|
ז'יטניצקי-רקובר. תכלית החקיקה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כל הבקשות לצווי ירושה של נספים בשואה התלויות ועומדות בפני בתי המשפט, יוכרעו בהתאם לחוק הישראלי ולא בהתאם לחוק שחל במדינה בה התגוררו הנספים. כך קובעת (28.10.12) שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, אסתר ז'יטניצקי-רקובר.
מוקדם יותר השנה תוקן חוק נכסים של נספי שואה, והוחלו בו הכללים בחוק הירושה העוסקים במקרה בו כמה מורישים נפטרו באותו מועד. מטרת התיקון הייתה להתגבר על הבעייתיות שיצרו נסיבות השואה, כאשר במקרים רבים לא ידוע מי מהנספים נרצח קודם לכן, ולכן אין אפשרות לקבוע שרשרת ירושה מדויקת. עוד קובע חוק הנכסים של נספי שואה, כי "לצורך הזכות לרשת נכס של נספה השואה לשם קבלתו לפי חוק זה, יחול על עזבונו של נספה השואה דין הירושה שהיה חל עליו אילו היה נתין ישראלי כמשמעותו בפקודת הירושה".
לאור זאת, קובעת ז'יטניצקי-רקובר, אין להחיל כעת שום דין זר על בקשות לצווי ירושה של נספים בשואה. יתרה מזאת: מדברי ההסבר לחוק ברור שהוא "חל רטרואקטיבית, דהיינו על כל הבקשות לצו ירושה, התלויות ועומדות והמתייחסות לנכס של נספי השואה אחרת החטאנו את מטרת החוק".
הדברים כלולים בהכרעתה של ז'יטניצקי-רקובר בנוגע לירושתם של בני זוג וחמשת ילדיהם, שהתגוררו בעיר מיקולוב שבפולין ונספו בשנת 1943, כאשר לא ידוע מי מהם נרצח לפני האחר. לאור כללים אלו קבעה ז'יטניצקי-רקובר, כי יורשיה של האישה-האם הם קרוביה בלבד. את הצדדים ייצגו עוה"ד גרשון שניידר, לאה חמו ואורי קצב.