"מתווה להשתלטות פוליטית עוינת על מערכת המשפט"

המשנה ליועמ"שית הממשלה, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי, התייחסה בדיון בוועדת החוקה למוותה החודש של יו"ר ח"כ רוטמן ואמרה כי ההסדר החדש יוביל ל"פוליטיזציה של של בית המשפט".

"בדיוני הוועדה עמדנו על הקושי של מינוי שופטים ע"י הקואליציה, בכך שזה מביא לפוליטיזציה של בית המשפט, העליון, המחוזי והשלום, בוודאי בהקשר של המבנה המשטרי הישראלי", אמרה עו"ד סומפולינסקי. "הנוסח אומנם שונה, אך הוא לא נותן מענה משמעותי לקשיים שהצבענו עליהם. יש פה הסדר שמאפשר לקואליציה למנות נשיא לבית המשפט העליון, וזה יוצר קושי מהותי ביותר, בסמכויות השונות שהוקנו לנשיא מתוך תפישה מסוימת ביחס למעמדו ותפקידו. מעבר לכך, לא בטוח שקואליציה נתונה תקבל הזדמנות למנות יותר משני שופטים בקדנציה", הוסיפה.

עוד אמרה המשנה ליועמ"שית כי "באופן הבחירה היום של שופטי השלום והמחוזי עומדים במוקד השיקולים המקצועיים. אפשר להגיע להסכמות עם הגורמים הפוליטיים אך לא חייבים לקבל את הסכמתם. ההצעה לוקחת אותנו לכיוון בדיוק הפוך- יש פה השפעה משמעותית ביותר של גורמי הקואליציה. ולכן, לעמדתנו אין בנוסח החדש מענה לקשיים המהותיים שהצגנו בחוות הדעת ביחס לפוליטיזציה של בית המשפט ולפגיעה בעצמאות השיפוטית ובעקרון הפרדת הרשויות".

יועמ"ש ועדת החוקה עו"ד ד"ר גור בליי אמר בדיון הוועדה: "היועצת המשפטית לכנסת ביקשה שאבהיר בהמשך לשאלות שנשאלו בעניין כי היא לא הכירה את המתווה ולכן לא יכלה לברך או לא לברך, היא לא הייתה מעורבת בגיבושו של המתווה".

בהתייחסו לפרטי המתווה אמר: "מצד אחד, ההגבלה של שני שופטים נותנת מענה לחשש, שגם אנו העלינו, של השתלטות על בית משפט, כולל בדרך של הגדלת בית המשפט ומינוי מספר מאוד גדול של שופטים אפילו מעבר למספר השופטים הקיים. מצד שני, ברמת הפרקטיקה, ובהיבט של הכנסת שופטים שמתבססים על רוב קואליציוני, מאחר שבממוצע ממשלה ממנה 3-2 שופטים, ובמקרים חריגים 4 –ניתן להניח שחלק לא מבוטל מהשופטים שתמנה ממשלה ממוצעת כן יוכלו להיות ממונים ברוב הקואליציוני.

לדוגמv, בדקנו – בשנה הקרובה אמורים להתמנות 2, שנה לאחר מכן 1, שנה לאחר מכן – 1, לאחר מכן – 0. אלו סדרי הגודל. לפי הנוסח המוצע לכל כנסת חדשה יהיו שני מינויים".

בעניין זה העירה ח"כ אפרת רייטן: "כלומר ברגע שמתקרב המינוי – אפשר לפרק ממשלה. הרי פירקנו ממשלות על דברים קטנים מזה, אז על מינוי לעליון?".

"מהמינוי השלישי יהיו איזון רב יותר"

היועמ"ש עו"ד בליי התייחס גם לסוגיית החשש מהפוליטיזציה ואמר כי "ברור לגמרי שכל ממשלה אם יהיו לה שני מינויים – היא תרצה שהם יהיו בכיוון מסוים, ואז ממשלה אחרת בכיוון אחר, מה שעלול ליצור קיטוב. החל מהמינוי השלישי יהיו איזון רב יותר כי יהיה צריך הסכמה של אופוזיציה ומהמינוי הרביעי הסכמה גם של שופט. כלומר, ככל שהכנסת תאריך ימים יותר – המינויים יהיו מאוזנים יותר".

באשר למינוי נשיא העליון אמר עו"ד בליי כי " הנשיא ימונה לפי רוב המשתתפים בהצבעה, כלומר רוב של 6 בהנחה שכולם נמצאים. תלוי בנוכחות. לכן, נשיא העליון יכול להתמנות ברוב הקואליציוני. לנשיא העליון יש סמכויות נרחבות, החל מהעברת מקום מושב של שופט, הסכמה עם שר המשפטים על מינוי של נשיאים וסגני נשיאים של ערכאות נוספות, החלטה על דיון נוסף ועוד".

במענה לשאלות חברי הוועדה אמר כי ""אי אפשר למנות אדם החיצוני לבית המשפט העליון להיות נשיא העליון. הנשיא מתמנה מקרב שופטי העליון. אבל זה נכון שאם לא הולכים עם כלל של סניוריטי, אפשר למנות מישהו להיות שופט עליון ובסמוך לאחר מינויו לבחור אותו לנשיא. בנוסף, יהיה לרוב הקואליציוני וטו על מינויים לעליון שקיים גם היום, אבל גם וטו למינויים לערכאות הנמוכות, מה שלא קיים היום".

הוא הבהיר כי "לגבי הערכאות הנמוכות, שהן אינן ביהמ"ש העליון, באופן קבוע יהיה צורך ברוב של 7. כלומר אין די ברוב קואליציוני, יהיה צורך או בשופט או בחבר כנסת מהאופוזיציה. פה ההצעה שלנו הייתה להגדיל יותר את המשקל המקצועי על פני המשקל של נבחרי הציבור, בערכאות אלו שפחות עוסקות בנושאים ערכיים והטעמים לייצוגיות פוחתים".

היועמ"ש עו"ד בליי העיר כי מינוי של נשיא למחוזי והשלום – יהיה בהחלטת שר המשפטים בהסכמת נשיא העליון.

לשאלת ח"כ יוראי להב הרצנו "האם המצב הנוכחי הוא שהממשלה תוכל לבחור את נשיא של בית המשפט שיקבע את הרכב השופטים שיושב בישיבת ערעורים", השיב היועמ"ש עו"ד בליי כי לפי חוק בתי המשפט, השופט או השופטים שידונו בעניין פלוני, ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.