המדינה מצפה מבית המשפט לעבור פעמיים על החוק בנוגע לענישת קטינים יהודים שפגעו בערבים - אומר (יום א', 7.8.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

דרורי גזר את עונשיהם של תשעה קטינים שפגעו ברכושם של ערבים, בעיקר במכוניות, ודחה את עמדתה העקרונית של המדינה לפיה כל יידוי אבנים מחייב מאסר בפועל. "קבלת גישה זו של המדינה תביא לכך שבית משפט זה יסטה מהוראות החוק פעמיים", הוא אומר: פעם אחת מהכלל העקרוני לפיו הענישה היא אינדיבידואלית, ופעם שנייה מההוראה להעניק לשיקום את הבכורה בעניינם של קטינים.

התובעת, עו"ד בריג'ט ויטלי, טענה שאין לתת משקל לסיכויי השיקום: "קודם כל צריך אדם להיענש בפועל לתקופת מאסר, ורק לאחר מכן לשקם את חייו ולבנות אותם בצורה חיובית". לשיטתה, על בית המשפט להתעלם מהמלצות שירות המבחן, כאשר זה מצביע על פוטנציאל שיקום של קטינים, כאמור - למרות שהחוק קובע את ההפך.

כאמור, דרורי דוחה לחלוטין גישה זו. הוא גם מעיר, כי בתיק שנדון בפניו באוקטובר שעבר הסכימה המדינה להימנע מהרשעתו של קטין ערבי שיידה אבנים. הסכמה זו "מוכיחה, כי טענת המאשימה כאילו יש לה מדיניות נוקשה של הרשעה ומאסר בכל מקרה של יידוי אבנים, אינה משקפת את המציאות". גם הפסיקה מלמדת שלא קיימת מדיניות ענישה נוקשה ואחידה, מוסיף דרורי.

"עמדה כללית, אחידה ובלתי מתחשבת של המדינה, לפיה כל מי שמיידה אבן והוא קטין, אחת דינו להרשעה ולמאסר בפועל, גישה גורפת זו - אינה מקובלת עלי ואינה משקפת את המצב המשפטי, כפי שהראיתי מפסיקתו של בית המשפט העליון ומהפסיקה הענפה של בתי המשפט המחוזי", מסכם דרורי.

מבין שמונת הנאשמים שאת דינם גזר, נמנע דרורי מלהרשיע חמישה והטיל עליהם שירות לתועלת הציבור, ואילו שלושה הורשעו ונדונו לעונשים שבין מאסר על תנאי לבין עבודות שירות. את הנאשמים ייצגו עוה"ד ארז בר-צבי, יצחק בם, איתן ארנון, רמי זוכוביצקי, שני פוגודה, חגית רייזמן-אבודרהם, איתן להמן וגבריאל טרונישוילי.