לפני שש שנים, למנחה תוכניות האירוח הפופולרי ביותר ברשתות הכבלים בארה"ב הייתה תוכנית בשעת שיא בפוקס ניוז. קולני, דעתני ובומבסטי, הוא היה הקוץ בישבן של שני ממשלים דמוקרטיים. הליברלים תיעבו אותו; השמרנים נהרו לשמוע אותו. אבל לאחר שנחשף שהרשת שילמה 13 מיליון דולר לחמש שנים שהאשימו אותו בהטרדה מינית ו-50 מפרסמים נטשו את התוכנית, ביל או'ריילי נזרק בבושת פנים.
ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, אך לעיתים המוזיקה דומה – מציין אקונומיסט. השבוע, כמעט בדיוק שש שנים מאוחר יותר, פוטר טאקר קרלסון, המגיש הפופולרי ביותר של פוקס ושל הטלוויזיה בכבלים. מעבר לפרשת דומיניון, בה היה לקרלסון תפקיד מרכזי, פוקס גם ניצבת בפני תביעה של המפיקה לשעבר בתוכניתו, אבי גרוסברג, המייחסת להם סקסיזם ואנטישמיות.
קרלסון היה תמיד פופוליסט בלתי צפוי. הוא זכה לחינוך יוקרתי, גדל במשפחה עשירה ואת הקריירה שלו החל ברשתות הליברליות
PBS ו-MSNBC. הופעתו החיצונית היא של רפובליקני שמרני וממסדי מהחוף המזרחי. אבל הרקע שלו מטעה. דעותיו נטועות עמוק בימין הקיצוני. הוא הסתחבק עם ויקטור אורבן הסמכותני מהונגריה. הוא קידם את תיאוריית הקונספירציה לפיה הדמוקרטים רוצים להציף את ארה"ב במהגרים מהעולם השלישי. הוא שיקר בנוגע לאירועי 6 בינואר, שידר קטעי וידאו סלקטיביים וטען שמדובר במבקרים תמימים. והוא תמך בצורה גלויה ביותר בדונלד טראמפ.
בשיחות פרטיות, לעומת זאת, יחסו כלפי טראמפ ממש לא היה חם. "אני שונא אותו מכל הלב", כתב יומיים לפני ההסתערות על הקפיטול. הכוח הגדול ביותר של טראמפ הוא "להרוס דברים. הוא אלוף העולם הבלתי-מעורער בזה". לעמית אחר כתב קרלסון: "אנחנו מאוד מאוד קרובים ליכולת להתעלם מטראמפ רוב הלילות. אני מחכה לזה בקוצר רוח". על הנהלת פוקס אמר: "המזדיינים האלה הורסים את האמינות שלנו". התכתובות הללו צפו בתביעתה של דומיניון, שהסתיימה בפשרת ענק בסך 787.5 מיליון דולר.
יש הרואים בסילוק המשפיל הזה של קרלסון (ושל מפיק תוכניתו, ג'סטין וולס; השניים הופתעו לחלוטין) הודאה טקטית באשמה, במטרה למנוע בריחה של משקיעים ומפרסמים כמו במקרה של או'ריילי. כמה ימים לפני כן פיטרה פוקס את דן בונג'יו, מנחה נוסף ותומך קולני של טראמפ. ייתכן שמדובר בניקוי הבית ובעריפת כמה ראשים כדי להזכיר לעובדים את ההבדל בין יישור קו עם הצופים (כמו שעושה גם MSNBC) לבין הכפשות תוך כדי כך. ואולי הפיטורים קשורים לתביעתה של גרוסברג.
תהא אשר תהא הסיבה – סבור אקונומיסט – סילוקו של קרלסון, כמו זה של או'ריילי, מהווה תזכורת לכך שכוכבים, גדולים ככל שיהיו, לא יחזיקו בגרון את פוקס. כאשר תעלוליהם נעשים יקרים מדי או מביכים מדי, יראו להם את הדלת – בכל מחיר (מניות פוקס צנחו לאחר ההודעה). אבל יש כאן לקח גם לליברלים החוגגים. הם רקדו על קברו של או'ריילי וקיבלו במקומו את קרלסון. פוקס חיה ובועטת, ממשיכה להיות רשת הכבלים הנצפית ביותר וגברה על איומים מימין. לא יידרש לה הרבה זמן למצוא מגיש שירגש את צופיה וירתיח את הליברלים.
