האם מי ששמר על זכות השתיקה יהיה נשיא

עד כמה רכה נינוחה ומלטפת יכולה להיות התקשורת הישראלית. הדבר תלוי כמובן בזהות האדם בו עסקינן. בימים אלה הולכת ומתגבשת רשימת המועמדים לתפקיד נשיא המדינה. השמות שעל הפרק כוללים שני אנשים טובים המזוהים עם הימין הישראלי ואחד המזוהה עם השמאל/מרכז. לא אדון כעת בהתאמת או אי-התאמה לתפקיד הגם שיש לי מה לומר בעניין, אתמקד רק בעובדה המדהימה שלגבי אחד המועמדים מתקיים קשר שתיקה תקשורתי, על-מנת שלא לקלקל או להפריע.

כוונתי ליצחק הרצוג אותו אינני מכיר אישית. האיש נראה כלפי חוץ נינוח ונחמד אלא שבהיותו רב פוליטיקאי אין לחשוד בו שתוכו כברו. מה שאנו יודעים ברמה העובדתית שמדובר בעורך דין ממולח שהצליח מאוד בעיסוקו שבחייו הפוליטיים בחש היטב בקדרה הזו.

במקרה אחד בחש לכאורה יותר מדי שכן נחקר במשטרה על מעורבות לכאורה בעניינים פליליים הקשורים עם עמותות אהוד ברק, "צדיק" בזכות עצמו. הפרשה ההיא הסתיימה בלא כלום ומה שאני מבקש להזכיר (למי ששכח) היא העובדה שאחד הנחקרים בפרשה ההיא, מיודענו יצחק הרצוג, שמר במהלך חקירתו על זכות השתיקה!

נבהיר - בראש ובראשונה לכל אדם עומדת חזקת החפות וממילא ברמה הפלילית הרצוג חף מכל אשמה. הקושי הוא עם בחירתו לשמור על זכות השתיקה. יצחק הרצוג איננו אדם תמים או הדיוט לו אין כל מושג בעניינים משפטיים. הרצוג הוא עורך דין ממולח וחכם המכיר היטב את החוק, מודע באופן מלא לסדרי הדין ומבין גם את ההשלכות הציבוריות הנובעות מבחירתו זו לשמור על זכות השתיקה במהלך חקירה ולא לשתף פעולה עם חוקריו. למרות כל זה, בחר לשתוק!!

מהאמור עולה שבעוד שלא עבר כל עבירה ובסך-הכל מימש זכות הקנויה לכל נחקר, הרצוג לא נהג בתום הלב לו היינו מצפים מנבחר ציבור בבחירתו לא לספר לחוקריו בגילוי לב וביושר ואת כל הידוע לו תוך מתן מענה לכל שאלותיהם. האם גונן על מאן דהוא? האם היה לו מה להסתיר? האם היה במידע שבידיו כדי להפליל את עצמו ומשום כך נזהר? לעולם לא נדע, כאמור, הרצוג בחר לשתוק.

כעת לשאלה - האם התנהלות כזו במהלך חקירה פלילית, שתיקה על-מנת להתחמק מסיכון של הפללה עצמית או מכל סיבה אחרת, היא ראויה? האם זהו דפוס פעולה בו היינו רוצים להתגאות ואותו היינו רוצים להעלות על נס? האם אדם הנוהג כך ראוי להיות מודל לחיקוי? האם אדם כזה יכול להיות האזרח מספר אחד במדינה? כל השאלות רטוריות כמובן.