הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) משנה בצורה דרמטית את יסודות מדיניותו. מעתה יושם דגש משמעותי בהרבה על מניעת אבטלה, תוך שה"פד" יאפשר לאינפלציה לעלות במידה מסוימת במטרה לעודד את שוק התעסוקה. כך הודיע (יום ה', 27.8.20) נגיד הבנק, ג'רום פאואל. הוא צופה, כי האינפלציה אכן תעלה - אם כי בשיעור מתון.
בנקים מרכזיים בכל העולם רואים את מניעת האינפלציה כיעד המרכזי שלהם, בעוד מטרות אחרות - תעסוקה, איזון תקציבי, מאזן מסחרי וכדומה - הם יעדים שוליים יחסית. כעת הופך פאואל את סדרי העדיפות, כאשר ארה"ב מתמודדת בשל הקורונה עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר מאז המשבר הפיננסי: 10.2% בחודש יולי. "המדיניות המתוקנת שלנו מדגישה שתעסוקה מירבית היא מטרה נרחבת וכוללת", אומר פאואל. "השינוי הזה משקף את הכרתנו ביתרונות הגלומים בשוק עבודה חזק, במיוחד בקהילות בהם רבים משתייכים לבעלי השכר הנמוך והממוצע".
ה"פד" נהג עד כה להעלות את הריבית כאשר האבטלה ירדה, כדי למנוע התחממות יתר של הכלכלה המובילה לאינפלציה. אולם בשנים האחרונות המחירים בארה"ב יציבים, והודעתו של פאואל מהווה הודאה בכך שהבעיה כעת איננה אינפלציה גבוהה מדי אלא נמוכה מדי. אינפלציה נמוכה מדי מלמדת על העדר פעילות במשק בכלל ועל מיתון בצריכה בפרט, שאינם מאפשרים העלאות מחירים כלשהן. בדומה לחום הגוף, גם האינפלציה צריכה להיות בשיעור ממוצע - לא גבוהה מדי ולא נמוכה מדי.
מדיניותו של ה"פד" מעתה תהיה שלא להעלות את הריבית כדי לצנן את שוק העבודה, אלא לאפשר לכמה שיותר אמריקנים למצוא משרות - גם אם המחיר יהיה אינפלציה מעט גבוהה יותר. טווח יציבות המחירים המקובל הוא אינפלציה של 3%-1% בשנה, כך שה"פד" יאפשר לה לעלות מעבר לרף זה. לדברי פאואל, השינוי משקף את ההערכה לפיה ניתן לחזק את שוק התעסוקה בלא לגרום להתפרצות אינפלציונית.
ה"פד" גם משנה את יעד האינפלציה שלו, מ-2% לשנה ל-2% לאורך זמן. בכך הוא מנסה לשכנע את הציבור ואת המשקיעים, שאכן יאפשר למחירים לעלות בקצב מעט מהיר יותר. יעד האינפלציה משליך גם על שיעורי הריבית, ופאואל אומר במפורש, שאם ציפיות האינפלציה יהיו מתחת ל-2% - יוכלו שיעורי הריבית לרדת. יצוין, כי הריבית בארה"ב היא כבר אפס, כך שברור שפאואל אינו מעריך שהאינפלציה או הציפיות לגביה אכן יירדו לרמה כה נמוכה. "אנחנו בהחלט ערים לעובדה שהתייקרות של מוצרי יסוד, כמו אוכל, בנזין ודיור, תוסיף לנטל שעל שכמן של משפחות רבות, במיוחד אלו הנאבקות עם אובדן משרות והכנסות", הוסיף פאואל. "עם זאת, אינפלציה נמוכה מדי מהווה סיכון משמעותי למשק".
אם האינפלציה אכן תעלה בשיעור מתון, יוכל ה"פד" גם להעלות במידה מסוימת את הריבית - וליצור לעצמו מרווח להורדתה בזמן משבר. הבנק המרכזי הוריד את הריבית בשנים האחרונות כדי להתמודד עם שינויים כלכליים ארוכי טווח, כמו הזדקנות האוכלוסייה בארה"ב וירידה ברווחים התפעוליים, וכך נותר ללא תחמושת של ממש כאשר נאלץ להתמודד עם משבר הקורונה. הורדת ריבית היא צעד מרכזי בהיחלצות ממיתון, שכן היא מורידה את עלויות המימון שמגייסים עסקים כדי להרחיב את פעילותם ולשכור עובדים נוספים - אך כעת כלי זה אינו עומד לרשות ה"פד".
ה"פד" הזרים טריליוני דולרים לשוק ההון האמריקני מאז החל משבר הקורונה, ואכן הצליח למנוע קריסה - במיוחד בשוק האג"ח, החיוני להמשך הגיוסים למימון הסיוע למשק. הקונגרס והממשל אישרו בחודש מארס תוכנית סיוע בסך 2.2 טריליון דולר, שלמעשה ממומנת בחלקה העיקרי על-ידי הדפסת כסף לאורך שנים. הדמוקרטים והרפובליקנים חלוקים לגבי תוכנית סיוע נוספת, כאשר הרפובליקנים מדברים על טריליון דולר, והדמוקרטים - על 3 טריליון דולר. בכל מקרה, אם תאושר עוד תוכנית - שוב משמעות הדבר היא הדפסת כסף. הודעתו של פאואל מהיום מלמדת, כי למרות הדפסות ענק אלו, הוא איננו חושש מהתפרצות אינפלציונית - בשל המיתון הכבד בו שרוי המשק האמריקני.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
