בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת החוקה אישרה את התקנות שיאפשרו למשרד הבריאות להיעזר במשרד הביטחון לביצוע רכש שנדרש להתמודדות עם הקורונה ● יו"ר הוועדה הצביע על התקנות לאחר שמשרדי האוצר, הבריאות והביטחון נענו לדרישתו כי ניתן יהיה להשתמש במנגנון שבתקנות עד שלושה חודשים לאחר תום ההכרזה על מצב חרום כללי בשל נגיף הקורונה
ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ג', 18.8.20) את תקנות חובת המכרזים (התקשרויות משרד הבריאות הנדרשות לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה)(הוראת שעה), התש"ף - 2020.
התקנות מאפשרות למשרד הבריאות להיעזר במשרד הביטחון לביצוע רכש שנדרש להתמודדות עם הקורונה. התקנות קובעות כי בביצוע רכש על-ידי משרד הביטחון, לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה, יחולו תקנות מערכת הביטחון ולא תקנות חובת המכרזים (החלות על משרד הבריאות). לדרישת הוועדה, הרכב ועדת המכרזים וועדת הפטור הרלוונטיות ישונה כך שבנוסף לנציג ציבור ישתתף בכל אחת מהן נציג משרד הבריאות שייבחר על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות. כל זאת כפוף לכך שהחשב הכללי או מי שמינה לצורך כך, יאשר כי לא ניתן לבצע את הרכש בדחיפות הנדרשת, בהתאם לתקנות חובת המכרזים.
הממשלה ביקשה לקבוע את התקנות עד ל-31.12.21, בטענה שהרכש הוא צופה פני עתיד, אך נענתה לדרישת היו"ר ח"כ יעקב אשר כי ניתן יהיה להשתמש בתקנות עד שלושה חודשים מתום ההכרזה על מצב חרום בשל נגיף הקורונה.
אשר: "חייבת להיות התאמה לזמן חרום, אנחנו מאשרים משהו חריג ושלושה חודשים מעבר למצב החרום יתנו לכם זמן מספיק להיערך. אם תבקשו כמה חודשים נוספים לרכישה נוספת אני מניח שזה יאושר".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "תפסיקו להמציא סיפורים. התקנות הן למצב חרום אל תפתחו דלתות נוספות".
טל אמתי נשרי ממשרד הבריאות: "ההכרזה על מצב חרום קורונה נוגעת למצב התחלואה הנוכחי, ויכולה להשתנות בכל רגע נתון. הסעיף מדבר על תחלואה נרחבת ונושא הרכש הוא לא בהכרח להתפרצות אלא צופה פני עתיד".
במהלך הדיון העלה נתן וילפנד, מנכ"ל חברת סביון דיאגנוסטיקה, טענה כי אין העדפה במכרזי הרכש לתוצרת כחול לבן: "אנחנו יצואן מצטיין לאורך שנים מטעם המדינה לייצור ריאגנטים. נערכנו עם תחילת המשבר ואנחנו מוצאים עצמנו מחוץ למכרזי הקורונה כשאין שום העדפה לתוצרת ישראלית".
עו"ד מי-טל פרי, מנהלת קשרי ממשל ומטה 'מיוצר בישראל' בהתאחדות התעשיינים: "לא ייתכן שיסגרו מכרזים כמו ריאגנטים מראש רק למפעלים חיצוניים. ההעדפה הראשונה היא כחול לבן. לא ייתכן שבמקום לטפח את הייצור המקומי נהיה תלויים בספקים זרים. צריך שיהיה מינימום של רכש כחול לבן לטובת המשל"ט ונציג ציבור שיהיה קשור לתעשיה כי כבר לא מדובר רק ברכש טקסטיל".
עוד אמרה כי במכרז המסוים עליו דובר יש נספח שלא רק שאינו נותן העדפה אלא "יש שם רשימה סגורה של רכישת ריאגנטים מחו"ל". צביאל גנץ ממשרד האוצר השיב: "החובה לרכש תוצרת הארץ שחלה על משרד הביטחון אמורה להמשיך לחול".
