צ'רני: אולמרט הוא המטרה של דכנר

חובו של שמואל דכנר לקבוצת הולילנד, 8.9 מיליון שקל, הפך לשכר טירחתו עם סיום השלב הראשון של הפרויקט בסוף 1999. כך אומר (יום א', 19.5.13) הלל צ'רני בהמשך עדותו. בסיום ההתחשבנות איש מהם לא נותר חייב סכום כלשהו, הוסיף, אם כי אינו זוכר כיצד בדיוק התאזנו הסכומים.

לדברי צ'רני, מיליוני השקלים שנרשמו כהלוואות לדכנר בשנות ה-2000 אכן היו הלוואות אמיתיות, שניתנו לו לבקשותיו השונות, ולא כסות לתשלומי השוחד כפי שטען דכנר. לדבריו, המסמכים שכתב בנושא זה מלמדים, כי בניגוד לטענת המדינה - הוא לא עשה כל ניסיון להסתיר הלוואות אלו. עוד אמר כי ניסיונות לגבות מדכנר לפחות חלק מן החוב לא עלו יפה, והסכומים נותרו פתוחים עד להסכם ההיפרדות ביניהם בשנת 2008.

צ'רני הוסיף, כי הילווה לדכנר 700,000 דולר כאשר הלה טען שהוא זקוק לכסף לצורך ניתוח של בתו, אדית וולף. "דכנר קרא אותי כמו ספר פתוח. הוא ידע שאין סיכוי שאני אקבל ממנו מכתב כזה ולא איענה לו". צ'רני הזכיר, כי בדיעבד התברר רק במהלך המשפט, כי וולף כלל לא נזקקה לניתוח.


"גם המכתב מזויף"


צ'רני התייחס לטענתו של דכנר, לפיה שילם שוחד של 2.8 מיליון שקל בשנים 2001-2000: "בשנים האלו לא היה לי שום פרויקט. את הראשון סיימתי ואת השני טרם התחלתי. לא הייתה שום סיבה להציע למישהו תשלומים, כי אין כלום". דכנר אמר שחלק השוחד הופנה ליד שרה, ועל כך אמר צ'רני, כי בשנת 2000 תרם לארגון 1.25 מיליון שקל בצורה גלויה, ולכן אין זה מתקבל על הדעת שהעביר במסתרים (דרך דכנר) סכום נוסף. הוא העיר, כי התרגז כאשר התבקש לתרום מיליון דולר, ולכן גם הפסיק לתרום ליד שרה. צ'רני הדגיש, כי אורי לופוליאנסקי לא היה קשור בצורה כלשהי לתרומות, וכי לא היה כל קשר בין התקדמות הפרויקט לבין התרומות.

בהקשר זה אמר צ'רני, כי גם מכתב אליו בו התייחס דכנר לפגישה עם לופוליאנסקי בדצמבר 2001, הוא מזויף. במכתב זה טען דכנר, כי צ'רני הבטיח ללופוליאנסקי תרומה ליד שרה ולא קיים את הבטחתו, אך צ'רני הזכיר, כי דכנר התרעם על כך שלא עדכן אותו על תרומותיו, ואמר שאם הייתה ליד שרה תרעומת עליו - היו אנשיו פונים אליו במישרין. עוד אמר צ'רני, כי באותו מועד לא דובר על שינוי ייעוד כפי שציין דכנר, והנושא עלה רק ביוני 2003.


"ארבעה סיפורים שונים ומשונים"


"לגבי התקופה שבין אוגוסט 2002 למרס 2003 דכנר בבעיה: אין לו טבלאות אקסל, אין לו מסמכים של הולילנד, אין לו כלום. לכן הוא צריך להמציא. על פני אותה חצי שנה יש ארבעה סיפורי שוחד שונים ומשונים, שהקושר בהם הוא שדכנר משלם שוחד ואני לא מחזיר לו, כי המצב הכספי שלי קשה לטענתו", המשיך צ'רני.

"אהוד אולמרט הוא המטרה של סיפור הולילנד. דכנר הגיע ל[משה] לדור עם אולמרט. האחרים לא מעניינים אף אחד. אבל אולמרט עוזב את עיריית ירושלים במרס-אפריל 2003, ואם דכנר לא יזדרז להכניס את אולמרט לסיפור - אין לו מה למכור. ולכן כל ארבעת הסיפורים שלו קושרים את אולמרט: אורי שטרית, יוסי אולמרט ושני סיפורי שולה זקן". הכוונה לתשלומים למהנדס העיר דאז ולאחיו של אולמרט, שלטענת דכנר ניתנו לבקשתו של אולמרט, ולתשלומים למי שהייתה אז ראש לשכתו.

מכאן עבר צ'רני לסיוע ליוסי אולמרט, כאשר לטענת דכנר הוא היה אמור לכסות 350,000 שקל מתוכו, והכחיש זאת מכל וכל. עוד אמר, כי באותה עת (סוף 2002 ובתחילת 2003) לא היה נתון בלחץ כספי כלשהו, כפי שטען דכנר כנימוק לכך שהוא אשר נתן את הכסף ליוסי, אלא להפך - הוציא ותרם עשרות מיליוני שקלים. עוד אמר צ'רני, כי אם דכנר נתן כספים לזקן - אין לו כל קשר לכך.