|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שופט: בעלי 'קורוס' לא פרסמו תקנון נגד הטרדה מינית
|
נפסק כי החברה תועמד לדין על אי פרסום התקנון במקום בולט ● נפסק כי החובה לפרסם את התקנון בבית עסק אשר מעסיק למעלה מ-25 עובדים חלה גם במקום בו העובדים מפוזרים
|
|
25 עובדים. לא משנה בכמה מקומות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מפרשנות מצמצמת לפרשנות תכליתית
|
|
ענבל בר-און
|
|
פסק דינו של השופט אברהמי בעניין קורוס ממחיש מגמה של חריגה מפרשנות מצמצמת בדין הפלילי ומעבר לפרשנות תכליתית * האמנם פרשנות תכליתית בדין ראויה? או שמא יש לברור את המקרים אשר ראויים לכך?
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית אשר מחייב מעביד אשר מעסיק למעלה מ-25 עובדים לתלות במקום בולט את התקנון למניעת הטרדה מינית, מתכוון גם למעבידים אשר עובדיהם מפוזרים, פיזית, במקומות עבודה שונים. כך קבע (יום א', 26.4.09) שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי. חברת נועם יזמות ומסעדנות בע"מ, אשר מפעילה את רשת המסעדות 'קורוס' ברחוב ירמיהו 43 בירושלים, הועמדה לדין בגין אי תליית התקנון למניעת הטרדה מינית במקום בולט.
החברה טענה כי הדבר אינו עולה כדי עבירה, שכן החוק מחייב את המעביד אשר לו למעלה מ-25 עובדים לתלות את התקנון במקום בולט, ולחברה מספר עובדים נמוך מכך בכל אחד מסניפיה.
השופט אייל אברהמי, תוך דיון בפרשנויות האפשרויות של לשון החוק, קבע כי הפרשנות המתבקשת ביותר מבין קשת אפשרויות הפרשנות היא האפשרות ולפיה חלה חובה על מעביד לפרסם את התקנון במקום בולט, באם הוא מעסיק למעלה מ-25 עובדים במכלול מקומות העבודה שתחת פיקוחו.
לפרשנות זו הגיע השופט אייל אברהמי באמצעות פרשנות לשונית, ולפיה, אם התקנות קובעות כי במידה שהעובדים מפוזרים על פני מספר מקומות, יש לתלות את התקנון במספר מקומות אלו, באמצעות פרשנות תכליתית, ולפיה תכלית החיקוק הינה להגן על עובדים במקומות עבודה גדולים, שם הטרדה מינית אפשרית יותר, ובאמצעות עיקרון ההרמוניה הפרשנית ולפיו מונח בחיקוק יפורש על-פי האופן שבו הוא מתפרש בחיקוקים דומים: השופט אברהמי מצא כי שורה ארוכה של דיני עבודה אשר מטילים חבות מוגברת על מעסיקים אשר להם למעלה מ-X עובדים, מתייחסים למספר העובדים במכלול מקומות העבודה.
נקבע כי החברה תעמוד לדין, ועליה להשיב לאשמה.
|
|
הנאשמת עוסקת במתן שירותי אוכל ומפעילה במתחם סנטר 1, ברחוב ירמיהו 43 בירושלים בית קפה חלבי, מסעדה בשרית, מאפייה ומסעדה סינית תחת שם המותג "קורוס". לנאשמת יש גם בית קפה חלבי ומסעדה סינית בקניון מלחה בירושלים. הנאשמת מעסיקה, לפי הרישומים, נכון לחודש נובמבר 2007 כ-36 עובדים.
ביום 26.11.07 נערכה ביקורת מטעם משרד התמ"ת במסעדה הסינית שבסנטר 1 ונמצא, כך נטען בכתב האישום, כי לא תלוי בעסק התקנון למניעת הטרדה מינית כפי שנדרש בסעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998.
|
|
בעת הקראת כתב האישום טען בא-כוח הנאשמת כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, לפי סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי. לטענת בא-כוח הנאשמת, "החוק" קובע חובה לפרסם ולתלות את התקנון במקום העסק רק כאשר במקום העסק עצמו מועסקים יותר מ-25 עובדים. במסעדה הסינית שבסנטר 1 במועד הרלוונטי הועסקו רק 7 עובדים.