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר דרש לבחון את היחס לתעשיות כחול לבן ואמר: "לקורונה נדרשת גם תרופה כלכלית. אם משנים תקנות ומאחדים שני משרדים, יש היגיון לחזק את המפעלים ככל האפשר ולתת להם עדיפות לא על חשבון בריאות הציבור".
נציגי קופת חולים כללית ביקשו לקבל את אותן הקלות ברכש אותן מקבל משרד הבריאות. שלומי גרוסמן מנהל אגף הרכש של קופ"ח כללית: "רוב הרכש כיום מבוצע על ידנו. כפי שמשרד הביטחון מנסה להתמודד עם התקנות וכפי שמבקשים לתת לו פטור, אנחנו נתקלים באותן בעיות. אין שום היגיון שלא נקבל את אותן הקלות שמשרד הבריאות מבקש".
עו"ד אופיר שליטנר-חי מהלשכה המשפטית של קופת חולים כללית: "אנחנו מבצעים רכש עצמאי ללא קשר למשרד הבריאות, אנחנו שם לבד במערכה. נכון שיש סיוע של משרד הבריאות בתחומים נוספים אבל לא קיבלנו תקציבים ואנחנו מוצאים עצמנו עם ידיים קשורות מאחורי הגב, בחוסר שוויון ובמגבלות המקשות עלינו בהתמודדות".
צביאל גנץ ממשרד האוצר השיב כי "לקופות החולים יש קצת יותר גמישויות ויש להם מנגנון אחר. קופות החולים לא מעוניינות להעביר את סמכויות הרכש למשרד הביטחון אלא להתנהל כאילו הן משרד הביטחון".
תמך בתקנות: היו"ר ח"כ יעקב אשר.
הגבלות הקורונה במקומות עבודה
מסתמן: ועדת החוקה תאשר מחר את תקנות הגבלת פעילות במקומות עבודה אך תקצר את תוקפם של הסעיפים הנוגעים לסגירת מקומות עבודה לצורך חקירה אפידמיולוגית
▪ ▪ ▪
הוועדה דנה גם בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף-2020, בהתאם למנגנון האישור שנקבע ב"חוק הקורונה הגדול".
היא דנה בתקנות שנכנסו לתוקף ב-11.8.20 ובתיקונים שאושרו אתמול על-ידי הממשלה ונכנסו היום לתוקף. התקנות קובעות מגבלות על הפעלת מקומות עבודה שעיקרן החלת חובת מינוי ממונה קורונה ועמידה בכללי "התו הסגול" על מקומות עבודה שמעסיקים מעל 10 עובדים, לרבות מתנדבים ונותני שירות, וסמכות סגירת מקום עבודה לצורך חקירה אפידמיולוגית
בניגוד לתקנות שעת החירום שמכוחן נקבעו ההגבלות תחילה, תקנות אלו אינן חלות כלל על מקומות עבודה קטנים שבהם מועסקים פחות מ-10 עובדים, ומנגד הן דורשות מכלל המעסיקים שעליהם הן חלות לקיים את כללי התו הסגול, ואינן מאפשרות הגעה של אחוז מסוים מהעובדים מבלי לקיים את הכללים האמורים.
התקנות חלות כמעט על כל המעסיקים במשק, לרבות במגזר הציבורי, מלבד הגורמים שהוחרגו מחוק המסגרת. אולם מהסמכות הקבועה בתקנה הנוגעת לסגירת מקום לצורך חקירה אפידמיולוגית, הוחרגו כל משרדי הממשלה וכן מספר רב של עסקים שנחשבים כנותני שירותים חיוניים או התומכים בשירותים אלו.
בהתאם לחוק, תקנות שהותקנו לפי החוק יוגשו לוועדה של הכנסת והכנסת תהיה רשאית לאשר את התקנות כולן או חלקן, או לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן בתוך 24 שעות. ככל שלא התקבלה החלטה בפרק הזמן הזה – יתפרסמו התקנות וייכנסו לתוקף עם פרסומן (בתום 24 שעות ממועד קבלת ההחלטה), והוועדה בכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן כאמור לעיל, בתוך 7 ימים – בנוגע להגבלות החלות על המרחב הפרטי והציבורי, או בתוך 14 ימים – בנוגע להגבלות על פעילותם של עסקים ומקומות הפתוחים לציבור.
