בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אנו יודעים ומסכימים שהדרג הפוליטי משכשך ברפש, ולא משנה אם הוא מימין ומשמאל, ומה מצער שהעיתונות שאמורה לשמור עלינו מפני הרפש הזה, נמצאת הרבה מתחת לפוליטיקאים
במשפטו של בנימין נתניהו מעורבים שני מו"לים (ארנון מוזס, שאול אלוביץ'), ומעורבות שלוש מערכות עיתונים (ידיעות, ynet, וואלה). בצד נוני מוזס אנו רואים עורך השולט היטב בעיתוניו (בעיקר ידיעות אחרונות ו-ynet). ברצותו הוא מפעיל אותם נגד ראש הממשלה וברצותו הוא מפעיל אותם בעדו, על-פי האינטרסים הכלכליים שלו. מוזס מואשם במתן שוחד לראש הממשלה, על-אף שראש הממשלה לא מואשם בקבלתו. לטעמי, על-פי כתב החשדות המקורי נגד מוזס, היה ראוי להאשימו גם בהאשמות כבדות יותר ממתן שוחד. השליטה המוחלטת של מוזס במערכות העיתונים שלו, לרמה שהם יכולים להיות לו כלי שרת לצורך סיפוק צרכיו הכלכליים, ואפילו אם אין הדבר כך אלא הוא רק חושב כך ויכול להשתמש בכך כמנוף, אמורה להדליק נורה אדומה בוהקת בקרב האמונים על משמעת ואתיקה בעיתונות. אלוביץ' הוא סיפור קצת אחר. אלוביץ' לא נולד עם כפית זהב בפה. בזמן שמוזס ניהל את קרבות הירושה על ידיעות אחרונות התרוצץ אלוביץ' על הגגות וחיבר עשרות ואולי מאות אלפי מרכזיות של פנסוניק משרדיות לרשת הטלפוניה (יורוקום). אלוביץ' עשה דרכו לצמרת הכלכלית עם הרבה זיעה, ואת טעות חייו עשה כאשר רכש את בזק, חברה הגדולה עליו בכמה מידות. לצורך הרכישה הוא נדרש למינוף, הבנקים בישראל לא יותר טובים מהעיתונות והנה לנו צניחה ללא מצנח, מגובה רב, צניחה מתוכננת ומתוזמנת מראש. וכאשר אתה בצמרת, ומבוסס על הרבה אוויר שניפחו לך מקורות המימון, אתה נזקק לסיוע של עוד אוויר, כאשר אתה מניח לכאורה שמערכת עיתון בשליטתך, היא זו שתפתור לך את בעיות העו"ש. עם בזק הוא קנה עיתון, וואלה, ולטעמי הוא לא קנה עיתון אלא היפוכו הגמור של עיתון. על-פי מה ששומעים מעדויות משפט נתניהו, מערכת וואלה באותה עת הייתה הכל חוץ מלהיות עיתון, כל איש הישר בעיניו יעשה, כל אינטרס הוא לגיטימי למעט אינטרסים שלשמם נועד עיתון: עיתונות חופשית, ביטוי חופשי, יושר, הגינות וכיוצא באלה. יש כאלה שברחו משם, למשל ינון מגל, ואולי יש נוספים שברחו, אך הרוב נשארו על-מנת להמשיך ולשחות בחזרה. ומדוע לא עזבו? כי לדעתי בכל מערכת אחרת המצב אינו שונה, זו תמונת המצב בעיתונות הישראלית. ומועצת העיתונות אשר אני מצפה שתתייחס למצב הזה, תגנה אותו, תחקור אם יש לו אח ורע במערכות העיתונים של היום, רוחצת בניקיון כפיה ושותקת. ושתיקה כזכור לנו, כהודיה דמיה. שתיקה משמעותה הודאה.
|
תאריך:
|
29/06/2021
|
|
|
עודכן:
|
29/06/2021
|
|
אפרים הלפרין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
סניל
|
4/07/21 06:00
|
|
הקנאות היא מידה מגונה. על כך אנחנו למדים ממורשת חז"ל, כפי שבאה לידי ביטוי במסכת אבות, ד' כ"א: "הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם".
|
|
|
כמה שעות לאחר שמפקד "משמרות המהפכה" של אירן הגנרל חוסיין סלאמי התפאר כי ברשות ארצו מל"טים שיכולים לטוס למרחק של 7000 ק"מ ולנחות בכל מקום, תקפו מטוסי ארה"ב ב-27 ביוני שני יעדים של המליציות השיעיות הפרו אירניות בגבול סוריה-עירק. ארגוני זכויות אדם מסרו כי 5 לוחמי מליציות נהרגו ועוד כמה נפצעו, סוכנות הידיעות הסורית הרשמית דיווחה שילד נהרג ועוד 3 אנשים נפצעו.
|
|
|
הרשתות החברתיות לגווניהן היו למשב רוח מרענן ולמים צוננים על נפש מודרת, נפשן של אוכלוסיות מושתקות, מודרות, נפקדות בשיח הישראלי על-ידי כלי תקשורת כתובה ודיגיטלית. והנה משניתן פתחון הפה למי שלא זכו לכך מעולם, חופש הביטוי פרח, מנעד הדעות, המחשבות, התרחב באורח פלא, והשלטון היחיד, הדיקטטורי של כלי התקשורת הרשמיים נפגע באורח אנוש. כל אדם עיתונאי, כל אדם פרשן, כל אדם צלם, חופש הביטוי במיטבו ובתפארתו.
|
|
|
חבר נעורים שיגר אליי תצלום של מסמך דהוי מ-1954, היא השנה בה פרש דוד בן-גוריון מראשות הממשלה ועבר לשדה בוקר. זה סיפור על מקרר המככב במסמך החתום בידי מישהו בשם לוי יצחק, וכך נאמר בו:
|
|
|
החלטתי שאני מוכרחה הפעם, לאחר שהתאפקתי בימי המלחמה האחרונה, לכתוב תגובה פומבית להסתות ולשקרים של בני משפחת חדיד, ולצערי גם כמה מתושבי ארץ ישראל, החיים בארץ ובחו"ל, שנתקלתי בדברי הבלע וההשמצות שלהם ברשת, בקשר לעם היהודי, לפלשתינים, למדינת ישראל ולקיומנו כאן.
|
|
|
|