במסגרת ציון יום חופש המידע שנערך (יום ג', 21.5.13) בכנסת, לרגל הוצאת הדוח השנתי הראשון של היחידה לחופש המידע, שבמשרד המשפטים, ועדת החוקה חוק ומשפט וועדת המדע, קיימו דיון בנושא חופש המידע וממשל זמין.
מהמידע שנמסר לוועדת חוקה עולה כי 45% מהתלונות בתחום חופש המידע, אלו בקשות שלא נענו במועד. 71% מסך התלונות, נמצאו מוצדקות. עוד עולה, כי השימוש שהציבור עושה בחוק ביחס לעולם, מועט מאוד. בשנת 2012, הציבור שילם אגרות בסכום הגבוה מ-135,000 שקלים לצורך קבלת מידע.
ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע עו"ד רבקי דב"ש אמרה בוועדה "ניתן למצוא באתר היחידה, את פרטי האחראים על חופש המידע של 430 גופים ממשלתיים. בקרוב, הרשויות יפרסמו באינטרנט מידע שכבר פורסם בעבר או שניתן בעבר לבקשת אזרחים אחרים. בנוסף, בעתיד יהיה ניתן לקבל מידע באמצעות התראת RSS בכל תחום שמעניין את האזרח". דב"ש אמרה כי היחידה תערוך קורס להסמכת ממונים לתחום. אנו מצפים אמרה דב"ש, "שהממונה יחפש את המידע מיוזמתו ויפרסמו באתר הרשות". לדבריה, יום חופש המידע נועד להעלות את המודעות לציבור "יש לנו כברת דרך ארוכה אבל התקדמנו באופן משמעותי".
ח"כ
מיקי רוזנטל אמר "הציבור, חרף היותו סקרן, לא מודע לשירות. התהליך מסורבל ויקר. רוב הפקידות הציבורית, חושבת שהמידע שייך למשרד, או לשר, ולא לציבור". רוזנטל דרש ליזום יותר פרסומים ולהקים נציבות מידע, ולא להסתפק ביחידה ממשלתית קטנה. לדבריו, "הטכנולוגיה מאפשרת פרסום זול ונגיש של המידע. משרד האוצר סרב לפרסם נתונים של הכנסות המדינה במשך חצי שנה, כדי לא לפגוע בסיכויי השר להיבחר שנית".
ח"כ שולי מועלם-רפאלי אמרה כי 18% מהבקשות נענו בשלילה בעילה "לא ניתן לאתר את המידע". "נראה, כי איסוף וניהול המידע במשרדי הממשלה, מאוד בעייתי. צריך להעלות את המודעות הציבורית והממשלתית לנושא, באופן של הנגשה והוזלת עלויות.
ח"כ
דב חנין אמר "אנשים יודעים, יותר מעורבים. ומעורבות מביאה להתייעלות הרשות. המערכת הנוכחית לא השיגה את מטרותיה". חנין סבור כי המחוקק לא השלים את המלאכה.
נציג העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שבי גטניו, טען ששרת המשפטים לא מראה דוגמה אישית בכך שהיא מסרבת לכך שיכתבו פרוטוקולים בוועדת השרים לענייני חקיקה.
עו"ד דפנה שליו מעמותת אדם טבע ודין הלינה על כך שמידע המועבר לציבור, נמסר בכוונה בקבצי pdf ולא בקובצי excel כדי שלא יהיה ניתן לנתח את המידע. שליו תבעה לחשוף לציבור את היתרי הבנייה.
מנכ"ל המשמר החברתי בועז רקוץ' הלין על כך שהכנסת לא מראה דוגמה אישית. לדבריו "אזרחים מתקשים לנהל בקרה על עבודת הכנסת. אזרח שמעוניין לדעת כיצד ח"כ שהוא בחר לכנסת, הצביע בנושא כזה או אחר, בוועדות הכנסת הוא לא יכול. כיוון שבפרוטוקול, לא מצוינים שמות המצביעים בעד או נגד.
יו"ר הישיבה ח"כ
אברהם מיכאלי סיכם את הדיון בהבעת הערכה לפעילות היחידה ולעומדת בראשה. "לא ייתכן שלא יהיה סנכרון מידע בין משרדי הממשלה השונים". מיכאלי פנה למשרד המשפטים בבקשה להוזיל את האגרות לקבלת מידע ובפנייה לבתי משפט.
ועדת המדע והטכנולוגיה דנה במערך ממשל זמין-התקשוב הממשלתי. היחידה פועלת להקמת תשתיות כלל ממשלתיות שמסייעות למשרדי הממשלה להנגיש שירותים לציבור.
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני, ציין כי "חייבים לדאוג לכך שאלו שאין להם חיבור לרשת האלקטרונית, יוכלו לקבל את כל האינפורמציה באמצעות הצבת עמדות לשירות הציבור. אדם שאין לו את המערכות בבית, צריך שיהיה לו עמדה ברשות המקומית. ברשויות החלשות, זה לא קורה כי אין להם אמצעים". גפני הוסיף: "יש לשחרר כמה שיותר מידע ממשרדי הממשלה, לידיעת הציבור, ולא להערים קשיים". גפני הציג לדוגמה את הסטודנטית שביקשה מידע על תקציב מעון ראש הממשלה, וסורבה במשך זמן רב.
ח"כ
אורי מקלב אמר: "קיימים פערים טכנולוגיים בחברה, ויש להקטין את הפער". מקלב הוסיף: "אני מכיר מקרים בהם מבקשים מאנשים לסרוק ולשלוח מסמכים מספר פעמים, זה יוצר תסכול וכעס על המערכת".