הוועדה רשאית גם לאשר רק חלק מהתקנות (להבדיל מהכלל הרגיל שמאפשר רק לאשר או לא לאשר את התקנות כולן כמכלול) וכן לשנות את תקופת תוקפן. כמו-כן לוועדה יש סמכות ייחודית לגבי העבירות הפליליות שבתקנות – אם הוועדה מחליטה לא לאשר את חלקן (בדיעבד), הכלל הוא שהאחריות הפלילית תתבטל וקנסות ששולמו יוחזרו.
יו"ר הוועדה התייחס להחרגת משרדי הממשלה ואמר: "חלקם הגדול מספקים שירות חיוני אבל זה משחק באש. צריך למצוא את הדרך להבדיל אותם ממקומות עבודה אחרים אבל שיהיה מדרג של עין מקצועית שבוחנת ומקבלת החלטות, אם משרד ממשלתי ישותק בסוף בגלל הדבקה, יצא שכרנו בהפסדנו".
בהתייחסו לדרישת חלק מחברי הוועדה לבטל את הסעיף הנוגע לסגירת מקומות לצורך חקירה אפידמיולוגית אמר: "יש לנו אפשרות לבטל סעיפים אך אני מעדיף להיות פרקטי ולהכניס את הדברים ללוח זמנים. לכן לגבי אותן תקנות שאנחנו רוצים לשנות והבהרנו למשרדי הממשלה מה עליהם לעשות, נאשר את המכלול ל-21 יום ואת הסעיפים הבעייתיים נאשר ל-5 ימים. גם אנחנו וגם משרדי הממשלה מבינים שאם הסעיף יפוג האחריות תהיה עליהם. מחר ב-10 נקיים דיון מסכם וניתן תוקף של עד 5 ימים לסעיפים הדורשים תיקון".
סגנית יועמ"ש משרד האוצר, עו"ד אפרת פרוקצ'ה: "עד היום מעסיק יכול היה לאפשר שהיה של 30% מעובדיו או לקיים את הוראות התו הסגול. היו אי-בהירויות ביחס למי יכול להיכנס. כיום אנחנו במצב טוב יותר בנוגע להידבקויות ולכן הורדנו את הגבלת ה-30% אך שינינו כך שכל המעסיקים יצטרכו לעמוד בתו הסגול. בשל כך השארנו את הוראות הליבה שלא יהוו נטל כבד מדי. שינוי משמעותי נוסף הוא שכל המעסיק 10 עובדים ומטה במקומות שאינם פתוחים לציבור, שכל תפקידם הוא עבודה בתוך משרד ואין קבלת קהל-לא מחויב לקיום הוראות התו הסגול. להבנתנו ההידבקות במקומות העבודה אינה מאסיבית ואם פועלים לשמירה על היגיינה וריחוק, ההדבקות הופכת מזערית".
יועמ"ש התאחדות בוני הארץ, עו"ד קובי פלקסר: "ענף הבנייה הוחרג בנוסח התקנות הקודם מבחינת מספר העובדים וההגבלות וחשוב שזה ימשיך כך. בתקנות הנוכחיות אין החרגה לענף הבנייה לעומת זאת בתוספת לתקנות יש החרגות לתעשיות התומכות בענף הבנייה. זה ענף חשוב לפעילות המשק ונדרש לשמור על רציפותו. לא ייתכן שמפעל אספלט יוחרג וענף שמשתמש באספלט לא. בבדיקה עם האוצר נאמר שהם תומכים בהחרגה כך שלא ברור למה נציגת האוצר בדיון מתנגדת".
פרוקצ'ה השיבה: "בעבר היו הרבה מעסיקים שהוחרגו מהוראות התו הסגול כמו קבלנים, מקומות עבודה חיוניים ועוד אך כרגע ההחרגות לא רלוונטיות כי אנחנו מאפשרים 100% תפוסה של עובדים, רק כולם חייבים לעמוד בתו הסגול. כשם שמקומות עבודה חיוניים לא מוחרגים מהתו הסגול ביחס לעובדים, קל וחומר בענף הבנייה".
