ועדת הכספים אישרה (יום א', 8.11.15) את חוק ששינסקי 2. אחרי שבועות של דיונים ממושכים ואחרי שהדיון האחרון היום נקטע מחמת עימות חריף במיוחד שפרץ בין חברי הכנסת בעקבות דבריו של יו"ר כיל,
ניר גלעד, מהם עלה לכאורה, כי אם יאושר החוק, עתידה החברה להפסיק את השקעותיה העתידיות בישראל ואף לפטר עובדים, בין השאר, את עובדי מפעל המגנזיום.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, חזר על עמדתו, ש"משאבי הטבע של המדינה שייכים לאזרחים ועליהם להרוויח מהם, תוך מתן אפשרות להמשך ההשקעות בישראל". גפני העלה את החוק להצבעה רק לאחר שהוועדה שמעה את עמדת 'ועדת הארבעה' הממשלתית שישבה אף היא על המדוכה בשבועות האחרונים במקביל לוועדת הכספים. הוועדה אישרה את החוק פה-אחד, קואליציה ואופוזיציה, חרף כל הקשיים בדרך.
עוד אישרה הוועדה במסגרת החוק אלמנט שלא היה בהצעת החוק הממשלתית המקורית שהוגשה לוועדה - את הצעתו של רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ
מיקי זוהר (הליכוד), לפיה ההכנסות מהמיסוי על רווחי היתר יופנו לפיתוח התעסוקה והתשתיות ביישובי הפריפריה, בנגב ובגליל. הצעתו של זוהר זכתה לתמיכת כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, ויו"ר הוועדה גפני אף הודיע שיפעל להכניסה לגוף החוק.
חברי הוועדה אישרו את החוק לאחר ששמעו את עמדת 'צוות הארבעה' כאמור ביחס לחוק. סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה, אמיר ברקן, הציג את עמדת הצוות: "
סוברים שאין צורך לשנות את המלצות ששינסקי 2 ביחס לפעילויות קיימות, אך כן לגבי השקעות חדשות שיש אינטרס למדינה שהן יבוצעו. מדובר בהשקעות של מיליארדי שקלים ויש מקום לוותר מעט על הכנסות עכשוויות לטובת הגדלת השקעות עתידיות. השקעות שעשויות להביא עוד אלפי מקומות עבודה במשק, הגדלת התוצר. מאשלג צפויה תוספת הכנסות של 2 מיליארד ש"ח ומנחושת עוד 650 מיליון ש"ח. אי-הוודאות מקשה על חברת מפעלי ים המלח לבצע השקעות חדשות. ישנה סבירות שההשקעות לא תבוצענה, תושבי הנגב יפסידו תעסוקה והממשלה לא תקבל ההכנסות של כמעט 3 מיליארד ש"ח. על-כן החלטנו לתת מספר הטבות שאינן סוטות ממסלול ששינסקי. אולי יקטין באחוזים בודדים את הכנסות המדינה, אבל מגדיל משמעותית את הצפי לביצוע ההשקעות העתידיות".
לגבי חברת 'ערבה מיינס', אמר ברקן: "במכרות הנחושת בתמנע אין לה יתרון גדול בישראל לעומת מקומות אחרים. לראיה, איש לא פיתח את המכרות שלושה עשורים מאז ננטשו ואם זה יבוצע, זה עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ב-650 מיליון ש"ח. לכן ההטבות יסייעו גם לכך ונדרשת גם הכרה בהפסדי העבר, אחרת ישלמו מס על רווחי יתר כשאין כאלו. מדובר במיזם של חברה זרה שהחלה לבצע במצב מסוים ולא בטוח שתמשיך בחוסר ודאות".
ברקן סירב לפרט אילו הטבות נשקלות על-ידי צוות הארבעה לגבי כיל: "עדיין מתלבטים בנושא ויש כאן ניהול סיכונים ולכן לא ראוי כרגע לדבר על זה".
האוצר: לאשר את הצעת החוק
מנכ"ל האוצר,
שי באב"ד: "עמדת שר האוצר, היא שמאחר שגם צוות הארבעה לא הגיע להחלטות ויש גם שיקולים עסקיים לגבי הטבות אפשריות, על-כן יש לאשר את החוק כפי שהוא, כלשונו וככתבו". באב"ד הוסיף, שהמנגנון המוצע מבטיח שמפעל המגנזיום לא ייפגע".