ח"כ אברהם מיכאלי הלין על כך שאין גוף-על, שיכול לבקר החלטה של משרד שסירב לשתף מידע. וכאשר האזרח מבקש להגיש עתירה לביהמ"ש, הוא נדרש לשלם אגרה של כ-2000 שקלים".
עו"ד יהודה גוטמן אמר "יש בעיה של נגישות המידע, בייחוד עם מנהל מקרקעי ישראל". לדבריו, "בשל החשש מעיצומי עובדים, הנהלת הטאבו לא מאפשרת רישום הערת אזהרה מאובטחת באמצעות האינטרנט".
עו"ד יהונתן קלינגר מעמותת אשנב הלין על נגישות הדפדפן הממשלתי שלא מאפשר לשלם חשבונות עם דפדפן של chrome. "אתרי הממשלה מוגבלים, ואינם מתאימים לתקנים בגלל הבחירה הטכנולוגית".
יו"ר הוועדה גפני הודה לחבר הכנסת לשעבר,
מיכאל איתן על עבודתו היסודית בהקמת המערך. מנתוני המערך עולה כי דוח האו"ם לנושא ממשל זמין מיקם את ישראל במקום ה-16 בעולם מתוך כ-100 מדינות. גפני הוסיף ואמר "הממשלה חייבת להיערך למתקפת האקרים ולדאוג לכך שהמערכות הממשלתיות השונות, יהיו ערוכות לכל תרחיש אפשרי ע"מ להגן על כספי הציבור ופרטיותם".
בכינוס אחר השתתפו יו"ר הכנסת, ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין ושרת המשפטים, ח"כ
ציפי לבני. יום חופש המידע צויין השנה לראשונה במטרה לבחון את המצוי מול הראוי בתחום השקיפות השלטונית, תוך ניסיון להעלות את המודעות הציבורית לחשיבותו של עיקרון השקיפות בשיטת המשפט הישראלית.
יו"ר הכנסת ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין: כיום, חמש עשרה שנה מאז חקיקתו, אני חושב שיש צורך לבחון ולעגן בחקיקה איזונים מהותיים יותר ורחבים יותר ביחס ל'חוק חופש המידע' - איזונים שישמרו על חופש המידע, אך לא יעשו אותו ל'הפקרות המידע'... אני בטוח, שכפי שפורסם בעבר, גם בעתיד נשמע על נבחר ציבור כלשהו שיצא עם פמליה גדולה ומשלחת אנשי עסקים למדינה אסיאתית לצורך העניין. הכותרות כמעט תמיד מתרכזות בהוצאות, אולם לצערי הן נמנעות מלתת ביטוי לשורת ההכנסות. גם אם הפמליה חתמה על חוזים כלכליים בעלי ערך אסטרטגי בסכומים של מיליארדי שקלים, הם לא יבואו לידי ביטוי תחת "חופש המידע". חצי אמת גרועה משקר.
יו"ר הכנסת התייחס גם לשקיפות של הכנסת: "אנחנו משקיעים משאבים עצומים בהנגשת המידע הפרלמנטרי לציבור ובחשיפה מתמדת של החומרים המתגבשים במליאת הכנסת, חדרי הוועדות, הלשכה המשפטית ומרכז המחקר והמידע של הכנסת והעברתם לידי 'משתמש הקצה' - האזרח הקטן".
שרת המשפטים, ח"כ ציפי לבני: "האינטרס הציבורי הבולט מטה את הכף 'בענק' לטובת חופש המידע. זהו כלי שהוא 'כלי מתקן'. זכותו של הציבור לדעת מה מסתתר מאחורי ההחלטות של משרדי הממשלה, וזהו גם מנגנון ביקורת, כשהמשרדים יודעים שההחלטות שלהם גלויות. כבר הודעתי כי למרות ההתנגדויות, תהיה שקיפות בוועדת השרים לעניני חקיקה ואני פועלת כי הדבר ייצא לפועל. בנוסף, אני רוצה לייצר הסדר שיביא לשקיפות בכל הנוגע להסדרי הפרטה של המדינה עם חברות פרטיות".
במקביל הודיעה השרה כי בכוונתה להוריד את תעריפי האגרה לבקשות לפי חוק חופש המידע. "האגרות הם חסם עבור המבקשים. כשאמרו לי שהורדת סכום האגרה תביא לפניות רבות, אמרתי כי זו הכוונה".
מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר
גיא רוטקופף: "חוק חופש המידע מעגן עיקרון דמוקרטי חשוב-שקיפות מנהלית. יחד עם זאת, קיומו של העיקרון בספר החוקים לא מבטיח את יישומו באופן ראוי. היחידה לחופש המידע, שהוקמה בשנה האחרונה ופועלת ממשרדי, היא גורם משמעותי וחשוב, שמאפשר מעקב והפקת לקחים באשר לשקיפות הנהוגה במוסדות השלטון, ולמעשה מפיח רוח חיים בעיקרון חופש המידע".
היחידה הממשלתית לחופש המידע הוקמה בפועל ביוני 2012 מכח החלטת ממשלה, וזאת על-מנת להגביר את יישומו של חוק חופש המידע בפרט ואת השקיפות השלטונית בכלל. היחידה מהווה מוקד ידע מקצועי בתחומי חופש המידע ופועלת מתוך השירות הציבורי, להנחיה, להדרכה, לבקרה ולהגברת הפצת המידע היזום.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
