האגו-סטרון

לא מספיק נכתב על הביולוגיה שמאחורי הפוליטיקה ועל הכוחות שמניעים את נבחרי הציבור שלנו. גילויים של השנים האחרונות בביולוגיה מולקולארית, בביוכימיה ובפסיכולוגיה התנהגותית, שפכו אור חדש על תופעות בפוליטיקה שקודם לכן לא היה להם הסבר מספק, לרבות תופעת הפיצול של רשימות והנדידה של פוליטיקאים בין מפלגות שמתרחשות לקראת כל מערכת בחירות. כבר לפני 15 שנים הביולוג הסיני הנודע צ'אנג בודד מנוזל חוט שידרה של מתנגדי המשטר הורמון
שמוכר היום בשם אגו-סטרון. מחקרי המשך הראו שהאגו-סטרון מופרש מבלוטת ה-HANAVA
ברצפת החדר השלישי במח. האגו-סטרון מזכיר במבנהו את הטסטוסטרון אך שונה ממנו בתפקודו. הוא מופרש הן בגברים והן בנשים, אם כי רמתו בגברים גבוהה בממוצע ב-20%.

הורמון דומה לאגו-סטרון, בודד גם במספר יונקים נוספים בהם הוא בדרך כלל משרה כניסה לעונת הייחום. האגו-סטרון פועל על רשת קולטנים שפזורים באזורים שונים במח באמצעותם הוא מעלה את ההערכה העצמית, מקטין את חוש הביקורת ואת תחושת הבושה, יוצר תחושה אומניפוטנטית ומעודד התנהגות אימפולסיבית. סידרת מאמרים פורצי דרך הראתה עליה דרמטית של רמת אגו-סטרון בנסיוב של פוליטיקאים זמן קצר לאחר הכרזה על בחירות.

רמת ההורמון בדם מגיעה לשיא כעבור כשבוע מההכרזה ואז מתחילה לרדת בהדרגה וחוזרת לנורמה כעבור שמונה שבועות בממוצע. קצבהירידה שונה בין פרטים ומושפע, בין השאר, מסקרי דעת קהל וראיונות אולפן עם יונית לוי. באופן חריג נמצאו פוליטיקאים שרמת האגו-סטרון שלהם לא יורדת כצפוי וממשיכה להיות גבוהה גם בין מערכות בחירות. הסיבה לתופעה זו לא הובררה דיה, אם כי לפחות במקרה אחד של פוליטיקאי בכיר נמצאה אדנומה, גידול שפיר בבלוטת הענבה שהפרישה את ההורמון באופן כרוני ובלתי תלוי בבחירות.

בשיא ההפרשה, הפוליטיקאי מרגיש דחף בלתי נשלט לעמוד בראש רשימה עצמאית ולא להיות כפוף לפוליטיקאים אחרים, אז בדרך כלל הוא מכריז על פרישה ממפלגתו. ואכן, השיא ברמת האגו-סטרון בדם מקביל לשיא תקופת הנדידה בין המפלגות וההכרזה על מפלגות חדשות. כמו-כן התברר שרמת אגו-סטרון גבוהה משרה יצירת תרכובות של חנקן וגופרית וגורמת להפצת ריח דוחה מהעור וממערכת העיכול. זו תופעה מוכרת לכול מי שהסתובב ליד פוליטיקאים בסמוך להכרזה על בחירות.

זו גם אולי אחת הסיבות שפוליטיקאים מאותה מפלגה ואפילו כאלו שהיו בני ברית פוליטיים קודם לכן נעשים עוינים זה לזה ימים ספורים לאחר ההכרזה על בחירות. למרבית המזל, הסערה ההורמונאלית חולפת תוך תקופה קצרה יחסית. בשבועות הבאים, ככל שרמת ההורמון בדם יורדת תחושת הגדלות חולפת, הפוליטיקאי חווה חרדה וחוסר ביטחון ומתחיל דווקא להימשך לריח שמשרה האגו-סטרון ולאותם פוליטיקאים שרמת ההורמון בדמם עדין גבוהה. הירידה ברמת ההורמון לרבע מרמתו בשיא, מבשרת את התחלת תקופת הייחום הפוליטי והתחלת עונת הזיווגים והאחודים שנמשכת למעשה עד יום סגירת הרשימות.

חשוב להגיד שהאגו-סטרון הוא רק קצה הקרחון, של תחום חדש: הביולוגיה של הפוליטיקה.
העולם המדעי עדין רחוק מאוד מהבנה מלאה של התהליכים הביולוגים שמאחורי תופעת המנהיגות. לפני מספר חודשים פרסם פרופסור צ'אנג עבודה שהוכיחה ששינוי בחיידקי המעיים משפיע על רמת האגו-סטרון במח של אסירים פוליטיים. מדענים מניחים שישנם עשרות הורמונים נוספים שמשפיעים על התנהגות של פוליטיקאים שהמדע עדין אינו מכיר. אפשר להניח שלעולם לא נבין באופן מלא מה הופך את מנהיגינו למורמים מעם. מובן שלא כל אחד יכול להיות מספר אחד ולא כל אחד נולד להוביל. אחרי הכול, לא כל אחד ניחן בכריזמה של בוגי יעלון, ביושרה של גבי אשכנזי ובענווה של יאיר לפיד.