בין כל שירותי המזון שמפעילה הנאשמת בסנטר 1, יש הפרדה קפדנית, בין היתר מטעמי כשרות, ולכן כל עסק צריך להיבחן בנפרד.
לפיכך, אף אם בכלל מתחם סנטר 1 הועסקו על-ידי הנאשמת יותר מ-25 עובדים, הרי בכל אחד מהעסקים הועסקו פחות מ-25 עובדים וממילא לא חלה החובה לפרסם ולתלות התקנון. כל אחד משירותי המזון שמפעילה הנאשמת פועל בנפרד וללא קשר עם האחרים, ולכן לא חלה עליה החובה לתלות את התקנון. לטעמו של בא-כוח הנאשמת יש לפרש את הסעיף באופן שהספק יפעל לזכות הנאשמת בין היתר בהסתמך על סעיף 34כא' לחוק העונשין תשל"ז – 1977. לשיטתו יש לקרוא לתוך סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית את המילים מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים במקום אחד.
לטענת המדינה אין להוסיף לסעיף 7(ב) את מה שלא נכתב בו. אף בהצעת החוק לא נאמר כי הכוונה דווקא למעסיק שמעסיק 25 עובדים במקום עבודה פיזי אחד אלא נאמר: "מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים". בא-כוח המדינה הפנה גם לתקנות למניעת הטרדה מינית לתקנה 8(3) שם נרשם כי מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים – "יפרסם את התקנון במקום בולט לעין שבשליטתו, ובמקרה הצורך יפרסם את התקנון... ביותר ממקום אחד". מכאן למד בא-כוח המאשימה כי ייתכן שעובדיו של מעביד עובדים בכמה נקודות ומכאן שיש חובה לפרסם בכל אתר אף אם בכל אתר יש פחות מ-25 עובדים.
|
|
- פרשנות סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית - המחוקק נקט במילים: "מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב..." המחוקק לא אמר את המילים במקום עבודה אחד, אותם מבקש בא-כוח הנאשמת לקרוא לתוך הסעיף. במקומות שונים בחוקי עבודה כאשר מדברים על מעביד אשר מעסיק X עובדים, מתכוונים למספר העובדים שתחת מכלול מקומות העבודה אשר תחת שליטו.
- מטרת חקיקה מסוג זה הינה להטיל חבות נוספת על מעביד אשר לו עובדים רבים. התקנות אשר קובעות כי מקום בו עובדיו של המעביד מפוזרים על פני מספר מקומות, חלה על המעביד חובה לפרסם את התקנות בכל המקומות הללו, מחזקות את התזה ולפיה כוונת המחוקק הינה להטיל חבות על מעביד אשר לו למעלה מ-25 עובדים, בין אם במקום עבודה אחד ובין אם במקומות עבודה מפוזרים.
- הנאשמת העסיקה למעלה מ-25 עובדים, גם אם לא במקום עבודה אחד, ועל כן חלה עליה חובה לתלות את התקנון במקום בולט לעין. אי תלייה כאמור, יש בה לכאורה עבירה על-פי סעיף 148(4) לחוק סדר הדין הפלילי. קרי, הנאשמת ביצעה עבירה, ויש להעמידה לדין.
