ניהול בתנאי אי-ודאות אינו מושג חדש או אף מחודש. קבלת החלטות היא מיומנות חיונית בעבודת המנהל, ולא בכדי מיומנות זו נכנסה לרשימת המיומנויות המובילות שמאפיינות את דמות הבוגר, ואשר נלמדות במסגרת מודולת כישורי חיים מטעם משרד החינוך.
בסביבה העסקית קיימים כל הזמן סיכונים המאיימים על חוסנה וחוזקה של החברה. ניהול סיכונים לא נכון על-ידי מנהל בכיר עשוי להרעיד את אמות הסיפים, ועלול להפוך חברה יציבה וחזקה לחברה מעורערת, לא יציבה, וחלשה כלכלית. היא עלולה לגרום לעזיבה של עובדים ולפיטורים המוניים. מנהלים נאלצים לנהל סיכונים מדי יום. ניווט מושכל ויציב "בסביבה העסקית הגועשת" וניהול סיכונים נכון מוביל להצלחה, הגשמת החזון, עמידה ביעדים, צמיחה, פריון, שגשוג, חדשנות, מיתוג אישי מעולה והצלחה עסקית. לכל החלטה יש תוצאה ולפני שמקבלים החלטה צריך לקחת בחשבון את החלופות, והתוצאות האפשריות שעשויות להתקבל כתוצאה מקבלת ההחלטה, הסיכונים הנלווים לקבלת ההחלטה, רמת הוודאות להתקיימותן, המשמעות הנלווית וההשפעה של קבלת ההחלטה ולעיתים אף לנתק אלמנטים רגשיים ושיקולים אישיים מכך (להלן: "ניהול סיכונים").
בנוסף, יש לבחון את כל אלו בחשיבה ביקורתית ולקחת בחשבון שיש לעמוד מאחורי ההחלטה שהתקבלה באומץ ובגבורה. פנינה קרן שכיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש באוניברסיטת בן-גוריון ובבנק ישראל, מרצה במיזם הדיגיטלי ללימוד פרקטיקות ניהוליות, פרקטיקות ארגוניות ומומחית לפיתוח יכולות ההון האנושי ויצירת אימפקט ארגוני, מפרטת ארבע שאלות נפוצות שכדאי לשאול בעת ראיון מנהל לכל דרגי הניהול על-מנת לעמוד על יכולתו של מועמד לניהול לנהל סיכונים בתנאי אי-ודאות:
1. האם אתה מגדיר את עצמך כמנהל המאופיין באומץ ניהולי?
2. תן לי דוגמה של החלטה מהירה במסגרת תהליך של קבלת ההחלטות שביצעת בסיטואציה דחופה שאופיינה בקבלת החלטה שהיית מגדיר "לא שיגרתית"?
3. כמה פעמים קרה לך שקיבלת החלטות כמנהל בתנאי אי-ודאות?
4. תאר לי את תהליך קבלת ההחלטות שהתרחש בסיטואציות שתיארת בשאלות הקודמות?
חשוב להבין שמנכ"לים בעלי חזון וראיה אסטרטגיות רחבה שמגיעים להישגים מעולים בזירה העסקית נדרשים להיות בעלי "אומץ ניהולי" ומשתדלים להטמיע כחלק מסל הערכים והתכונות הרצויות למנהלים בארגון "אומץ ארגוני".
גיוס הוא פונקציה של האסטרטגיה הארגונית. צריך לגייס מנהלים חדשניים בעלי אומץ ניהולי שיודעים לחדש ולקבל החלטות בתנאי אי-ודאות. עליהם לראות את הסיכונים ולהעז ולקחת סיכונים מחושבים. מאז ועד היום, מה אפשר ללמוד מאישיים מפורסמים בהיסטוריה על ניהול סיכונים? ואיך לקחת סיכונים ולנצח?
