מת בחוץ וחי בפנים

גם לאחר שהוכה שוק על ירך, עדיין חי החמאס וקיים. מנהיגיו המדיניים אומנם נעלמו מהשטח וירדו למחתרת, אבל זרועו הצבאית כמעט שלא נפגעה. אפילו צה"ל מודה בעצמו שלא ניתן לחסל את ארגון הטרור בשדה הקרב. 60 אחוז ממשגרי הרקטות שלו אומנם חוסלו על-פי ההערכות, אבל עדיין נותר לו כוח-שיגור לא-מבוטל, מה גם שאת חסרונם של הטילים שהושמדו ניתן תמיד למלא ממאגר קיים ובחסות המנהרות.

מסמך צה"לי פנימי מטיל ספק אם ניתן בכלל להביא לשינוי שלטוני ברצועה באמצעות הפעלת כוח צבאי. ראש אגף מבצעים במטכ"ל, אלוף טל רוסו, סבור כי מהלכי הכוח של ישראל עשויים, אומנם, לשפר את הלחימה בטרור, אבל יחד עם זה הם עלולים להביא לחיזוק האלמנטים הקיצוניים. לדעתו, רחוק, עדיין, צה"ל מהיכולת לממש את מצבי הסיום הרצויים לו בהקשר לרצועת עזה, ובוודאי שלא עלה בידיו להפיל את שלטון החמאס.

חוגי מודיעין בצה"ל משוכנעים כי בחברה הפלשתינית מתקיים, זה מכבר, תהליך מתמשך של התפוררות השלטון המרכזי של הפתח, וכל הסימנים מעידים שהרשות הפלשתינית, בראשותו של אבו מאזן, תיהפך לרשות איסלאמית בראשות החמאס. למעשה, כבר דחק החמאס את רגלי הפתח והשתלט על הרצועה.

ובינתיים לא נראה אפילו צל של סיכוי להסדר בין השניים. כבר כיום ברור שאבו מאזן אינו מסוגל לאכוף את המהלכים הרצויים בזירה הפנים-פלשתינית, וכל ניסיון מצידו לממש את כוחו, ייתקל בהתנגדות נמרצת של החמאס.

שליטת החמאס

ההערכות בישראל הן שהחמאס, אף שאיבד מכוחו, מתעקש להמשיך בלחימה והפסקת אש אינה מעניינו. יש לזכור כי ההחלטות בחמאס אינן מתקבלות על-ידי פוסק יחיד, אלא בהתייעצות קבוצתית בין גורמי הכוח השונים, כמו ההנהגות המדיניות בדמשק ובעזה והזרוע הצבאית ברצועה.

מסתבר שהחמאס שולט, עדיין, ביד ברזל ברצועה. הלחימה סיפקה לו הזדמנות לחסל אנשי פתח ומשת"פים. עוד מתחילת ההתקפה האווירית של צה"ל על רצועת עזה, נקט החמאס צעדי דיכוי נגד גורמים המסכנים, לדעתו, את ההתנגדות למתקפה הישראלית, את שלטונו ואת המוראל הציבורי. יעדיו הם אנשי פתח, מורשעים או חשודים בשיתוף-פעולה עם ישראל. הוא יורה ברגליהם, מבצע בקירבם מעצרי-בית ומחרים מהם טלפונים סלולריים. הוא אפילו מוציא להורג אנשים שתוארו כמשתפי פעולה ושהודו בעצמם כי המידע שמסרו לשב"כ הוביל להריגת פלשתינים, או כאלה שכבר נידונו למוות בבית משפט צבאי פלשתיני. ההוצאות להורג מבוצעות בחשאי. ברפיח, למשל, הן נערכו במכולה, שהוצבה באזור שבו הייתה בעבר התנחלות רפיח-ים. אתרי אינטרנט, המזוהים עם הפתח, אינם מסתירים זאת ומפיצים בעצמם מידע מפורט על הפגיעות באנשיו. לפי החמאס, נועדו צעדי הדיכוי למנוע את שיתוף הפעולה והסיוע לאויב.

על-פי מקורות ערביים, לבושים אנשי החמאס בבגדים אזרחיים, זקניהם מגולחים כדי שלא למשוך תשומת-לב, והם נוהגים להתחכך בין האנשים כדי לעקוב מקרוב אחר מעשיהם ותגובותיהם.

ובינתיים, ככל הנראה, ימיו של אבו-מאזן כמנהיג הרשות הפלשתינית, ספורים. הוא עצמו כבר רמז שבכוונתו להתפטר כל אימת שצה"ל יעמיק את כניסתו לרצועה. הוא גם אינו מסתיר את חששו מפני השתלטות החמאס על הרשות, שתביא בכך גם את הקץ לשלטונו.