|
|
- בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים
- בפני השופט אייל אברהמי
- בשם משרד התמ"ת – עו"ד יוסף נתן
- בשם מסעדת 'קורוס' – עו"ד עובדיה גבאי
|
|
|
פ 539/08 משרד התמ"ת, המחלקה המשפטית סוציאלית, משרד המסחר והתשעייה נגד חברת נועם יזמות ומסעדנות בע"מ
|
|
| תאריך:
|
30/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
01/05/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
שופט: בעלי 'קורוס' לא פרסמו תקנון נגד הטרדה מינית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
זוטי
|
2/05/09 15:35
|
|
|
במקרה הנדון לא מתקיימות הנסיבות למשפט חוזר, אשר מתקיים אך ורק כאשר הודאותו של נאשם לא ניתנה מרצון חופשי, או כאשר ישנו חשש ממשי לעיוות דין. לא הוכח כי במקרה הנדון ייצוגו של המערער היה כושל, או שלא הבין את משמעות הסדר הטיעון. כך קבע (יום ב', 20.4.09), שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, בבקשה למשפט חוזר, שהגיש מוסא בדארנה אשר טען כי הודה בעבירה שלא ביצע (אחזקת מנוע רכב גנוב), רק משום שעורך דינו היה לא מנוסה בפליליים, וכי לא הבין את משמעות הסדר הטיעון.
|
|
|
|
|
הזכות להליך הוגן הינה זכות יסוד, בייחוד בהליך הפלילי. לצורך כך ניתן לעיתים לכופף את כללי הפרוצדורה, וזאת למען ערך בירור האמת. כך קבעו (יום ב', 30.3.09) שלושה שופטי בית הדין הצבאי לערעורים: אל"ם יאיר כץ, אל"ם יצחק מינא, וסא"ל יורם חניאל, בערעורו של תושב השטחים אשר נאשם בסדרה של עבירות כנגד בטחון המדינה והודה בכולן, למעט בעבירת הרצח של יאיר נבצאל ז"ל ובעבירת ניסיון הרצח של אמו, עדינה נבצאל.
|
|
|
|
|
את הכלל ולפיו עורך דין אינו יכול להעיד עבור צד לדיון אותו הוא גם מייצג יש להרחיב גם לעורך דין העובד במשרדו, וזאת בשל זהות האינטרסים בין עורך הדין לבין עובד משרדו שהוא עורך דין. כך קבע (יום א', 19.4.09) שופט בית משפט השלום בתל אביב, יונה אטדגי, בהליך ביניים בתובענה שהוגשה בין צדדים בעניין מסחרי. בעוד התובענה מתנהלת, קיימו שני הצדדים משא-ומתן באמצעות באי-כוחם. בא-כוח של אחד הצדדים הגיש תצהירי עדות ראשית בהליך המשפטי, תוך שהוא ממנה עורך דין העובד במשרדו לייצג את אותו צד שהוא מעיד בעבורו, בכדי להימנע באופן קוסמטי מעבירה על איסור ניגוד העניינים.
|
|
|
|
|
חובות שנוצרים בעסקי הבעל יחולו, בפועל, גם על האישה במקרה של גירושין. כך עולה מפסק דין שהתקבל בביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב. בפסק הדין בתביעה בין בני זוג המצויים במשפט גירושין קבע כב' השופט פאול שטרק, כי על האישה לחלוק בחובו העסקי של הבעל משום שלבני זוג זכויות שוות בזכויות ובחובות שנוצרו בחיי הנישואין המשותפים. ההחלטה נעשתה כתוצאה מהסדר איזון משאבים.
|
|
|
|
|
אין צורך להרחיב את הדיבור על חומרת מעשיו של המערער. כאשר חמתו בערה בו להשחית, הוא לא היסס לקום על אחיו ולהכותם במוט ברזל, תוך שהוא שובר את ידו של אח אחד ומנחית מוט ברזל על ראשו של האח האחר, דבר שהסב לאותו אח נזק חמור, שחייב את אשפוזו המיידי. המדובר בהתנהגות משולחת רסן, אשר אך דרך נס לא הסתיימה בפגיעה חמורה יותר באותו אח שנפגע בראשו. בית משפט זה ביקר לא אחת את "נוהגם של מקצת אנשים ליישב חילוקי-דעות ביניהם במוטות ברזל, בקרשים ובסכינים". נוהג זה מצדיק ענישה ביד קשה. כך קבע (יום ב', 9.3.09) שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, תוך שהוא משית על הנאשם עשרה חודשי מאסר בלבד(!).
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
