בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תביעה קורעת לב – הבת המאומצת היא "נזק"!
|
אם מאמצת תובעת מהעמותה שסייעה לה באימוץ ביתה ומהרופא שבדק את הילדה, שקבעו שמדובר בילדה "תקינה", פיצויים בגין עגמת נפש ואת הוצאות הטיפולים המיוחדים בילדה, שהתגלתה, לאחר האימוץ, כנכה ● את הוצאות הוכחת הנכות היא מבקשת להשית על הנתבעים
|
האם טענה נכותה של ביתה המאומצת משיתה עליה הוצאות שלא תוכל לעמוד בהן
|
|
|
|
|
|
המאבק שלה למשפט (א)
|
ענבל בר-און
|
רינת ברוך למדה משפטים ובקרוב תסיים את התמחותה * באמצעות ההפכותה לעורכת דין היא מתקנת את העוול שנעשה לה ולאחרים שכמותה * היא נאבקת על זכויותיהם של בעלי מוגבלויות לשוויון בתעסוקה ובחברה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"יש ממש בעמדת המבקשת לפיה כשלו המשיבים שעה שהתחייבו כי המאומץ יהיה בריא", כותב השופט איתן בורנשטיין (16.6.09) בהנמקות פסק דינו, בו קבע כי הוצאות חוות דעת של מומחה רפואי מטעם בית המשפט תשלומנה על-ידי הנתבעים, מהטעם שאם ישנן ראיות לכאורה כנגד נתבע בעניין רפואי, יש ליישם חריג שיפוטי ולהשית עליו את תשלומי הוכחת עילת התביעה. עלילת התביעה הנזיקית קורעת הלב, בה יש צורך באל – כורח לקבוע כי מצבו הפיזי של אדם הוא "נזק" התחילה כאשר אם חד- הורית שכרה, לצורך אימוץ ילדה שמקורה בחבר העמים לשעבר, את שירותיה של עמותה המסייעת באימוץ ואת שירותיו של רופא. הן הרופא והן העמותה קבעו שמדובר בילדה בעלת מצב רפואי "תקין", מה שהתברר בדיעבד כרחוק מהמציאות שכן הילדה סובלת מנכויות רבות, הדורשות טיפול יקר. לדבריה, העמותה הציגה מצג שווא, והרופא נהג ברשלנות, ומשכך יש להשית עליהם את תשלומי הטיפולים הרפואיים וכן תשלומי פיצויים בגין עגמת נפש. בנוסף, מבקשת התובעת כי את הוצאות חוות הדעת הרפואית הנצרכת לאישוש התביעה ישלמו הנתבעים למומחה רפואי שימנה בית - המשפט. בית המשפט המחוזי בתל –אביב קיבל את בקשתה של האם, בקבעו שתקנה 131 סעיף א' לתקנות סדרי הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט לחייב רק צד אחד בתשלום שכרו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט באם ישנן ראיות, לכאורה, על פיהן קמה עילת תביעה כנגד בעל הדין עליו ישית בית המשפט את הוצאות חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.
|
המבקשת היא אם חד הורית שאימצה ילדה שמקורה באחת ממדינות חבר העמים לשעבר. למרות שהעמותה, שסייעה לה באימוץ הילדה הצהירה כי התינוקת במצב רפואי תקין, ולמרות שהאם המאמצת שכרה את שירותיו של רופא, שאישר את הצהרות העמותה - לאחר האימוץ התברר כי הילדה סובלת מבעיות רפואיות חמורות. מבדיקה שביצע בתינוקת הפרופסור שאול הראל, מומחה לנוירולוגיה ולהתפתחות הילד, עלו הבעיות הרפואיות הפרעה בשיווי משקל מלווה ברעד וחולשה וקשיים ניכרים במיקוד, קשב וריכוז. בנוסף הקטינה מטופלת במחלקה האורטופדית בבית החולים "דנה", בחודש מרץ 2008 עברה ניתוח לתיקון הפרעה מבנית באגן, ייתכן שהיא סובלת משיתוק מוחין. היא גם סובלת מקשיים במובנות עקב קשיי הגייה ואיחור שפתי של עד שנה וחצי ואובחנה כסובלת מחירשות עצבית. אור לבעיותיה הרפואיות, הקטינה מבקרת בגן טיפולי משולב לילדים לקויי שמיעה ומקבלת טיפולים בדיבור, בריפוי ועיסוק ובתנועה. העותרת תובעת מהמשיבים, שהם העמותה שסייעה לה באימוץ ומשתפי הפעולה עם העמותה - תחת העילה של הצגת מצג שווא - את תשלומי עלויות הטיפול הרפואי של הקטינה בעבר ובעתיד ופיצוי בגין עגמת הנפש שהיא חווה בשל האימוץ שאינו כמשאת ליבה. בנוסף היא תובעת את אותם הסעדים מהרופא שאישר כי התינוקת במצב רפואי תקין. במסגרת תביעתה הגישה העותרת בקשה כי את שכר טירחת המומחים שהיא תזמן לתת חוות דעת לגבי מצבה הרפואי של הילדה לצורך קביעת הפיצויים יממנו הנתבעים.
