹרוֹת....". היום חלק הארי של פועלי הבניין, הבונים את ארצנו ארץ מולדת, למעלה מ-95% מפועלי הבניין, הם בעיקר פועלי בניין פלשתינים וחלקם גם פועלי בניין זרים, שהובאו במיוחד לארץ באמצעות חברות קבלן תוך תנאי העסקה מחפירים.

לבוני הארץ בימים אלו אנחנו מתייחסים לא כפי שנדרש מאתנו על-ידי ארון הספרים היהודי. פועלי הבניין, הבונים את ארצנו, יוצאים מביתם בשטחים הכבושים בשעה 3 או 4 בבוקר כדי להגיע למחסום בצפייה לפתיחתו. למרבה הצער, הם עוברים שורה של התעללויות עד שיזכו לרגעי החסד של פתיחת המחסום. אם פועל פלשתיני החליט לחסוך לילה של נדודים ליליים קשים במחסום ושהה ללינת לילה על הרצפה בבניין הלא גמור, הוא נתון לא פעם למטרד של אלימות פיזית קשה של רשויות החוק על היותו שוהה לא חוקי. הפועלים הפלשתינים הם שוהים חוקיים לבניית המולדת, אך לינת הלילה - מתן מנוחה להון האנושי העובד בלילה אחר יום עבודה פיזית קשה - מתפרש כעבירה על החוק ועל היותם שוהים בלתי חוקיים. כלפיהם מפעילה משטרת ישראל אלימות פיזית קשה, שמחובת שוחרי ישראל הדמוקרטית למגר תופעה זו - ומיד!!!