חלק ניכר מהדיון נסב סביב הסעיף המאפשר סגירת מקום עבודה עקב הדבקה במקום העבודה. יו"ר הוועדה ח"כ אשר: "חייבות להיות מדרגות והבנייה של שיקול הדעת. זה אחד הסעיפים שנקצר אותם כדי לאפשר לממשלה זמן לתקן אותם".
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "זה בדיוק המקום בו נוצר חוסר אמון בין הממשלה לאזרחים. לא יכול להיות שהממשלה אומרת שכשיש נדבק אחד הסעיף לא חל עלינו כי אנחנו יודעים להתמודד אחרת, אל מול עסק פרטי שאין לו שיקול דעת ואנחנו נסגור אותו עם הכוח הממשלתי. לא כל משרדי הממשלה יכולים להיחשב שירותים חיוניים. יש אגפים שלמים שהם חשובים אך לא מצדיקים החרגה מסגירה של 72 שעות. לא ייתכן דין אחד לממשלה ודין שונה לציבור".
עוד אמר כי "אין שום סיבה לאשר את הסעיף שהוא גורף ודרקוני. מעבר להחרגת מקומות ממשלתיים לעומת המגזר הפרטי, לפי פקודת בריאות העם רופא רשאי להכריז על הסגירה ואין בזה צורך. במקום הפתוח לציבור המנגנון קיים בהגבלות הפעילות שאושרו".
ח"כ אסנת הילה מארק (הליכוד): "דווקא עכשיו בעומק האבטלה, להפעיל סעיף גורף כזה? נכון לעדן אותו. עצמאי שנסגר לו המשרד לא מקבל פיצוי וזה יהווה כריתה לעוד ועוד ענפים. זה כלי אגרסיבי מאוד ואין שום צורך להפלות בין משרדי הממשלה למגזר הפרטי על מאות אלפי עצמאים. במקום שנקצר את התוקף, שיתארגנו ויביאו לנו מתווה עד מחר בבוקר".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית: "רופאי בריאות הציבור כולל רופאים מחוזיים מבקשים להסיר את הסעיף הזה בכלל. זה לא שונה ממחלות מדבקות אחרות. יש מקרים נדירים בהם יש הצדקה לסגירה. הסעיף הזה שם את רופא המחוז בסיטואציה כ"כ מורכבת. אנשים נדבקים כל הזמן ובכל מקום, ההחלטה צריכה להיעשות בטח לא לצורך חקירה אפידמיולוגית. אם יש אירוע ואנשים נמצאים במקום, אפשר לתחקר בבת אחת בעוד כשסוגרים את המקום כולם מתפזרים. אם יש התפרצות כמו במשחטות יש היגיון לסגור מקום עבודה כזה אבל זה מקרה נדיר".
עו"ד איה דביר ממשרד המשפטים: "הממשלה ממעטת להוציא צווים לעצמה. זה נובע מתפיסת החיוניות שכן 80% ממשרדי הממשלה הם שירותים חיוניים. עם זאת, שמענו את ההערות ונשקול את הנושא".
בהתייחסה להפעלה מדתית של שיקול הדעת בהחלטה על סגירה אמרה כי: "שיקול הדעת המנהלי מופעל תחת משפט מנהלי שמחייב לפעול במידתיות ולהביא את השיקולים הענייניים בחשבון. השימוש בסמכות הזו שכבר עומדת מאז פסח נעשה רק פעם אחת וכן, מלכתחילה הרישא של הסעיף מדברת על גילוי ובדיקה כשמשרד הבריאות יודע להגיד כבר שההדבקה נעשתה במקום העבודה".
ד"ר ענת צוראל פרבר, עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "במהלך החקירה כשאנחנו כעוד לא בטוחים בתוצאות ורוצים לוודא שלא תהיה הדבקה נוספת, כשעולה חשד שההדבקה היא במקום העבודה, נעדיף לסגור את המקום עד קבלת התוצאות. היו מקומות עבודה עם הדבקה נרחבת כמו במשחטות, במוקדים שונים שאינם פתוחים לציבור. הסעיף הזה עמד עד היום ולא נעשה בו שימוש כמעט".
