הצעת האוצר לקצץ כ-45 מיליון שקל מתקציב המועצות האזוריות לרבנים ולבלניות הוקפאה, לאחר ששר האוצר
יאיר לפיד נענה (יום ד', 10.7.13) לבקשתה של ח"כ מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים, להקפיאה.
כחלק מן המאמץ לצמצום הגירעון התקציבי, הציע משרד האוצר להשוות בין מעמד המועצות האזוריות, לבין המועצות הדתיות בערים הגדולות, לגבי השתתפות האוצר במימון שירותי הדת. עד היום, תוקצבו המועצות הדתיות בערים באמצעות מימון המדינה ביחס של 60:40, כאשר המועצה הדתית משלמת כ-60% מכלל ההוצאות, בכללן תשלומי שכר לרבני הערים ולבלניות. לעומתן, במועצות האזוריות, תקצבה המדינה 100% מן ההוצאות, לא כולל הוצאות נלוות אותן מימנה המועצה (כגון עלות העירוב, חומרי ניקוי במקוואות, עלות בניית בתי הכנסת והמקוואות).
נציג משרד האוצר, ראובן קוגן, דיבר על הניסיון להשוות בין עובדי הדת במועצות האזוריות לבין עובדי המועצות הדתיות. לדבריו, הנטל הכלכלי שיוטל על המועצות האזוריות אינו גדול ומגיע עד לכדי 0.6% מהתקציב הכולל של כל מועצה אזורית, בממוצע. עוד הוא הוסיף, כי אין כאן התנערות של המדינה ממתן שירותי דת, אלא רק שינוי בשיטת המימון שנועדה לסייע לחיסכון בכספי המדינה.
סגן שר הדתות, ח"כ אלי בן דהן, הצביע על כך שמדובר בסך-הכל על 574 עובדים במועצות האזוריות המעניקים שירותי דת שונים. הוא העלה מספר בעיות, ביניהן, העובדה כי אין ביטחון תעסוקתי לאותם עובדים שייתכן שיפוטרו עם קבלת הצעת החוק ולא ברור מי ישלם את פיצויי הפיטורים שלהם. בנוסף, הוא ציין שאין בהצעה התייחסות להסדרי הפנסיה של כל אותם עובדים שכבר פרשו לגמלאות. הוא אף העלה את בעיית המחסור בתקנים למינוי רבנים חדשים, במקומות בהם רבני המועצות כבר פרשו.
הרב יעקב אביטן, רב המועצה האזורית חוף אשקלון, אמר בדיון כי במועצת חוף אשקלון רוב היישובים אינם דתיים (כגון קיבוצי השומר הצעיר - יד מרדכי וגברעם), ובכל זאת קיים ביקוש לשירותי דת. לדבריו, יש צורך להגדיל את התקציב הניתן למועצות האזוריות ולא לצמצם אותו.
בין חברי הכנסת שנכחו בישיבה והתנגדו להצעת משרד האוצר, היו ח"כ
דוד אזולאי (שס) שקרא לדחות את הדיון מאחר שמדובר בהחלטה שגויה של משרד האוצר, וח"כ
ישראל אייכלר (יהדות התורה) שאמר כי מדובר כאן ב"מלחמת תרבות במסגרת התקציב השנתי". עם זאת, גם הח"כים תמר זנדברג (מרצ),
דב חנין (חד"ש) ו
נחמן שי (העבודה) התנגדו להצעת החוק. זנדברג אמרה כי היא מתנגדת למגמה של השלטון המרכזי להגדיל את הנטל הכלכלי על המועצות האזוריות בפרט ועל השלטון המקומי בכלל.
