"חוק הלאום מכתים את אופי המדינה"

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ אמיר אוחנה התכנסה להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. בתוך כך, היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם חוות דעת לחברי הוועדה ובה המליץ שלא לאשר את החוק עם הסעיף שמדיר אוכלוסיות.

"הנוסח המוצע של סעיף 7 ב' להצעת החוק חורג בצורה משמעותית מן האיזונים העדינים הנדרשים בהקשר זה. הסעיף עלול להכתים את חוק היסוד החשוב המבקש לעגן ברמה החוקתית, לראשונה בצורה מפורטת, את זהותה ואופיה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואף עלול להביא להתערבות שיפוטית תקדימית בחקיקת יסוד של הכנסת" - נכתב בחוות הדעת של יועמ"ש הכנסת.

עוד נכתב בחוו"ד: "אנו ממליצים לחברי הוועדה שלא לאשר את הסעיף בנוסח המוצע. אנו מציעים לשקול אימוץ נוסחים חלופיים המתירים הקמת התיישבות קהילתית נפרדת בעלת ייחוד חברתי תרבותי, אך כזו שלא ניתן יהיה להדיר ממנה בצורה גורפת אזרחים על בסיס לאומיותם, דתיותם, נטייתם המינית או מאפיין אחר, ככל שאין בקבלתם כדי לפגוע במרקם החברתי תרבותי של היישוב".

ח"כ אמיר אוחנה שמנהל את הדיון תקף את הנשיא ריבלין ששלח באופן חריג מכתב ובו הביע הסתייגות מסעיף 7(ב): "אני רוצה לומר מילה על צביעות. כשאני קורא את מכתבו של הנשיא אני לא יודע אם מדבר פה הנשיא ריבלין או הפוליטיקאי ריבלין. ב-18.7.2007 עברה בקריאה טרומית בכנסת בתמיכת קואליצייה של קדימה, ח"כ ציפי לבני, הצעת חוק הקובעת כי אדמות קק"ל יוקצו ליהודים בלבד. גם ח"כ הכנסת באופוזיציה רובי ריבלין הצביע בעד החוק".
חברי כנסת מהאופוזיציה תקפו את אוחנה ואמרו כי "לא ניתן שתכפיש את נשיא המדינה". ח"כ אוחנה הוציא את חברת הכנסת ציפי לבני מהדיון. ח"כ אלעזר שטרן ביקש מאוחנה להתנצל על הדברים נגד ריבלין.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בתגובה למכתבו של ריבלין: "הנשיא טעה, אנחנו קודם כל מדינה יהודית".

המלצת יועמ"ש הכנסת מצטרפת למכתב ששלח נשיא המדינה לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא חוק הלאום. המכתב נשלח אל ראש הממשלה, יו״ר הכנסת, יו״ר הוועדה וחבריה.

במכתבו מביע הנשיא חשש כי סעיף 7(ב) של הנוסח הנוכחי הקובע כי: "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת״, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל.

במכתבו מדגיש הנשיא ריבלין כי הוא חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, "ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו".

"האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על-רקע מוצאם? הנוסח המוצע של סעיף 7(ב) העומד בפניכם לדיון, מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת", כותב ריבלין.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר הגיב למכתבו של הנשיא בעניין חוק הלאום ואמר כי "טענתו של הנשיא אינה נכונה. הצעת חוק הלאום שיזמתי, אומרת את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר: גם לרוב יש זכויות בישראל. אפילו ליהודים".

עוד הוסיף ח"כ דיכטר: "שמחתי לקרוא במכתב הנשיא, לפיו הוא רואה בחוק הלאום חוק המוסיף פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל. טענתו של הנשיא שהחוק קורא לאפליית מיעוטים אינה נכונה. המציאות בישראל לאורך עשרות שנים פשוט הפוכה: הוקמה בנגב עיר בדואית, הגדולה בעולם למיטב ידיעתי עם 70 אלף תושבים ששמה רהט, עוד הוקמו יישובים בדואים כגון ביר הדאג' ונוספים, זאת ללא אף אוכלוסייה יהודית. הצעת חוק הלאום שיזמתי, אומרת את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר: גם לרוב יש זכויות בישראל. אפילו ליהודים. ההצעה לא עוסקת בערים אלא בהתיישבות קהילתית שמטבעה היא התיישבות קטנה המשמרת מרקם מסוים, דתי, לאומי (דרוזי, צ'רקסי, נוצרי, מוסלמי, חרדי, להט"בי ועוד). החזון הציוני ייצא רק מחוזק כשהצעת החוק הלאום תהפוך לחוק יסוד בספר חוקי היסוד של מדינת ישראל, מבלי שהיא פוגעת בזכויות הפרט כהוא זה, שממילא מעוגנות ומוגנות היטב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. גיל 70 הוא כבר גיל מספיק בוגר בשביל מדינה כדי להגדיר את זהותה הלאומית כמדינת הלאום של העם היהודי".