אילנה דיין והמונולוג

הביטו במונולוג של אילנה דיין. עם רוב העובדות (המועטות) שבו אני מזדהה, עם הפרשנות לגמרי לא ולכן יש לי כמה הערות לדיין.

היה חסר גילוי נאות

היה זה בית המשפט העליון, אשר קבע בדיון נוסף, ברוב של 8 מתוך 9 שדיין לא הוציאה דיבה על סרן ר' לאחר שבית המשפט המחוזי החליט הפוך, וזאת כאשר הנימוקים פירטו כשלים של דיין בעבודתה העיתונאית (בעיקר בעריכה ובשילוב של קטעים שאינם קשורים כלל לאירוע), אשר העצימו את הפגיעה בסרן ר', ואפילו עליהם החליט בית המשפט כי נזקו הרב אינו בר פיצוי.

אילנה דיין א' קיבלה מבית המשפט מתנה יקרה מפז, וכאשר אילנה דיין ב' נושאת מונולוג לטובת בית המשפט העליון, רבבק, היכן הגילוי הנאות?

"שלטון לא חוטף לעצמו כמויות כאלה של כוח סתם לקישוט"

במוקד דברה של דיין, היא קוראת לנו שלא להאמין להבטחות המרגיעות של הממשלה כי "שלטון לא חוטף לעצמו כמויות כאלה של כוח סתם לקישוט". דיין רומזת שהשלטון הנוכחי מבקש את הכוח על-מנת לשלול חירויות אזרח. לדעתי היא טועה טעות מרה, לאיש אין עניין לשלול חירויות אזרח. אבל מה שבטוח הוא ששלטון עם סמכויות אין סופיות, ישלול חירויות אזרח בין אם התכוון לכך מראש ובין אם לאו, סמכויות בלתי מוגבלות הן כמו שתן העולה לראש, ולכן גם הצדיק ביותר והישר ביותר, אם בידיו סמכויות בלתי מוגבלות הוא ישתגע מהן ואם הוא לא ישתגע אזי יורשיו ישתגעו או אף היורשים של יורשיו.

ולכן לא משנה כלל אם הסמכויות המופרזות והמופרכות שמבקשת הממשלה להקנות לעצמה נועדו לצורך קישוט או לצורך אחר, כי גם אם כוונות הממשלה טהורות והמטרה היא "משילות", אזי בחלוף השנים בתקופת שלטונם או בדור הבא של המנהיגים יג'דננו האנשים, והסמכויות האלה יהפכו את חיינו כאן לגיהינום.

בית המשפט חוטף לעצמו כמויות רבות יותר של כוח, במשך שנים ודיין מחרישה

ואם דאגתה האמתית של דיין היא מחטיפת כוח על-ידי רשות שלטונית אשר מסכנת את מארג החיים החופשיים בישראל, כיצד דוממת דיין 30 שנה כאשר בית המשפט צובר בדורסנות עוד ועוד כוח על חשבון הרשויות האחרות עד אשר הוא מגיע למצב כיום בו הוא משחק בכל גופי הממשלה ובכנסת כבובה על חוט לפני, ובמהלך קבלת ההחלטות, וכך הוא עושה שלא כדין וזאת בנוסף למשחק שלו לאחר קבלת ההחלטות שם הוא מוסמך במקרים רבים לפעול.

בסדרת פעולות סדורה שלב אחרי שלב, בית המשפט העליון ושומרי הסף מטעמו השתלטו על חיינו, במנותק מן החוק, ובמנותק מן העם. כאן עיקר הסכנה, כאן עיקר הדאגה שלנו, ומתוך הדאגה הזו אני שואל עצנו האם הפתרון של לוין ורוטמן הוא הפתרון, ותשובתי היא לא ולא, כי זו נבלה וזו טרפה - כל רשות שלטונית הצוברת כוח מוחלט היא מסוכנת, בכלל לא משנה לאיזו תכלית נצבר הכוח, כי כוח משחית, כוח מוחלט משחית ללא שמץ שמצו של ספק, וההשחתה אינה תלויה אם זה בית משפט, הממשלה או הכנסת. ההשחתה לא קשורה לקירות, היא קשורה לאנשים שממלאים אותם, ואנשים עם כוח בלתי מוגבל יורדים מהפסים.

דיין לא מגינה על הדמוקרטיה היא מגינה על הדיקטטורה שהיא חלק ממנה

דיין היא שופר של דיקטטורת השופטים, היא מהבולטים שבשופרות אלה. היא גם שופר של השומרים, שומרי הסף של דיקטטורת השופטים. דיקטטורת השופטים מעניקה צל"שים לגיבוריה. דיברנו כבר על סוגיית סרן ר' ועל ההנחות שקיבלה אילנה דיין בפרשה זו מהשליטים שלה, השופטים (בשרשרת הזו היו שני שופטים צדיקים לטעמי, סולברג במחוזי בירושלים, ורובינשטיין בעליון בדעת יחיד).

לדעתי לדיין לא אכפת אם תהיה כאן דיקטטורה, כל עוד מדובר בדיקטטורה שלה. היא רוצה להמשיך לשלוט, היא לא מוכנה שיזיזו לה את גבינת הסמכויות הנמצאות כעת כל כל כל כולן בידי הקבוצה שלה, היא רואה לאורך השנים את הקבוצה שלה מתמעטת מספרית, אך במקביל צוברת עוד ועוד כוח, והתיאבון שלה לא נרגע.

עם מינוי עו"ד גלי בהרב מיארה, ועליית נתניהו לשלטון, הג'דננה סופית הקבוצה של דיין, הוציאה את המרצע מן השק במטרה לממש את השלב האחרון בכיבוש הבסטיליה, הסוכנים לאלפיהם כבר פזורים, הכוחות ערוכים, ופתאום באים שני שמנדריקים, לווין ורוטמן ותוקעים לדיקטטורה של דיין מקלות בגלגלים.

על אף הצביעות והשקר אני אוהב את דיין ואפילו את חיות ואת מיארה

אילנה דיין, מיארה וחיות הן אחיותיי, על-אף שדרכן שונה מדרכי, על-אף שדרך חשיבתן שונה מדרך חשיבתי, אחים אנו. כולנו קראנו את בבא מציעא ב א, שניים אוחזים בטלית, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, יחלוקו. השמאל והימין בישראל חלוקים מאז ומתמיד, שני הצדדים מרבים לשקר, גם לעצמם וגם לצד השני, אבל נצח ישראל, נצח ישראל לא משקר. על-אף הקושי על-אף המשבר, יימצא פתרון, זה לא יהיה ודאי הפתרון הטוב ביותר, כי לו הצדדים היו נתלים באילנות גבוהים, תוך שהם נמנעים מלטפס עליהם, בבחינת חכם הלומד מניסיונם של אחרים, היינו יכולים לקבל פתרון טוב יותר, במחיר הרבה יותר זול.