בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה והלמ"ס מוסרים נתונים שונים לחלוטין - דבר הפוגע בקבלת ההחלטות במשבר הקורונה ● אנגלמן: לחייב את המעסיקים למסור דיווח חודשי פרטני על עובדיהם
העדר נתונים מהימנים בזמן אמת על מספר המובטלים גורם לכך, שקיימים פערים עצומים בנתונים אלו - שהם חיוניים במיוחד להערכת מצב המשק בזמן הקורונה. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ממליץ (יום ה', 10.9.20) לחייב את המעסיקים למסור לביטוח הלאומי דיווח חודשי על שכר עובדיהם ועל המצויים בחל"ת, ככלי ליצירת אחידות בנתונים.
מאז פרוץ המשבר בחודש מארס ועד סוף יוני הוגשו לביטוח הלאומי 950,000 תביעות לדמי אבטלה. אולם נתון זה אינו היחיד. הביטוח הלאומי סופר את מספר מקבלי קיצבת האבטלה; שירות התעסוקה סופר את מספר הפונים אליו; והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת סקרי כוח אדם. התוצאה היא, שבחודש אפריל היה פער של 26% בין נתוני הלמ"ס לנתוני שירות התעסוקה ושל 57% בין נתוני הלמ"ס לנתוני הביטוח הלאומי. בחודש יוני דיווח שירות התעסוקה על מספר מובטלים כפול מנתוני הלמ"ס ו-65% יותר מנתוני הביטוח הלאומי (ראו טבלה).
אנגלמן מציין, שבעיית הפערים בנתוני האבטלה עלתה כבר בדוח ועדת צבי אקשטיין בשנת 2007 ובדוח של משרד המבקר בשנת 2015. בעקבות דוח זה של המבקר, שעמד על כך שהביטוח הלאומי אינו מממש את זכותו לקבל דוח מעסיקים חודשי, החל המוסד לדרוש מן המעסיקים דוח חצי-שנתי מפורט על שכרו של כל עובד. אולם מדגיש אנגלמן, זהו דוח בדיעבד - בעוד משבר הקורונה מצריך דוח בזמן אמת לצורך קבלת החלטות מיידיות. מבחינה טכנולוגית אין שום חסם המונע קבלת דיווחים חודשיים, הוא מציין.
חיוב המעסיקים בדיווח חודשי מקוון יכול לתרום לפישוט הליכים ביורוקרטיים, להגברת השימוש בתמריצים לחזרה לשוק העבודה ולצמצום דמי האבטלה ולהגדלת הכנסתם של מקבלי קיצבת אבטלה, אומר אנגלמן. דיווח כזה גם יסייע למבוטחים למצות את זכויותיהם; הביטוח הלאומי אמר ב-2015, כי דיווח חודשי יאפשר לו לפנות באופן יזום אל מי שנמצאו זכאים לקצבאות המותנות בעמידה במבחן הכנסה ואינם ממצים את זכותם.
"משרד מבקר המדינה מוצא לנכון להמליץ שהביטוח הלאומי יחייב את כל המעסיקים, לפחות בעת המשבר התעסוקתי הנוכחי, למסור לו נתוני שכר חודשיים באופן מקוון לגבי כלל עובדיהם, תוך מתן מידע לגבי כל עובד בנפרד - במתכונת הדוח החצי-שנתי המוגש כבר עתה, באופן מקוון או בכל דרך אחרת. לא מן הנמנע כי הדבר יגרור נטל מסוים על המעסיקים או על המייצגים אותם מול הביטוח הלאומי, אולם במכלול השיקולים יכולה לצמוח מכך תועלת רבה לממשקי העבודה של הביטוח הלאומי מול המעסיקים, לכל אזרח ואזרח וליכולת הלאומית להציג תמונת מצב כוללת על שוק העבודה, ולגיבוש תוכניות כלכליות עתידיות לטובת מובטלים, עובדים שהוצאו לחל"ת ומועסקים שהיקף משרתם צומצם בעת הזו", מסכם אנגלמן.