|
לטענת העותרת, אין לה יכולת כלכלית לשלם את שכר טירחת המומחים הרפואיים, ומשכך היא מבקשת כי שכרם יושת על הנתבעים, ש"אשמים", לכאורה, במצב הנתון. את דבריה היא סומכת על האמור בתקנה – 131 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, על פיה יכול בית המשפט למנות מומחה רפואי לצורך בירור עניין מסוים ולהשית את שכרו בצורה לא שוויונית על הצדדים. המשיבים מתנגדים לבקשתה. לדבריהם תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי טענה רפואית יכול בעל דין לטעון רק באם – הוא עצמו – הביא חוות דעת מומחה רפואי, ולא שחוות הדעת תובא ו/או תמומן על-ידי הצד שמנגד. כמו-כן, טוענים המשיבים שמכיוון שהמבקשת לא ציינה את קשייה הכלכליים בהזדמנות הראשונה בה יכלה טענתה להישמע, שוב אל לה לטעון טענות הקשורות לקשיי כלכלה, אלא תביא או לא חוות דעת רפואית של מומחה, וזאת על חשבונה היא. לדידם, המשיבים נאותים להביא מומחים מטעמם שיבדקו את הקטינה (ידוע שחוות דעת שמביא בעל דין, נוטה באורח פלא, שמעורר שאלות קשות לגבי אמינות המוסד הרפואי, לטובת הצד המזמין, וכמובן המשלם, את חוות הדעת). בתגובה לדברי המשיבים, אומרת העותרת, כי היא מוכנה שבית המשפט ימנה מומחים מטעמו, וישית את שכרם על הנתבעים, אך אין היא מוכנה שחוות הדעת הרפואית היחידה שתתקבל בבית המשפט תהיה של המומחים הרפואיים מטעם התביעה. עוד היא אומרת, כי אין לה התנגדות שבנוסף לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט יגישו גם הנתבעים חוות דעת מטעם מומחה שלהם.
|
בית המשפט הכריע כי יש לפטור את המשיבה מהגשת חוות דעת רפואית, ותחתיה להביא חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט, ששכרו יושת על המשיבים. בנוסף קובע השופט איתן בורנשטיין, יוכלו הנתבעים להגיש חוות דעת מטעם מומחה שימנו הם. את החלטתו, שניתן לשמוע את טענות התובעת בענייני רפואה למרות שלא הגישה לבית המשפט חוות דעת רפואית, מנמק השופט בורנשטיין בכך שתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעת שלא תישמע טענה בעניין רפואי אלא אם כן בעל הטענה סומך את דבריו על מסקנותיו של מומחה רפואי, מאפשרת לבית המשפט לשמוע את טענות בעל הדין, אם מצא בית המשפט לנכון לעשות כן, גם אם הטענה לא נתמכת בחוות דעתו של מומחה רפואי. נמצא שנסתרים דברי הנתבעים שאין כלל לשמוע את טענת התובעת כל עוד לא הביאה חוות דעת מומחה רפואי מטעמה. בנוסף מביא השופט את לשון תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה, בסעיף א' בו, כי רשאי בית המשפט, אם מינה מומחה רפואי מטעמו לבירור עניין מסוים, להשית את שכרו על אחד הצדדים בלבד. לדבריו, מכיוון שגם מהחומר המצוי כבר בשלב זה מול עיני בית המשפט נראה, לכאורה, כי ישנה אחריות נזיקית של הנתבעים כלפי העותרת, יש מקום להחיל עליהם את הוראות התקנה ולחייבם בכל הוצאות המומחה הרפואי מטעם בית המשפט. באשר לטענת הנתבעים, שמכיוון שהתובעת לא טענה בדבר קשייה הכלכליים במועד הראשון, בו יכלה לעשות כן, הרי שאין להישמע לדבריה בנושא זה כלל, הכריע השופט כי למרות, שאכן, התרשלה התובעת בעניין זה, עדיין אין הדברים מביאים לידי כך שלא יוכלו להישמע מצד הנתבעת טענות בדבר מצבה הכלכלי. בית המשפט אישר לנתבעים להביא, גם, חוות דעת של מומחה רפואי מטעמם, בנוסף לחוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.
