המאחז עמונה יפונה וייהרס בתוך שנתיים - כך הורה (יום ה', 25.12.14) נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, שש שנים לאחר שבעלי קרקעות עתרו לבג"ץ.
גרוניס אומר כי אין ספק שהמאחז הוקם בצורה בלתי חוקית על קרקע פרטית של פלשתינים, ולכן גם אם חלקים מהקרקע נרכשו מאוחר יותר בידי גורמים אחרים - אין בכך כדי לרפא את הבנייה הבלתי חוקית, גם משום שמדובר ברכישה של חלקים קטנים ובלתי מסוימים. עוד הוא קובע, כי אין להבחין בין קרקעות השייכות למי שעתרו לבג"ץ לבין אלו הגובלות בהן ושבעליהן לא עתרו, שכן בכל מקרה מדובר בבנייה בלתי חוקית.
הוא מזכיר, כי בית המשפט נותן משקל רב לסדרי העדיפויות של רשויות האכיפה בטיפולן בבנייה בלתי חוקית, וכי המדינה הצהירה שכאשר מדובר בבנייה שכזו על אדמה פרטית - הטיפול בה נמצא בעדיפות גבוהה. לאור זאת, אין ספק שיש להורות למדינה להרוס את כל המאחז, משום שכאמור כולו הוקם שלא כדין על אדמה פרטית.
גרוניס מוסיף: "לא בנקל מורים אנו על ביצוע של צווים שמתוקפם יפונו מבני היישוב, המשמשים למגורים של תושביהם במשך שנים לא מעטות. אין ספק כי השלכות ביצועם של צווי ההריסה קשות וכואבות הן עבור התושבים ובני משפחותיהם, אשר השתקעו ביישוב והקימו בו קהילה משותפת. עם זאת, אין בקושי זה כדי לאפשר הכשרה של בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית, ואין בו כדי להצדיק אי-אכיפה של הדין מצד המשיבים 4-1 [המדינה].
"אי-פינויים של המבנים מהווה הפרה של התחייבויותיהם החוזרות של המשיבים 4-1 בפני בית המשפט לביצועם של צווי ההריסה, תוך פגיעה חריפה בזכויותיהם של התושבים המוגנים באזור ומניעת גישתם לקניינם הפרטי. פגיעה זו בשלטון החוק ובזכויות התושבים המוגנים היא המחייבת, על-אף הפגיעה בתושבי היישוב, את פינויים של המבנים בשטחו".
לבסוף מדגיש גרוניס, כי בג"ץ אינו מביע את דעתו לגבי ההליכים השונים המתקיימים סביב הקרקע בבתי משפט השלום והמחוזי. השופטים
אסתר חיות ו
חנן מלצר הסכימו עם גרוניס. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את בעלי הקרקע ייצגו עוה"ד מיכאל ספרד, שלומי זכריה ודעואל לוסקי; את המדינה ייצגה עו"ד חני אופק; את מועצת מטה בנימין - עו"ד
ירון קוסטליץ; ואת תושבי המאחז - עוה"ד יהודה רסלר,
מרדכי בייץ, בועז פייל, יהושע ליברמן ומרדכי וייס.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
