ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ב', 2.7.18) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 20) (תיקון מס' 2) (הארכת מועד להגשת בקשה להחזרת עודף שכר טירחה), התשע"ח-2018 - שיזמו הח"כים
אלעזר שטרן,
איציק שמולי,
טלי פלוסקוב ואחרים.
הצעת החוק מאריכה את התקופה שבה ניצולי שואה יוכלו להגיש בקשה להשבת שכר הטרחה העודף שנגבה מהם על-ידי מי שטיפל בתביעתם, מעבר לשכר הטרחה המותר שנקבע בחוק, בשנתיים וחצי נוספות, עד ל-31 בדצמבר 2020. מדובר בגביית תשלום עבור טיפול בתביעות של ניצולים לקבלת גמלה מכוח החלטה מנהלית בעניין יהודי לוב, ועבור עזרה בבחירה בין אופציות תשלום שונות לניצולים שמקבלים גמלה מגרמניה בגין התקופה שבה עבדו בגטאות.
במהלך הדיון להכנה לקריאה ראשונה נטען, כי רבים מניצולי השואה, שחלקם הם אנשים מבוגרים המתקשים בניהול הליכים ביורוקרטיים בייחוד כנגד גורמים אשר גבו מהם שכר טירחה ביתר, טרם מימשו את אפשרותם למצות את זכויותיהם להשבת עודף שכר הטרחה.
בשל העובדה שהתקופה להגשת בקשה להחזרת עודף שכר הטרחה הסתיימה ב-31 בדצמבר 2016, מוצע לקבוע כי הארכת התקופה תהיה רטרואקטיבית, מ-1 בינואר 2017 אולם 60 הימים שבמסגרתם נדרש המטפל בתביעה להחליט האם להשיב 25% מעודף שכר הטרחה או לא, ימנו מיום תחילתו של התיקון המוצע.
היועמ"ש לוועדה, עו"ד אלעזר שטרן, המליץ לוועדה לקצר את תקופת ההארכה: "לאור העובדה שמדובר בהצעת החוק יוצאת דופן בשל הרטרואקטיביות שלה הייתי מציע לשקול לקצר את הזמן שמאריך את האפשרות להגיש את התביעה. בהצעת החוק מדובר על שנתיים וחצי ואני מציע לקצר לשנה וחצי".
יו"ר הישיבה ח"כ
יעל גרמן: "אין ספק שזו הצעת חוק יוצאת דופן, אבל גם בג"ץ אמר שנכון שזה יוצא דופן אך גם המקרה עצמו של ניצולי השואה הוא מקרה יוצא דופן שהולך ונעלם. לכן נכון עושה המדינה והמציעים שאומרים שאם עד היום אותם ניצולים שלא הספיקו לבקש את המגיע להם צריך לתת להם 'גרייס' של תקופה נוספת. אנחנו מושיטים יד לאלו שטרם הצליחו לקבל את המגיע להם. לאור הניסיון הקודם שנאלצנו לשוב ולהאריך אני מניחה שאם ניתן רק שנה וחצי שוב נמצא עצמנו מבקשים שוב הארכה וזו תהיה כבר זילות של החוק. עדיף שלא תהיינה תביעות מאשר שיהיו תביעות שיאלצו אותנו לשוב ולהאריך את המועד". בהתייחסה להצעה להקל על התובעים באי התייצבות בבית המשפט אמרה: "אני מניחה שיש אפשרות במקרים יוצאי דופן לקבל את 'היעדר התובע' אך אנחנו בסוף מושב, נלחמים נגד גלגלי השעון והגוף ורוצים לעשות צדק. אין לנו את האפשרות לשבת על המדוכה כעת ואם יהיה צורך נחזור ונתקן".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "כבר בחוק הקודם שאלתי למה הזמן כה מוגבל אך העובדה שאנחנו באים להארכה שנייה מעידה שהזמן לא מספיק. גם בג"ץ כמונו היה רוצה שהבעיות ייפתרו ללא חוק אך אם זה יגיע לבג"ץ, גם הוא יבין למה הארכנו יותר".
עו"ד שרי ורדי מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים: "אנחנו מניחים שלא נשארו הרבה אנשים וההתמודדות בביהמ"ש לא קלה. יש כאלה שלא החזירו, ורק לאחר שהוגשה תביעה משפטית היו מוכנים להשיב 25%, אבל במקרים כאלה אנחנו כבר לא מוכנים ל-25%. בנוסף, אנחנו מבקשים שתקלו על ההתייצבות בבית המשפט שכן רבים מהניצולים מוותרים על התביעות מחשש להגיע לבית המשפט".
סם בן שטרית: "אני יכול להעיד שעורכי הדין עשו דבר גדול להכרת יהודי מרוקו. ליבי עם ניצולי השואה אבל אי-אפשר לעשות הפחתה כזו רטרואקטיבית. אני יכול להעיד כמה אנשים באמת מאושרים ממה שהשיגו ועל הוועדה לקבל הצעה שלא תפחית את השכר בצורה גדולה רטרואקטיבית".
נציגי לשכת עורכי הדין נחלקו בעמדותיהם: עו"ד יעל גויסקי אמרה כי על-אף שהלשכה מתנגדת בד"כ לחקיקה רטרואקטיבית, במקרה זה לאור כך שמדובר על ניצולי שואה עמדתה היא תמיכה. עו"ד אשר פדלון: "יוצא שהמטרה של הצעת החוק היא 'להעניש' וזו לא המטרה. אני לא רואה איזו תועלת תצמח לעומת הפגיעה בנו בהחזר. הנזק בלתי הפיך וזה יפרק אותנו".
עו"ד עמרם דואני האשים כי הצעת החוק מוטה פוליטית: "אני מייצג ניצולים בוועדות ערר ואת הגברת רחל דואני שהגישה את רוב התביעות. כל האנרגיה של הוועדה צריכה להיות למען ניצולי השואה ובחוקים הללו אתם פוגעים בזכותם הדיונית החוקתית. הרי שכ"ט יהיה לכל היותר כ-340 שקלים לניצול. בלי עו"ד ניצולי השואה לא יוכלו להוכיח את טענותיהם. רוב העניין הוא על תביעות של יוצאי לוב שטופסיהם הם כשל כל ניצול אחר. ניצול מפולין ישלם 7000 שקל שכ"ט, ואילו ניצול מטריפולי ישלם את אותו סכום מזערי על אותה פעולה בדיוק? יש קשר ישיר בין כך שמי שמקבלים את היחס המיוחד הם ממוצא לוב ובין כך שח"כ
יצחק כהן יוצא לוב הוא יוזם התיקון המקורי. מי ששידל אותו כדי לצבור הון פוליטי הוא ארגון יוצאי לוב. הוא זה שדחף את החוק תמורת שכ"ט גבוה יותר מבחוק המקורי. מטעים אתכם כדי לגרוף הון על חשבון ניצולי השואה".
ח"כ גרמן דרשה ממנו לחזור בו מדבריו: "האשמת כאן סגן שר בהאשמה חמורה ואני נותנת לך הזדמנות לקחת את דבריך חזרה ולהתנצל. לא מקובל להאשים מי שאינו בחדר". לאחר דבריה התנצל עו"ד דואני.
שני ח"כים תמכו בהצעת החוק שאושרה פה אחד: יעל גרמן ואלעזר שטרן.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
