שולה זקן אומרת, כי
שמואל דכנר לא שיתף אותה בשום היבט מקצועי של פרויקט
הולילנד. היא אומנם קבעה פגישות בנוגע לפרויקט, אך זאת במסגרת תפקידה. זקן דוחה (יום ג', 8.10.13) את טענתו של דכנר, כאילו פתחה בפניו דלתות והפעילה את
אהוד אולמרט: "הוא רק שכח לומר שהכנסתי לאהוד בטריות לפני שהפעלתי אותו".
הסניגור, עו"ד
עופר ברטל, התייחס למסמכים הנוגעים לפרויקט הולילנד אותם העבירה זקן לדכנר. היא הסבירה, כי היה זה דבר מקובל ועשתה זאת פעמים רבות בכל שנות עבודתה, אך מעולם לא העבירה מסמכים פנימיים בלא קבלת רשות. המכתבים, אמרה, היו באגף היועצים ולא בלשכתו של אולמרט, והיא לא ידעה כיצד למצוא את המסמכים. היא הייתה מבקשת מסמכים מעובד יחזקאל ושלחה אותם רק לאחר אישורו. "להעביר מכתב ולהעביר הודעה זה תפקידי, על זה לא צריך לשלם", הדגישה זקן.
השופט
דוד רוזן: "את מעלה על דעתך שאת מבקשת מסמך ויסרבו לך?". זקן: "עובַד ידע בדיוק את מעמדי ועם מה אני מתעסקת. עבדנו ביחד". רוזן, בכעס: "כאשר את מבקשת מכתב, את מקבלת?". זקן: "בטח. אבל אם אי-אפשר להעביר, עובד לא יתן לי אותו, כי בזה הוא יכשיל אותי ואת עצמו. כשלון כזה היה מגיע לאהוד, ועובד היה רוצה לקבל נזיפה ממנו? היו עוברים לדום, אבל זה לא היה מִפַּחד אלא מהערכה אלי". רוזן: "את אומרת שהתביעה טעתה: שבמקום שולה היה צריך עובד לעמוד פה". הוא אמר, כי יאשר לזקן להזמין שוב את יחזקאל לעדות.
"את משנה מעדותך"
זקן שבה ואמרה, כי לא עסקה בנושאים מקצועיים כלשהם בלשכותיו של אולמרט, וגם הוא לא היה מטיל עליה נושאים כאלו. רוזן: "כאשר מגיעות פניות ללשכה, את מחליטה לאיזה יועץ להעביר - כלומר, את בודקת לגופו של עניין את הנושא המקצועי". זקן: "הדואר לא מגיע אלי. הוא הלך ישר ללשכת היועצים. הכל היה עובר לעובד והוא היה מנתב בין היועצים. אני מעולם לא העברתי לאף יועץ".
רוזן: "עכשיו את משנה מעדותך בבית המשפט. אמרת דברים מאוד מפורשים במשטרה [בנוגע למעמדה בלשכה], ואת אומרת לנו שהיית בלחץ, ואת זה נשקול. פה אמרת לנו שכל מכתב את מעבירה ליועצים, ועכשיו את אומרת שהמכתב מגיע ליועצים, ואת הפקידה שמעבירה מהיועץ ללשכת אולמרט".
זקן: "הבנתי שכאשר אני אומרת 'עובד', יש בעיה ולכן לא אמרתי את שמו אלא 'לשכת היועצים'". רוזן: "כבר הבנתי שלדעתך את ועובד צריכים להחליף מקומות". זקן: "אני לא מאחלת את זה לאיש. לי לא הייתה גישה ליועצים, אז איפה שאמרתי 'יועצים' התכוונתי ל'עובד'. אולי לא התבטאתי נכון, אבל זה מה שהתכוונתי לומר".
רצתה לדעת באופן כללי
את השתתפותה בדיונים מקצועיים הסבירה זקן, בכך שרצתה לדעת לכל הפחות באופן כללי במה עוסקים הגופים בהם כיהן אולמרט כדי שתוכל למלא את תפקידה, אך הדגישה שלא היה לה כל ידע מקצועי והיא מעולם לא התבטאה בישיבות אלו. רוזן תהה מדוע השתתפה זקן דווקא בפגישות רבות עם מנכ"ל המינהל דאז,
יעקב אפרתי, ואמר ש"רק הכותרות הן שיא השעמום". זקן השיבה, כי אותה הנושאים עניינו וכי היא רוחשת כבוד רב לאפרתי.
עוד אמרה זקן, כי מעולם לא קבעה לאולמרט פגישה בניגוד לרצונו, והיא מעולם לא התקשרה בעצמה לזמן את המשתתפים בדיונים - בניגוד לעדותו של דכנר. רוזן: "אז מה היה התפקיד שלך? לתת את הזמן ביומן? לפי התיאור שלך, התפקיד שלך מיותר". זקן הסבירה, כי הייתה לה עבודה רבה בתיאום הפגישות. רוזן: "לגב' זקן היה מעמד יותר נכבד בלשכות שבהן כיהנה. היא רחשה את כוחה, מעמדה והכבוד לא רק מתוך זה שידעה לתאם [פגישות]. כך זה יוצא כאן, שמקטינים אותה". זקן: "אני גם לא מוכנה שישימו אותי איפה שלא הייתי".
לגבי העברת מכתב של אברהם כץ-עוז לראש הממשלה,
אריאל שרון, לדכנר בנוגע לחוות איילון אמרה זקן, כי לא עניינה אותה משמעות ההעברה לאחר שקיבלה אישור מיחזקאל, וכי הלה לא היה מכשיל אותה. רוזן תהה, מה היה החשש שתוכשל אם כל תפקידה היה טכני. זקן: "בדקתי אצל עובד, כי זה היה נייר מקצועי שעליו הוא היה יכול לתת לי תשובה". ברטל: "המדינה תטען שזו התמורה לשוחד שקיבלת מדכנר". זקן: "כאשר אני מקבלת אישור, אני לא מפעילה שיקול דעת".