אירופים שנכחו בשבוע שעבר בוועידת מינכן לביטחון דיברו על בגידה ופייסנות. דונלד טראמפ הולך ונוטש את אוקראינה, מה שמעלה חשש שארה"ב עוזבת את תפקידה בשמירת בטחונה של אירופה. במקביל, בכירים אמריקנים אמרו בפורום הונולולו לביטחון, כי יש לחזק את בעלות הברית באסיה. אולי עסקה עם רוסיה תאפשר להתמקד בסין, אומרים פקידים דרום-קוריאניים שמצטט אקונומיסט.
הרוגע הזה שמעל פני השטח נובע מכך שממשלות אסיה שומרות על פרופיל נמוך, או משום שלא אכפת להם מאויביה של אירופה, או משום שהם מקוות לשאת חן בעיני טראמפ ולהמשיך ליהנות מהגנתה של ארה"ב. בפועל, טוען אקונומיסט, המדינות המצויות על הכוונת של סין, הן אלו שצריכות לחשוש יותר מכל מניצחון רוסי.
הדוגמה הבולטת היא טייוואן. ממשלות האי טענו, כי מניעת ניצחון רוסי על אוקראינה חיונית כדי להרתיע את סין מלתקוף אותו. ההרגשה "אוקראינה היום, טייוואן מחר" מדאיגה כעת עוד יותר – גם בטייוואן וגם ביפן. ואילו הודו מקדמת מדיניות חוץ רב-קוטבית, תוך התקרבות לארה"ב ושמירת הקשרים הטובים עם רוסיה ושיפור היחסים עם סין. אפילו הסדר חלקי באוקראינה יעזור לה – גם לייבא נפט רוסי ביתר קלות וגם ביצירת סדר עולמי בו כוחה יגבר. רוב מדינות דרום-מזרח אסיה דו-ערכיות לגבי ארה"ב, נוטות לעבר סין וחשות בנוח עם מדיניותו של טראמפ.
מצב הרוח בוועידת הונולולו היה עגמומי, אבל מסיבות שונות לחלוטין מאשר במינכן. רבים בארה"ב רואים את רוסיה כיריב בו צריכה לטפל אירופה, בתנאי שתקח ברצינות את בטחונה; ואילו סין היא יריב שמחייב שיתוף פעולה. מפקד פיקוד הודו-פסיפיק האמריקני, האדמירל סמואל פאפארו, הזהיר שסין נמצאת ב"מסלול מסוכן".
משחקי המלחמה הנרחבים והמתוחכמים שלה סביב טייוואן נראים כחזרה לקראת פלישה לאי ועלולים להוות מסך עשן להכנות למלחמה, אמר. במקביל, פאפארו הזהיר מפני רמת המוכנות של ארה"ב: הציוד מזדקן ויש חוסרים, בעוד שיתוף הפעולה הסיני עם רוסיה וקוריאה הצפונית יוצר "משולש של צרות" ומסכן את האיזור.
כדי להתמודד עם איום שכזה, אמר פאפארו, צריך לאמץ טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ולהאיץ את ייצור הנשק. חיוני במיוחד הוא הידוק היחסים עם בעלי ברית ושותפים, עידוד מבצעים משותפים, שיתוף פעולה בייצור הביטחוני ועוד. המיקום שלהם – איים המשתרעים מסין ועד יפן ואוסטרליה – מהווה מחסום בפני סין ובסיס לארה"ב.
|
לשון קשוחה יותר לגבי טייוואן
|
|
|
|
|
פאפארו אמר בפירוש מהו סדר העדיפויות [צילום: אהרון פאבילה, AP]
|
|
שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', דיבר בבריסל ואמר לבעלות הברית האירופיות שעליהן ליטול את התפקיד המוביל בהגנתן, בעוד ארה"ב תתן עדיפות לזירה הסינית. בעלות הברית בנאט"ו הרגישו שרגע כזה עלול להגיע, וניסו להראות בשנים האחרונות שביכולתן לסייע לארה"ב לשמר את מאזן הכוחות באוקיינוס השקט. כיום יש באזור טייוואן ספינות של קנדה, צרפת ואיטליה, וספינה בריטית תגיע בהמשך השנה. אבל ממשל טראמפ רואה בכך מחוות חסרות ערך; הגסת' אומר לאירופים שעליהם להתמקד ביבשת שלהם.
מתנגדיה של סין התווכחו בהונולולו בנוגע להשלכות מדיניותו של טראמפ באירופה. יש הטוענים, כי "הרתעה לא ניתנת לחלוקה": אם ארה"ב תאבד את אמינותה באירופה, היא תאבד אותה גם באסיה. אחרים סבורים, כי אם תעשה פחות באירופה – ארה"ב תעשה יותר באסיה. ויש גם החוששים שארה"ב בכלל תעשה פחות בכל מקום.
נכון לעכשיו, מציין אקונומיסט, טראמפ טרם פעל בהודו-פסיפיק. הוא הטיל מכסים על סין, אך רמז שהוא מעוניין בהסכם סחר גדול איתה. הוא גם אינו מראה כל סימן שבכוונתו להגדיל את תקציב הביטחון מ-3% תוצר ל-5%, כפי שהוא דורש מהאירופים. בין אורחיו הראשונים בבית הלבן היו ראשי ממשלות יפן והודו, אישיבה שיגרו ונרנדרה מודי – איתות להתמקדותו באזור זה.
במקביל, נראה שהלשון הדיפלומטית לגבי טייוואן נעשית קשוחה יותר. טראמפ ושיגרו הצהירו שהם "מתנגדים לכל ניסיון לשנות באופן חד-צדדי ובכוח או בכפייה את הסטטוס-קוו"; המילה "בכפייה" היא חידוש. משרד החוץ השמיט באתר שלו את התנגדותה הגלויה של ארה"ב לעצמאות טייוואן. אבל במקביל, החיסול הצפוי של USAID מלמד שטראמפ אינו רציני בנוגע להתנגדות גלובלית להשפעה הסינית.
אסטרטגים עשויים לדבר על "התלכדות" הזירות באירופה ובאסיה, אבל ארה"ב תצטרך לבחור בשל התדלדלות המלאים שלה. המחסור בציוד באסיה, למשל במערכות הגנה אווירית, נובע לפחות חלקית מהסיוע לאירופה. פאפארו אמר במפורש מהו סדר העדיפות של ארה"ב: "לפני 100 שנה היינו בוחרים במרכז-מזרח אירופה; היום – בהודו-פסיפיק".
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
20/02/2025
|
|
|
עודכן: |
20/02/2025
|
|
|