המדינה מבקשת (יום ד', 20.11.13) להטיל על יו"ר
בנק הפועלים לשעבר,
דני דנקנר, עונש של 18 חודשי מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל (עליו מסכימה ההגנה). ההגנה מבקשת להסתפק בעונש שבין קנס לבין עבודות שירות. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
צבי גורפינקל, יודיע על העונש ב-19.12.13.
במסגרת עסקת הטיעון, הודה דנקנר במרמה והפרת אמונים בתאגיד ובפגיעה בניהולו התקין של הבנק בשל קשריו עם רפי ברבר, בעת שניהל מטעם בנק הפועלים את המו"מ לקביעת גובה הפיצוי שיקבלו ברבר וקרן RP מבנק הפועלים, ולמעשה קבע את גובה הפיצוי בסך 25 מיליון דולר בעקבות העסקה לרכישת בנק פוזיטיף הטורקי.
קבלת הלוואות בתחבולה
באישום השני הודה דנקנר, כי הסתיר מדירקטוריון בנק הפועלים את העובדה שביקש וקיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מבנק DHB ההולנדי, אשר בבעלות הליט צ'ינגלולו, שהיה גם יו"ר בנק פוזיטיף, וזאת בזמן שבתפקידו כיו"ר תמך דנקנר בשורת החלטות שנועדו לסייע ולהיטיב עם צ'ינגלולו. בגין אירועים אלה הורשע דנקנר בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים.
דנקנר אף הודה, כי קיבל דבר בתחבולה מבנק DHB ההולנדי. דנקנר העביר לבנק DHB מסמך על גבי נייר המכתבים של בנק הפועלים, בו הוא מצהיר כי ההון העצמי שלו נטו הוא 50 מיליון אירו, בעוד למעשה הונו היה נמוך באופן משמעותי.
האישום השלישי בו הודה דנקנר נוגע לכך שבעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים, קיבל בתחבולה אשראי מהבנק. דנקנר ביקש אשראי בסך 13 מיליון שקל ומסר הצהרת עושר, בה כלל את ההון של בני משפחתו המורחבת, אך הצהיר, כי מדובר בעושר האישי שלו, שעה שהונו העצמי היה נמוך באופן משמעותי מההון עליו הצהיר. כמו-כן מסר דנקנר, כי מטרת האשראי המבוקש היא בניית נכס בתל אביב, בעוד שבפועל האשראי שימש לרכישת אג"ח של חברת אלרן. בגין אירוע זה הורשע דנקנר בעבירת קבלת דבר בתחבולה מבנק הפועלים.
"לא עובד ארבע שנים"
לטענת המדינה, מעשיו של דנקנר פגעו בבנק הפועלים ובניהול התקין של הבנק, ונעשו לצורך קידום אינטרסים אישיים ובצע כסף שלו. הפרת האמונים הייתה בסיס החקירה נגד דנקנר והיא שהביאה לבנק ישראל לדרוש את התפטרותו, אומרת הפרקליטות. המדינה סבורה, כי יש לייחס חומרה יתרה לבכירותו של דנקנר ולכך שהמעשים נעשו במשך מספר שנים, וטוענת שאין לו נסיבות משמעותיות לקולא. המדינה גם ציטטה את דבריה של בעלת השליטה בבנק,
שרי אריסון, אשר אמרה בחקירתה במשטרה, כי מעשיו של דנקנר הביאו לאובדן אמונה בו.
סניגורו של דנקנר, עו"ד נבות תל-צור, טען שהמדינה מדברת בשני קולות כאשר משווים את הטיעון לעונש להסדר הטיעון עליו חתמה עם דנקנר. לדבריו, המדינה חזרה בה מהאישומים החמורים ביותר, שכללו עבירות שוחד, כאשר התברר לה שאינה יכולה לעמוד מאחוריהם. "עוצמת ניגוד העניינים היא ברף הנמוך ביותר, המשמעתי אך לא הפלילי", הוסיף. דבריה של אריסון, העיר תל-צור, נאמרו ביחס לכתב האישום המקורי, שהיה כאמור חמור בהרבה מאשר הסדר הטיעון.
לדברי תל-צור, פעולותיו של דנקנר בנוגע לבנק הטורקי נעשו לטובת בנק הפועלים. הוא גם ביקש להביא בחשבון, כי דנקנר אינו עובד בצורה מסודרת מזה חמש שנים, בין היתר בשל משפט
הולילנד (בו הוא מואשם במתן שוחד), עליו לפרנס חמישה ילדים והקנס יבוא מכיסו הפרטי. "לא מדובר בעבירות כלכליות ולכן אין לייחס לו תאוות בצע", טען תל-צור.
דנקנר עצמו הביע "צער עמוק מכל הפרשה", ציין שנטל אחריות על מעשיו וטען שאלמלא האישום בשוחד - הוא לא היה נאלץ לפרוש מראשות דירקטוריון בנק הפועלים. דנקנר ביקש להתחשב בו כך שיוכל לצאת לדרך חדשה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
