|
מפת גוש עציון [צילום: דו"צ]
|
|
|
|
|
עו"ד ישראל גפני המנוח, שהלך לעולמו לפני מספר שנים, היה במשך שנים רבות אחד מעורכי הדין התל אביביים הידועים, גם בעולם הנדל"ן. הוא היה (יחד עם רואה החשבון יחזקאל פלומין, יבדל לחיים), אחד משני המפרקים של התחנה המרכזית החדשה בת"א, הוא האיש שניהל אותה ומכר אותה למרדכי יונה ושותפיו. מאוחר יותר היה המפרק של "שטיחי כרמל", של אברהם שפירא המנוח. כן היה עורך הדין הקבוע של חברות גדולות בתחומים שונים. בעבר, היה גם מנכ"ל בנק הלוואה וחיסכון.
רק מעטים מאלפי ידידיו ומכריו ידעו את הסוד שעורך הדין גפני נצר בלבו במשך עשרות שנים: הוא היה אמור להירצח על-ידי פורעים ערביים, יחד עם פלוגת הל"ה, היום לפני שישים שנה, בז' בשבט תש"ח. תאונה קלה, של נקיעת קרסול, הצילה את חייו.
פעם, בעת אחת מפגישותנו, התגלגלה השיחה לאירועי מלחמת השחרור. אז סיפר לי ישראל גפני את הסוד.
כך גילה גפני: "הפלוגה היתה במקורה בת 38 בחורים, סטודנטים באוניברסיטה העברית. ה'הגנה', שקדמה לצה"ל, החליטה לשלוח אותנו, בשבט תש"ח, כדי להחיש אספקה לגוש עציון הנצור. התכנסנו, התארגנו ויצאנו לדרך. באמצע הדרך נקעתי קרסול.המפקד, דני מס, החליט להחזיר אותי לירושלים, ומינה שני בחורים שילוו אותי, כי פשוט היה קשה לי ללכת. כך ניצלנו שלושתנו מהשטח. הגענו לירושלים, ולמחרת שמעתי על האסון הנורא".
מדי שנה, במשך עשרות שנים, נהג ישראל גפני לעלות ביום זה, ז' בשבט, על קבר האחים של ל"ה חבריו, ביום השנה להירצחם. אם היה צורך - ביטל השתתפות בישיבת בית המשפט או בדיון כלכלי חשוב, כדי לבקר, יחד עם בני המשפחות, את קברי חבריו.