יו"ר כיל, ניר גלעד: "מדברי ברקן ניתן ללמוד שהיום אין כדאיות כלכלית להשקיע בישראל ולכן הצוות הבין-משרדי הודיע שיש לבצע תיקונים. האוצר לעומת זאת בעד השארת החוק כפי שהוא. עתה האחריות לעתיד הנגב בידי הממשלה וחברי ועדת הכספים, אם יאשרו את החוק". חברי הכנסת הביעו תרעומת על דבריו. ח"כ
מיקי לוי (יש עתיד): "זה איום מפורש, שיחזיר את הזיכיון". ח"כ
שלי יחימוביץ' (
המחנה הציוני): "זו סחיטה באיומים. הוא בא לכאן ומתנהג כבריון שמאיים על המחוקקים". גלעד המשיך: "בחמש השנים האחרונות המדינה הפכה את ההשקעה כאן ללא כדאית, בתחילה החריגו אותנו מחוק עידוד השקעות הון, הטילו עלינו עלות קציר המלח ועתה ששינסקי 2. בסוגיית המגנזיום התשובה במצב הנוכחי, אין יכולת לשנות את החלטת ה- Board להפסיק את ההשקעות בישראל וזה יום עצוב לנגב וגם לחברה". לחברי הכנסת אמר: "ביד שתרימו בעד החוק, אתם תרימו יד על תושבי הנגב".
דבריו עוררו זעם רב בקרב רבים מהח"כים ובהמשך נוצר עימות בין חברי הכנסת. יחימוביץ': "פתאום הוא חש זהות מלאה עם הנגב. ממש בן-גוריון. זאת בעוד ניר גלעד הוא השכיר העשיר ביותר במשק, שעל כל שעה שלו כאן בוועדת הכספים הוא מרוויח 10,000 ש"ח ולכן התרברבותו כמייסד העבודה העברית בנגב מקוממים. כיל משתמשים בפרסומים שלהם להפעיל איומים על הערוצים המסחריים ואכן עצרו את פרסומיהם בערוץ 10".
ניר גלעד השיב: "התרומה שלי לנגב בעשרות השנים האחרונות גדולה לאין שיעור על זו של חברי הכנסת". יחימוביץ' קראה לעבר גפני: "יש מניית זהב למדינה בכיל ויש לקבוע מפורשות, שאם תיפגע שערה ומשערת ראשו של איזשהו עובד במפעל המגנזיום הם ימצאו אותנו שם". ח"כ מיקי לוי קרא "לעגן משפטית בתוך החוק את ההגנה על עובדי מפעל המגנזיום. יש למצוא שוט, שאם יפטרו את העובדים נפעיל נגדם. שלא יהיה מצב שאם נאשר את החוק, מחר בבוקר יתחילו לפטר עובדים". ח"כ
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "ועדת הארבעה יכולה להתכנס מחר בבוקר אחרי אישור החוק ולכן צריך סייג בגוף החוק, שכל שינוי יחייב את אישור ועדת הכספים ואז לא יהיו תרגילים כאלו".
"הפכו את כיל לאויב העם"
עמדה מנוגדת לעמדת רוב חברי הכנסת, הביע ח"כ
בצלאל סמוטריץ' (
הבית היהודי): "בדיונים על ששינסקי 2 קיבלתי שיעור מזורז בפופוליזם זול, טון מתנשא של ח"כים שהפכו את כיל לאויב. הדבר הכי לא אמיתי ולא חכם לקחת את כיל שהיא אחד הקטרים המוביל בנגב ולהופכה לאויב העם. הורידו את הדיון לרמה רדודה של כמה מרוויח היו"ר או המנכ"ל. בסוף זו חברה ציבורית שרווחיה מגיעים לכספי הפנסיה של כולנו. אפשר וצריך לדון ולהתווכח, אבל יש לאפשר דיון אמיתי. כבר למעלה מחודש שסותמים פה את הפה לכל מי שחושב אחרת. מאפשרים להשמיע רק קול אחד". דבריו עוררו עימות חריף וגפני נאלץ לקטוע את הדיון.
יועץ לחברת 'ערבה מיינס', יוסי שניר: "אנחנו חברה מקסיקנית שלא השקיעה ביחסי ציבור. פעם ראשונה שנייצר נחושת נקייה, סך הכל השקעה של 2 מיליארד ש"ח והעובדים מהפריפריה. 11 שנה מושכים אותנו עם כל הרישיונות וסוף-סוף הגענו לנחלה ואז ששינסקי 2. רצו למסות את כיל עם האשלג ועשו לנו טובה בסוף, שקראו לנו לשימוע. אם ששינסקי 2 יוחל עלינו אין לנו כדאיות כלכלית". שניר ביקש החרגה מהחוק. גפני דרש מראשי האוצר לפתור את הבעיה שלהם באופן פרטני.
נוכח החשש מפיטורי עובדי מפעל המגנזיום, דרש יו"ר הוועדה גפני לקיים 'איחוד דוחות' בין מפעל המגנזיום למפעלים אחרים. מנכ"ל האוצר ומנהל רשות המיסים הודיעו שיחזרו לוועדה עם מנגנון שיאפשר זאת עד סוף השנה האזרחית.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
