עובדים במשרד לענייני יוצאי צבא נאלצו לחתום על התחייבות לסודיות לפני שהורשו לקרוא תוכניות לפיטורים וארגון מחדש. עובדים במינהל לילדים ומשפחות הונחו שלא לענות בכתב לפניות מבוהלות של מי שמענקיהם בוטלו. מנהלים בסוכנות להגנת הסביבה אמרו לעובדיהם שאינם צריכים לשגר את דוחות הביצועים השבועיים שדרש אילון מאסק, אך נמנעו מלהנחותם בכתב.
תרבות של סודיות משתלטת על ממשלו של דונלד טראמפ ומשפיעה על החלטות אישיות וארגוניות, על היחסים החברתיים ועל כל מה שבאמצע – מתאר וושינגטון פוסט בכתבה נרחבת. איש אינו רוצה לכתוב, פגישות מתנהלות בדלתיים סגורות, עובדים מעדיפים לדבר מחוץ למשרד, התקשורת עוברת יותר ויותר ליישומון המוצפן "סיגנל" וההודעות נמחקות אוטומטית.
לא רק עובדי מדינה קבועים חיים בחשש, אלא גם מינויים פוליטיים של טראמפ, מחשש לדליפות ולמצודים שיבואו בעקבותיהן. כל ממשל רוצה מידה של חשאיות, אך הפעם זה שונה והרבה יותר מרחיק לכת, עם השפעה על כל ההיבטים של התקשורת הפנימית והחיצונית. התוצאות הן הימנעות משיח גלוי לב, האטה בעבודה, בלבול וירידה במורל.
דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, אומרת שהממשל רואה בחיוב את הסודיות, משום שכעת יש פחות הדלפות בדרגים הבכירים ביותר. "הנשיא אינו סובל הדלפות, במיוחד אלו העלולות לסכן את בטחוננו הלאומי או את ביטחון הפנים. אנחנו מצפים מכל עובד פדרלי, פוליטי או מקצועי, לכבד את מקום עבודתו ואת חובתו לעם האמריקני לבצע את מדיניות הממשל", לדברי לוויט. פקיד בכיר בבית הלבן מוסיף, כי הממשל נחוש בדעתו לחסל את מי שמוסרים מידע בצורה בלתי מוסמכת, ומציין כדוגמה לטובה את הסודיות המוחלטת שאפפה את ההתקפה באירן.
אולם, טוען הפוסט, בכמה מקרים הדרישה לסודיות מקשה על העובדים לבצע את מלאכתם. בין השבעתו של טראמפ לבין תחילת חודש מארס, עורך דין אחד במשרד לביטחון פנים התבקש שלוש-ארבע פעמים לבחון את חוקיותן של תוכניות הדרג הפוליטי. בכל פעם הוא קיבל שאלה כללית וביקש לקבל את הפרטים כדי שיוכל לחוות את דעתו, אך לא זכה למענה ולא יכול היה לענות ולהבטיח שהפעולות אכן יהיו חוקיות.
בשירותי האזרחות וההגירה נפסקה העברת המידע לעורכי הדין שבשגרה בדקו את כל הפעילות. מאז ההשבעה ניסח מינוי פוליטי את המסמכים ופרסם אותם בשמו של המנהל בפועל, ללא כל ייעוץ משפטי. זה לא רק חסר תקדים אלא גם מטורף, אומר אחד מעורכי הדין, משום שתפקידם הוא להעריך את הסיכונים מבחינת הסוכנות.
|
"בקיצור: אם לא מוכרחים, אז לא"
|
|
|
|
|
היישומון משמש גם לביקורת על הממשל [צילום: ג'ף צ'יו, AP]
|
|
במקביל, הדרג הפוליטי לרוחב הממשל נחוש לשמור בחשאיות את המהלכים בתחום כוח האדם. בכירים במשרד הפנים הנחו את המרכז למחקר גאולוגי שלא להשתמש במונח "צמצום בכוח האדם". מנהלי משרד החינוך מסרבים להורות בכתב על הצבות מחדש. כמה עובדי מדינה אמרו לפוסט, כי הם מצנזרים את עצמם מחשש להפרת הוראותיו של טראמפ, במיוחד בתחומי הגיוון-שוויון-הכלה והתיאור המגדרי.
עובדים במרכז לבקרת מחלות התקשרו לספקים חיצוניים ואמרו להם להימנע משימוש במילים כמו "אוכלוסיות מקופחות", "שחורים", "לטינים", "מגדרים" או "שוויון בריאותי". במשרד לענייני יוצאי צבא הופצה בחודש שעבר אזהרה, לפיה "צוות פעולה" יבדוק את כל הפלטפורמות – כולל דוא"ל, שרתים, אינטרנט ורשתות פנימיות – כדי לחשוף כל דבר "העלול לסתור את מדיניות הנשיא והוראותיו".
חששות דומים צצו בספריית הקונגרס, עליה מנסה טראמפ להשתלט. הסגל הזהיר את מנהלי הרשתות החברתיות של הספרייה להגביל את התפוצה והדוא"ל לעידכונים חיוניים ולפוסטים הנחוצים לעבודה, ולהימנע מברכות ליום הולדת והפניות לפריטים מרכזיים באוסף הספרייה. "בקיצור: אם לא מוכרחים, אז לא"; בתחילת יוני בוטלה הנחיה זו.
המעבר לסודיות מתרחש גם ברמות אישיות יותר, כאמור – תוך מעבר ל"סיגנל", היישומון בו דן שר ההגנה פיט הגסת' בתוכניות סודיות ביותר, בקבוצה אליה צורף בטעות העורך הראשי של העיתון אטלנטיק. באחת משלוחות משרד השיכון, עובדים משתמשים ב"סיגנל" כדי לדון בנושאים אישיים או למתוח ביקורת על הממשל. פרקליטים במשרד המשפטים המקיימים חברות אישית, עברו גם הם ל"סיגנל". עובדת בביטוח הלאומי מספרת שמחקה את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלה, וכעת מתכתבת רק ב"סיגנל", כולל עם חבריה הקרובים ביותר.
תרבות חדשה משתלטת על גם ישיבות עבודה. עובדים במרכז נאסא בחוף המערבי שוב אינם משוחחים בעמדות שלהם, אלא מאחורי דלתות סגורות או מחוץ לבניין. "שום דבר אינו נכתב", אומר אחד מהם, "שום דבר". עובד בנציבות שירות המדינה מספר שהוא משתיק את המיקרופון ומכסה את המצלמה שבמחשבו כאשר אינו משתמש בהם. עובדים באחת ממחלקות משרד הבריאות מתכנסים סביב מחשב אחד ומנסחים יחדיו דוא"ל והזדמנות לישיבות שנשלחים לדרג הפוליטי.
עובד במכון הלאומי לבריאות מצא שיטה חדשה. כאשר עליו לנסח דוא"ל, הוא מכניס את הטיוטה ל-ChatGPT ומבקש "להסיר DEI" (גיוון, שוויון, הכלה) או "ביטויים בעייתיים אחרים". לעובדת במשרד השיכון הייתה לאחרונה שאלה שגרתית בענייני תקציב, אבל במקום לכתוב שאלה בקבוצה של הצוות – היא ניגשה למשרדו של הממונה עליה; ליתר ביטחון.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
30/06/2025
|
|
|
עודכן: |
30/06/2025
|
|
|