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מרדכי שפיגלר, מסר בשבוע שעבר (1.9.20) למשרד מבקר המדינה, כי החוק מחייב דיווח חודשי בטופס; דיווח חודשי מקוון מחייב טכנולוגיה שאינה מצויה ברשות כל המעסיקים. מאחר שתוצאת אי-הדיווח היא פלילית, חיוב המעסיקים בדיווח חודשי מקוון מחייב חקיקה. בד-בבד עם הטיפול בתיקון החוק, הקים הביטוח הלאומי צוותי חשיבה בעניין המשאבים הנדרשים ליישום דיווח השכר החודשי, והם יגישו את מסקנותיהם בשבועות הקרובים.
הקבינט החליט: סגר מלא מהשבוע הבא, מיום שלישי או מערב ראש-השנה תשפ"א, למשך שבועיים ▪ ההחלטה אינה סופית ותובא לאישור הממשלה בראשון (עוצר לילי בשכונת רמות בירושלים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])
מחלוקת בקבינט הקורונה: שר הבריאות אדלשטיין וממונה הקורונה גמזו תומכים בהתחלת הצעדים המגבילים ביום שלישי הקרוב, נתניהו רוצה להתחיל את ההסגר ביום שישי, אז הוא צפוי לחזור מביקורו בוושינגטון (כאן חדשות). נתניהו תומך בסגר מלא למשך שבועיים. נץ הורה לצה"ל להיערך לסגר כבר ביום שלישי (חדשות 12).
בית משפט השלום באשקלון הוציא צו מניעת פעולות לפי סעיף 22א לחוק רישוי עסקים האוסר על הפעלת עסק מסוג מסיבת טבע בחוף ניצנים. הצו הוצא על בסיס פעילות חקירתית ומודיעינית אותן קיימה המשטרה במרחב לכיש, שמהן עלה כי המסיבה הלילה תכיל שלל אלמנטים כגון תכשיטים, תקליטנים ובר אלכוהול.
4,013 מאומתים חדשים אתמול (9.9) מתוך 44,964 תוצאות בדיקות. היום, 10.9 נכון לשעה זו: 144,673 מאומתים מפרוץ המגפה. 488 חולים שמצבם מוגדר קשה. 143 מונשמים. מספר המתים עלה ל-1,075, עלייה של 20 ביחס לעידכון הבוקר, אולם לפי העידכון רק 7 מתים חדשים מחצות.
תוספת של כל שבוע לאחר תום החגים משמעותה פגיעה נוספת בהיקף של כ-4 מיליארד שקל ▪ הגבלות אלו צפויות להגדיל משמעותית את רמת האבטלה הנוכחית (הכלכלנית הראשית שירה גרינברג [צילום: דוברות האוצר])
יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל-יסודיים דורש מן הממשלה להעביר את מערכת החינוך להוראה וללמידה מרחוק באופן מלא ▪ "עבודת המורים והמנהלים ושהיית התלמידים בבתי הספר הפכה למסוכנת ומסכנת. רמת התחלואה במערכת עולה בקצב מסחרר" ("התחלואה במערכת עולה" [צילום: יוסי זליגר, פלאש 90])
מסגרת בדיקות סקר שנערכו בשב"ס ביממה האחרונה אומתו לנגיף קורונה שלושה אנשי סגל ועצור בבית סוהר 'צלמון'. משירות בתי הסוהר נמסר כי בוצע חקר אפידמיולוגי להוצאת אנשי סגל וכלואים רלוונטיים לבידוד רפואי ובדיקות.
פיקוד מחוז צפון של שב"ס החליט על מיעוט תנועות אל ומתוך בית הסוהר עד לסיום דגימת הכלואים והסגל וחיטוי התאים והשטחים הציבוריים באגפים ובמתקן כולו.
למכרז ניגשו 9 חברות ▪ מינהל הרכש במשרד הביטחון ומשרד הבריאות העניקו לשתי החברות את הציונים הגבוהים ביותר והן יקימו מעבדות קורונה באיירפורט סיטי ובעומר ▪ המעבדות יפעלו בתוך מספר שבועות ([צילום: יוסי אלוני, פלאש 90])
לקראת קבינט הקורונה, נועדו שר האוצר ישראל כ"ץ ומנכ"לית משרדו קרן טרנר עם ראשי המגזר העסקי לדון במשמעויות ההרסניות למשק של הטלת סגר נוסף. במהלך הפגישה הבהיר שר האוצר, ישראל כ"ץ, כי הוא מתנגד לסגר כללי ועל כן הציג תוכנית אלטרנטיבית לריסון במסגרתה תחולק הארץ לאזורים כתומים ואדומים. לדבריו, תכנית זו מאפשרת לשמור על רציפות המסחר, מקומות העבודה ומערכת החינוך תוך צמצום משמעותי של התקהלויות ובכך הורדת הסיכוי להדבקה.
