הליך קבלת ההחלטה על שחרור מחבלים לפני כשנה, כמחווה ליושב-ראש הרשות הפלשתינית אבו מאזן, היה לוקה. כך קובע (יום ג', 3.11.09) בית המשפט העליון בפסק דין המתייחס לעתירה שהוגשה לפני כשנה למנוע את שחרור 250 המחבלים לרגל חג הקורבן. השופטים,
עדנה ארבל,
אילה פרוקצ'יה ו
יורם דנציגר, קובעים כי ועדת השרים קיבלה את ההחלטה ללא נתונים חיוניים על מחבלים שחזרו לפעילות טרור וללא שנבחנה התועלת שישראל מפיקה ממחווה זו.
מדובר בעתירה שהוגשה ערב ביצוע השחרור על-ידי משל"ט - מכון משפטי לחקר הטרור ומועצה אזורית גוש עציון, באמצעות בא-כוחם עו"ד דסברג. העותרים טענו כי ההחלטה על שחרור המחבלים אינה סבירה מאחר שלא כל השיקולים נשקלו. עוד טענו, כי אין לשחרר מחבלים בעוד החייל גלעד שליט מצוי בידי חוטפיו.
לא נבחנה תועלת מול מחיר בית המשפט העליון דחה אז את הדרישה למנוע את שחרור המחבלים. השופט
אליקים רובינשטיין ציין כי למעשה לא ניתן לעצור את הרכבת, שכן הליך השחרור כבר החל. עם זאת קבע, כי בית המשפט יבחן את הליך קבלת ההחלטות ויפרסם את החלטתו בפסק דין מאוחר יותר, ולא תחת "סד של זמן".
כאמור, מפסק הדין שפורסם אמש, עולה כי הליך קבלת ההחלטות לשחרר את המחבלים היה לוקה וכי לא נבחנו תועלת מול מחיר. השופטת עדנה ארבל ציינה, כי בידי ועדת השרים לא היו נתונים על "היקפי חזרה לפעילות טרור של מי ששוחררו ממאסר במסגרת הסדר מדיני בטרם ריצו את מלא עונשם". נתונים אלו מאפשרים לממשלה "להעריך את מלוא המשמעות של צעד כזה, את התועלות שמקווה היא להפיק מן השחרור".
כמו-כן, בהיעדר נתונים אלו, לא ניתן היה לשקול שיקולים נוספים בהחלטה על השחרור, כמו "ערכי שלטון החוק וזכויות נפגעי העבירה אל מול האינטרסים שבבסיס ההחלטה על השחרור. נתונים אלה יש להם חשיבות גם לצורך עריכת שיח ציבורי בנושא זה, שלא ניתן לומר כי הוא מחוץ לתחום המחלוקת".
לא ניתן מספיק זמן השופטת הדגישה, כי "ראוי שנתונים אלה יעמדו בפני הממשלה כחלק מהליך קבלת ההחלטה על שחרור אסירים בטרם ריצוי מלוא עונשם לשם קבלת החלטה מושכלת".
בית המשפט קיבל גם את טענת העותרים על קוצר הזמן שעמד לרשותם להשיג על רשימת המועמדים לשחרור, בשל פרסומה 48 שעות לפני השחרור. לעיתים ניתנת שהות קצרה בשל "אילוצים מדיניים", כתבה ארבל, אך במקרה זה מדובר היה בשחרור לקראת מועד ידוע מראש ולכן, המדינה יכולה הייתה להערך לפרסם את הרשימה כך שהציבור יקבל זמן רב יותר לבחון אותה ולהשיג עליה. "שהות ממושכת יותר לעיון ברשימה ולהגשת השגות עליה ראויה גם כאשר מדובר בשחרור מספר רב של אסירים שאז קשה לומר כי שהות של 48 שעות מספקת לצורך בחינה רצינית של הרשימה וגיבוש השגות עניינות נגדה".