|
הבקשה התקבלה. המשיבים ישאו בהוצאות המומחה הרפואי שימונה מטעם בית המשפט לבירור מצבה הרפואי של הקטינה לצרכי שומת פיצויים.
|
- בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו - בפני השופט: איתן בורנשטיין - בשם המבקשת : עו"ד הדר אורי - בשם המשיבים : עו"ד לוי שבת
|
|
|
בש"א 1293/05 מחוזי (ת"א) פלונית נ' עמותה
|
|
תאריך:
|
22/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
22/06/2009
|
|
מאיר הילזנרט
|
תביעה קורעת לב – הבת המאומצת היא "נזק"!
|
|
"ההתרסה בפסק-דינו של בית משפט קמא כנגד קבלת הערעור על-ידי ערכאת הערעור, לא זו בלבד שאינה חלק אינטגראלי מהדיון בגזר הדין, אלא שהיא מיותרת, בוטה ואינה ראויה". כך קובעת (יום ד' 17.6.09 ) נשיאת בית המשפט המחוזי בתל–אביב, השופטת דבורה ברלינר, כתגובה למחאתו של שופט בית המשפט השלום בתל אביב על ביקורת שהועברה במחוזי על פסיקתו. ההחלטה ניתנה על-ידי השופטים: דבורה ברלינר, עוזי פוגלמן, תחיה שפירא.
|
|
|
לא כל מחלוקת נקודתית בין בנק ללקוח המולידה פנייה למפקח מעלה בהכרח צורך והצדקה בבחינה מערכתית בידי המפקח על הבנקים; עניין שעל-פי טיבו נוגע למערכת היחסים הספציפית בין הצדדים ואין לו השלכה מוסדית כוללת עשוי שלא להצדיק את בירורו... יתכן כי עניין המצריך בירור עובדתי מורכב שבחינתו הולמת דיון בערכאה שיפוטית לא יבורר בידי המפקח. עשוי גם להיות שבעומס המטלות המונחות על המפקח, ייקבעו סדרי עדיפויות בטיפול בתלונות... למפקח שיקול דעת רחב באשר לאופן הטיפול והסינון של התלונות המועברות לטפולו... אחריותו של המפקח על הבנקים היא אחריות כוללת... מכאן סמכותו הרחבה להחליט על סדרי העדיפויות בטיפול בתלונות, ועל סיווג העניינים הראויים לבירור על-ידו.
|
|
|
אין לערב בין תכליות מינוי סגני נשיא לבין קידום שופטים בתחומי בית המשפט. נדרשים לצורך כך שני מסלולים נפרדים שיעוצבו בהתאם. מינוי סגני נשיאים ייעשה על-פי הצרכים התיפקודיים הממשיים של בית המשפט הנוגע בדבר. את הדברים האלו אמרה שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוק'ציה (יום ה, 18.06.09), בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון כנגד ריבוי סגני הנשיאים בבית המשפט המחוזי.
|
|
|
"חזקת ההסכמה נסתרת בעתירה גופא, בה נטען כי אבי העותרות נעדר מזה מספר שנים ולא ניתן ליצור עימו כל קשר. טענה זו מחייבת ממילא, כי הוא לא נתן את הסכמתו להגשת הבקשה למשיב ולהתחלת הליך ההתאזרחות של בנותיו. לא ניתן ללמוד את הסכמתו של האב גם מכללא. אין כל ראיה המאפשרת לשער, כי אילו האב היה נותן דעתו לשאלת קבלת תעודת העולה וההתאזרחות, היה הוא מסכים לכך". דברים אלו נאמרו על-ידי שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן (יום ג', 16.06.09) בעתירה אשר הגישו שתי אחיות, בנות 13 ו-15, לקבלת אזרחות. אבי האחיות נטשן עוד ברוסיה ועקבותיו נעלמו.
|
|
|
חלופת המינהור היא יקרה, בלתי אפשרית ליישום, ובכל מקרה תוביל להפקעת שיעור קרקעות זהה לזה שממילא יופקע עם סלילת כביש 531. כך קבע (יום ד', 17.6.09) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, בעתירה אשר הגישו תושבי השרון, ביחד עם 'אדם טבע ודין' ועם עיריות רעננה והרצליה, נגד הקמתו המתוכננת של כביש 531.
|
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|