רחבעם, בנו של המלך שלמה, היה אמור לרשת את אביו לאחר פטירתו. נציגי העם התכנסו בשכם כדי להמליכו. הם התלוננו על היחס הקשה שגילה שלמה כלפיהם, וביקשו לדעת כיצד ינהג הבן. רחבעם ביקש תחילה את עצת הזקנים המנוסים. הם אמרו לו כי אם ירכך את יחסו להמוני העם, יוכל למלוך עליהם בנחת. לאחר מכן פנה רחבעם לילדים שגדלו עמו, כלומר בני נוער, ואלו הציעו לו לנהוג בתקיפות: "אמור להם: אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים".
רחבעם בחר בעצת הצעירים ובכך טעה בגדול ונהג בטיפשות. הוא לא שקל כראוי את הסיכונים, כנראה לא הביא בחשבון את תגובת העם ונציגיו, התעלם מעצת הזקנים המנוסים, והודיע לנציגי העם שינהג איתם בקשיחות רבה עוד יותר מאביו, ברוח עצת הצעירים. הייתה זו שגיאה גורלית. הוא לא לקח בחשבון שהציבור יגיב בזעם וחשב שאנשים יבליגו. אולם, ההמונים כעסו מאד, עזבו את רחבעם, חזרו הביתה והמליכו עליהם את המועמד המתחרה, ירבעם. רחבעם נשאר עם שבט אחד משנים עשר שבטי ישראל. מדוע? כי לא שקל את הסיכון ולא ידע לנהלו.
ספר מלכים בתנ"ך נותן לנו דוגמה קלאסית, איך שיקול דעת מוטעה, מלווה בגאווה ויוהרה, מביא לאסון שישליך לדורות. יש גם מקרים שבהם מקבלים המנהיגים החלטות גורליות, לוקחים סיכונים גדולים - ומצליחים. זאת, מפני שהם שוקלים בזהירות ולעומק את העובדות והחלופות.
במאי 1940 היה ברור, שצרפת ובריטניה הובסו במאבק מול הצבא הנאצי, שתוך כמה שבועות כבש את צרפת ואיים לפלוש לבריטניה. בלונדון, התכנס קבינט המלחמה, בן 5 חברים, לישיבת חרום גורלית. רוב המשתתפים הציעו להרים ידיים, לבקש מאיטליה שתתווך, ולכרות הסכם שלום עם גרמניה של היטלר, על כל המשמעויות הגורליות. ראש הממשלה הטרי וינסטון צ'רצ'יל התנגד, כמעט לבדו. במשך שעות ארוכות הפעיל את כל כוח השכנוע הרטורי שלו, ואת מערך העובדות שבדק, כדי לשכנע את חבריו. הוא נקט בשיטת הסברה מעולה, כששכנע את חבריו, שהסכם שלום יוריד את בריטניה על הברכיים. מצד שני, הביא מערך עובדות שהוכיחו שיש סיכוי סביר לנצח. הוא העלה מערכת שיקולים שהביאו את חבריו להחלטה הגורלית, לקחת את הסיכון, לא להיכנס למשא-ומתן ולהמשיך במלחמה מעמדה מסוכנת. ההיסטוריה מוכיחה לנו, כידוע, שהסיכון שלקחו צ'רצ'יל ואחריו חבריו, היה מוצדק.
מה אנחנו לומדים מאירועים אלה ודומיהם?
מי שרוצה לקחת סיכון חייב, קודם כל, ללמוד את העובדות בצורה יסודית. הוא יכול לקבל עצות, אבל לשים לב מי מייעץ לו, ומה עומד מאחורי הייעוץ. עליו לשים בצד שיקולים אישיים (מה שרחבעם למשל לא עשה), ולשקול רק את טובת העניין. אחרי שקיבל את כל הייעוץ וביצע את הבדיקות, עליו לקבל החלטה מנומקת ומפורטת ולוקחת בחשבון סיכונים. עליו לעמוד מאחורי ההחלטה ולהוביל אותה קדימה.
