כך משעים עובדים בחברת החשמל

חברת החשמל השעתה עובד על סמך חשד כללי לפיו קיבל שוחד, בלא שפירטה בפניו את החשדות נגדו ובלא שאפשרה לו להתגונן בפניהם. כך קובע (1.11.12) בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, אשר הורה להשיב את יעקב גוטמכר לעבודתו.

גוטמכר עובד בחברת החשמל מאז 1971, ומאז 1985 - במחלקת הרכש. בינואר השנה זומן גוטמכר לפגישה עם איתן ולדמן, מנהל משאבי אנוש במשרד הראשי של החברה, לאחר שהתקבל מידע הקושר אותו לקבלת טובות הנאה מספקים של החברה. מאז, ובמשך חודשים, לא הועבר לגוטמכר אפילו מסמך אחד שיפרט את החשדות נגדו, ובעדותו לא יכול היה ולדמן למסור פרטים כאלו.

רק בתגובה להחלטת בית הדין הודיעה חברת החשמל בספטמבר השנה, כי מדובר בחשדות המתייחסים לכמה ספקים שבשמותיהם נקבה - אך לא מסרה שום פרט נוסף. קב"ט החברה, גיל מרום, הגיש תלונה למשטרה בלא לאפשר לגוטמכר להגיב על החשדות. הבודק מטעם החברה, אילן הלוי, הגיש דוח שחלקו הושחר בידי חברת החשמל עם הגשתו לבית הדין, אך ברור ממנו שהחשדות מתייחסים לשלושה עובדים ולא רק לגוטמכר, אך למרות זאת רק גוטמכר הושעה - ובפיו של ולדמן לא היה הסבר לכך. גוטמכר עצמו אישר שנחקר במשטרה, אך לדבריו לא נשאל על שום מכרז ספציפי.

בתגובתה לבית הדין טענה החברה, כי הייתה בעיה ב-409 תיקי רכש בהם טיפל גוטמכר - אך בפועל התברר שרק כ-100 תיקים חסרים או שעלו בהם בעיות. ולדמן עצמו לא בחן אפילו תיק אחד לפני שהחליט להשעות את גוטמכר. כאשר זומן גוטמכר לשימוע, סירבה החברה להציג בפניו את החומר נגדו, הוא לא התייצב והוחלט להשעותו לשלושה חודשים - רק על סמך העובדה שהחברה עצמה התלוננה נגדו במשטרה. עוד התברר, כי החברה לא דיווחה לוועד העובדים על החקירה, בניגוד לנהליה-שלה.

השופטת עפרה ורבנר קובעת, כי אין די בהגשת התלונה למשטרה כדי להשעות את העובד שנגדו הוגשה. חברת החשמל פעלה בניגוד לנוהל ולא אפשרה לגוטמכר להתמודד עם החשדות נגדו. "לא ייתכן שאדם יושעה בשל חשד לעבירה שיש עימה קלון, כמו עבירת קבלת שוחד, מבלי שיאפשרו לו להגיב ספציפית על טענות כנגדו, ומבלי שניתנה לו, ולו ברמה המינימאלית, זכות הטיעון לגבי אותם חשדות", אומרת ורבנר.

"על-מנת למנוע שרירות ופגיעה בעובד, אשר יתכן ובהאשמות כנגדו יש ממש, אולם גם ייתכן שמאן דהוא 'מחפש אותו' ומבקש להתנכל לו, המינימום שהיה צריך הינו ליתן למבקש פרטים ספציפיים על החשדות כנגדו, לאפשר לו להגיב עליהן ולבחון, ברמת הסבירות, האם תשובתו יכולה להניח את הדעת אם לאו", היא מוסיפה. "המשיבה לא הוכיחה לבית הדין, כי לאור אופן התנהלות הדברים, ניתן להגיע למסקנה, שלא נעשה שימוש לרעה במנגנון ההשעיה, ושהאיזון הנכון במקרה שלפנינו, מחייב את אישור ההשעיה".