חלק נוסף בדיון התמקד בסעיף העונשין. עו"ד תמי סלע מהייעוץ המשפטי לוועדה: "הסעיף בנוסח הקודם קבע עבירה על מעסיק שאיפשר שהייה של מספר עובדים מעל המותר וכרגע, הסעיף מדבר על מעסיק שאיפשר שהייה של עובדים ללא מינוי ממונה קורונה, או שלא הציב שלט, או שלא דאג לחתימה על ההצהרה. כל אחת מאלו נקבעה כעבירה פלילית נפרדת יצוין כי לא נקבע קנס מנהלי בשל שיקולי אכיפה ופיקוח".
יו"ר הוועדה ח"כ אשר: "צריך לעשות הפרדה בין הדברים הפרוצדורליים שיש להפכם לקנס מנהלי שיכאב בכיס. מקומות עבודה לעיתים הם כמו תאים משפחתיים ויש לדאוג למדרג של התראות. הפרה ראשונית לא צריכה להוביל להגשת כתב אישום. צריך ניסוח שיכלול התראה ואם המעסיק מפר סדרתי, ניתן להפעיל את הסנקציות הפליליות".
עו"ד איה דביר ממשרד המשפטים: "במקומות עבודה הפתוחים לציבור חשוב שיהיה גורם אחראי להגיינה ולשמירת התו הסגול ומכאן הרף הגבוה של הפללה. במקומות עבודה שלא פתוחים לציבור יש יותר הקפדה על שמירת הפרטיות ולכן אכיפה מנהלית שם אינה דרך המלך, לא היינו רוצים ששוטרים ייכנסו לתת קנסות. הכוונה היא לטפל במעסיקים שמזלזלים ומתעלמים ולפי חומרת ההפרה, ניתן יהיה להפליל ברף הקיצוני. המשטרה מקבלת תלונות של עובדים ולא יכולה לעשות דבר. העמדות לדין פלילי כה מעטות ונעשות במקרים קיצוניים כך ששיקול הדעת כבר מוטמע".
יו"ר מחוז ת"א יפו והמרכז של ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלימן העלה את נושא סגירת בתי הלוחם בשל הקורונה: "קשה להפריז בעומק וגודל המשבר שחוו נכי צה"ל בעקבות סגירת בתי הלוחם. אנחנו מקפידים על הקפסולות ועל התו הסגול ומרגע הפסקת הסגר לא הייתה הדבקה אחת. לכן נבקש להחריג את ארבעת בתי הלוחם ובית קיי גם אם יש סגר והחמרה".
עו"ד תמי סלע מהייעוץ המשפטי לוועדה השיבה לדבריו: "לפי הפרשנות שלנו בתי הלוחם ובית קיי נכללים כבר עכשיו בתוספת המחריגה מקומות מסוימים מהסמכות לסגירת מקומות לצורך חקירה אפידמיולוגית. עם זאת, רשימת החריגים לא ברורה דיה ויש להבהירה כך שתהיה מובנת.
