בית המשפט העליון קובע לראשונה (יום ה', 29.11.12), כי חיסיון עיתונאי עשוי לחול לא רק על מקורות המידע אלא גם על המידע עצמו, אם חשיפת המידע תוביל לחשיפת המקור. בכך מרחיבים השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ועוזי פוגלמן את החיסיון שהיה קיים עד כה.

רובינשטיין, שכתב את חוות הדעת העיקרית, אומר: "צמצום החיסיון העיתונאי לשאלות ישירות שנשאל העיתונאי באשר למקור, עלול שלא להגשים את התכלית אשר לשמה נקבע. מקום שגילוי מידע עלול להוביל לחשיפתו של המקור, ראוי כי יחול החיסיון. קשה למצוא טעם של ממש להבחנה בין מידע שנתקבל ישירות מן המקור לבין תמונות שצולמו בהמשך להזמנת הצלם על-ידי המקור ושיש בהן כדי לחשוף את המקור. ראוי כי החיסיון העיתונאי יחול על שני סוגי המידע". רובינשטיין מדגיש, כי החיסיון לא יחול על כל מידע שברשותו של העיתונאי, אלא רק על זה העלול לחשוף את מקורותיו.

רובינשטיין ממשיך וקובע מהן המשמעויות המעשיות של החיסיון על המידע עצמו. הוכחת החיסיון תחול על מי שיטען לה, וראוי שבית המשפט יבחן את החומר כדי להחליט האם קיים חיסיון. כאשר נתפסים מסמכים של העיתונאי על-פי צו חיפוש, יש לבחון את טענת החיסיון לפני שהמשטרה עושה שימוש במידע זה. החיסיון חל גם על שלב החקירה המשטרתית, ולא רק על המשפט. טענת החיסיון תיה מותנית בהיותו של המידע כזה, אשר על-פי טיבו נמסר מתוך אמון שיישמר בסוד.

קודם לכן, שב רובינשטיין ומדגיש את חשיבותו של החיסיון העיתונאי בכלל: "הגשמת חופש העיתונות מותנית בזרימת מידע חופשית ורציפה לציבור. מערכת היחסים שבין עיתונאי לבין מקורותיו היא 'מרכז העצבים' של תהליך זה; איסוף מידע אפקטיבי מצדיק הגנה על מקורות המידע, בכפוף להגבלות שבפרשת ציטרין. היעדר הגנה ראויה מעמיד את מקורות המידע ב'סכנת התייבשות'; בהיקפו של החיסיון העיתונאי יש כדי להשפיע, כמובן, על יכולת העיתונאי למלא את תפקידו. החיסיון מאפשר לעיתונאי חופש פעולה להשיג מקורות ולאמתם, לנכוח באירועים ולסקרם, ולחתור לאיתור מידע. הטעם שבבסיס הגנה זו אינו עניינו הפרטיקולרי של עיתון או עיתונאי; מקורו באינטרס הציבורי בקיומה. הגנה על מקורות מידע כרוכה איפוא בחופש העיתונות".

הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לקבל חלקית את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה קיים חיסיון עיתונאי על תמונות שצילמה הצלמת מיכל צחי. מדובר בתמונות שצולמו בדצמבר 2011 במסגרת הפרות סדר אלימות, בהן חדרו מתנחלים למטה חטיבת אפרים והיכו את הסמח"ט. צחי, צלמת של העיתון מקור ראשון, טענה שמסירת התמונות למשטרה תחשוף את המקור שהודיע לה על האירוע.

ביהמ"ש העליון קבע, כי הבקשה להסרת החיסיון עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין המהותיות והרלוונטיות של החומר המבוקש. ואולם, יש עדיין לבדוק האם המשטרה יכולה הייתה להשיג את המידע ממקורות אחרים, ולכן יש להחזיר את הדיון לבית משפט השלום. את המדינה ייצגה עו"ד נעמי גרנות, את מקור ראשון וצחי ייצג עו"ד חגי אולמן, ואת מועצת העיתונות - עוה"ד יעל גרוסמן, ארנה לין ונטע שפירא.