דיון טעון בכנסת בסוגיית דמי אבטלה למשתתפים חופשיים בעולם התרבות ▪ תמיכה גורפת של שר הרווחה, מנכ"ל הביטוח הלאומי, יו"ר ועדת העבודה וחברי הכנסת ▪ משרד האוצר מתנגד: "נוגד כל רציונל ביטוחי" ▪ יו"ר הוועדה דורש מהאוצר: "עשו מה שצריך כדי לאשר את זה עבור עובדי התרבות ומגזרים אחרים שנופלים בין הכסאות" (היו"ר חיים כץ והזמר עידן עמדי)
ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: חברות הביטוח ישלמו למבוטחים את תגמולי הביטוח באותו אמצעי תשלום בו נגבו דמי הביטוח (אבוטבול ומלכיאלי. יוזמי החוק [צילום: פלאש 90])
יו"ר ועדת הכלכלה: לא נשים עוד ללעג וקלס את ועדת הכלכלה ואת הכנסת ▪ מנכ"ל משרד התקשורת: לא רואה איך בארבע השנים הקרובות הופך בנק הדואר לבנק מסחרי. נתקן את החוק בתוך חצי שנה ▪ זנדברג: התרענו שכך יהיה ([צילום: פלאש 90])
סיעת יש עתיד-תל"ם דורשת להכניס לחוק הדוחה את הגשת התקציב את הגבלת כהונת נתניהו, הקטנת ממשלתו, דמי אבטלה לעצמאיים, 400 מיליון שקלים לסבסוד ספרי לימוד ותוכנית קורונה לחצי שנה (לוי. "הטרלול חייב להיםסק" [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
עוד אמר שפירא: "מתחילת פברואר אנחנו סביב השעון עובדים על זה. אסור שהביורוקרטיה תאט אותנו" ▪ יו"ר ועדת המדע: "הצלחת מפתחי החיסון זו התקווה של כל עם ישראל - חשוב לדאוג במקביל גם לבטיחות החיסון וגם למהירות הפיתוח" ([צילום: חורחה סאנז, AP])
ח"כ קרן ברק: האסי פתח צוהר לדיון באפליה רבת שנים בחלוקת משאבים ▪ יו"ר ועדת הפנים: "אין לי שום כוונה להפוך את הדיון הזה לזירת התגוששות והטחת האשמות. דווקא מהמקרה הזה שמסמל קרע בחברה נפעל כדי לאחות פצעים מהעבר" ([צילום: מנחם לדרמן/פלאש 90])
גרוטו הודיע בוועדת הקורונה כי גם תערוכות מקצועיות יוכלו להיפתח לפי אותו מתווה ▪ יו"ר הוועדה: בשלושה השבועות הקרובים על משרד הבריאות למסור לוועדה את מתווה הפתיחה לתערוכות ([צילום אילוסטרציה: יח"צ])
"הוויכוח על הגישה לנחל האסי גלש הרבה מעבר למי הנחל הרוגעים וחשף שסעים חברתיים כואבים", אמרה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ', בדיון שיזמה (יום ג', 18.8.20) ח"כ קרן ברק, על הגישה לנחל האסי, "בהנחה שכולנו אוהבי הארץ הזו, באנו להקשיב בלב פתוח, לגלות אחריות ולקדם דיון מקדם ולא מפלג".
בוועדת הקורונה בכנסת התבשרו (יום ג', 18.8.20), שגם לפתיחת ענף התערוכות המקצועיות מתגבש בימי אלו מתווה. כך הודיע בוועדה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הפרופסור איתמר גרוטו. יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, הדגישה כי בשלושת השבועות הקרובים על משרד הבריאות למסור לוועדה, את מתווה הפתיחה לתערוכות ברור, מוסדר ומפורט - ותאריך יעד לפתיחה כבר בחודש הקרוב.
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בראשות ח"כ יעקב טסלר קיימה (יום ב', 17.8.20) דיון בנושא השירות לנוסעים בתחבורה ציבורית במגבלות הקורונה. הדיון כונס בעקבות המגבלות שהוטלו על מספר הנוסעים בשל משבר הקורונה, ועסק ברובו בצורך בציבור החרדי ופחות בכללי.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש - תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף-2020. 20 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק ללא מתנגדים. ההצעה תועבר להמשך דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט.
ועדת הכלכלה החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגז הפחממני המעובה (גפ"מ), שהגישה הממשלה. הצעת החוק נועדה להסדיר את ענף הגז הביתי, בכל הנוגע לרישוי העוסקים בתחום, הגברת הבטיחות בענף, קביעת אמות מידה למתן שירות לצרכנים, הגברת הפיקוח והאכיפה ועוד. היו"ר מרגי פתח את הישיבה וביקש מנציגי משרד האנרגיה להסביר את השינויים בהצעה. הוא הוסיף, כי הוועדה לא תתפשר על נושאי הבטיחות, מבלי לפגוע באפשרות לקדם תחרות.
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