שיתוף הפעולה הבינלאומי יניב מהר יותר את החיסון ויאפשר לחלק אותו בצורה הוגנת ▪ מבטיח שהתוכנית תפעל גם ללא השתתפותה של ארה"ב (גברייסוס. לעצב את העשור [צילום: AP])
אחרי החגים - לימודים בביה"ס יתקיימו רק עד כיתה ד' וסגירת המסעדות מהשעה 17:00 ▪ סקירת אמ"ן לפני הדיון העלתה: הפעלת סגר ממושך מהווה כלי מרכזי ומשמעותי בהתמודדות עם מגפת הקורונה ברחבי העולם
בג"ץ: דרעי התיר כניסת אזרחים זרים על בסיס שורה של קריטריונים; מבין 28,000 ההיתרים שניתנו - 9% בלבד היו לאברכים ותלמידי ישיבות ▪ קורא לממשלה לבחון מחדש את מדיניות הכניסה בשל ההחמרה בקורונה (לא היו שיקולים זרים [צילום אילוסטרציה: יעקב לדרמן, פלאש 90])
יוסי דגן הודיע כי לאחר שהחל אתמול להשתעל עבר בדיקת קורונה והיא גילתה כי נדבק בנגיף ▪ "מרגיש די טוב ונמצא, כמובן, בבידוד בבית. כעת מתקיימת חקירה אפידמיולוגית, ומי שצריך להכנס לבידוד יקבל הודעה ממוקד משרד הבריאות" (דגן בביתו. עובר לפעילות בזום)
למרבית הצער, מגיפת הקורונה פוגשת ציבור ישראלי מקוטב שאיבד אמון במנהיגיו ומנהיגים שאיבדו אמון ביכולתם ▪ למרות זאת, כדי לצלוח את המשבר, אין לנו ברירה אלא להתאחד תחת ההנהגה הנוכחית, להיאבק יחד ולציית להנחיות גם כאשר אינן מקובלות עלינו ▪ קריאות לסרבנות, כפי ששמענו בימים האחרונים, שבימים כתיקונם נסבלות בחברה דמוקרטית, הן מותרות בתקופות של חרום ודורשות תגובה נחרצת (קנייבסקי. סרבן [צילום: דוד כהן, פלאש 90])
כ-9% מתוך 43,500 הבדיקות שפוענחו אתמול נמצאו חיוביות ▪ רוב מוחלט של החולים החדשים אינם מתגוררים בערים האדומות ▪ קבינט הקורונה יתכנס בצהריים לאישור החמרת ההגבלות בישראל ([צילום: דוד כהן, פלאש 90])
דבר ראשון כדאי להירגע, המצב לא פשוט אבל רחוק מאוד מקריסה. אמנם, מספר המאובחנים החדשים עולה וישנה זחילה כלפי מעלה של מספר החולים הקשים והמונשמים, אבל קצב העלייה אינו דרמטי והמספרים נמוכים בהרבה מכושר הקיבול של מערכת הבריאות. בישראל יש כ-16,000 מיטות אשפוז כלליות ואלפי מכונות הנשמה זמינות וסך כל מספר מאושפזי קורונה בבתי החולים הוא פחות מ-1,000, מחציתם בלבד קשים ופחות מ-150 מהם מונשמים. אם וכאשר יתעורר צורך, ניתן יהיה לצמצם שירותים אמבולטוריים ולהגדיל פי כמה את כושר הקליטה של בתי החולים לחולי קורונה ולמונשמים אבל אנחנו עוד רחוקים משם. בינתיים כדאי להישאר רגועים, לנשום עמוק, לחשוב ולתכנן בקור רוח וכן, כבר אפשר לראות את האור בקצה המנהרה.
3,904 חולי קורונה חדשים אובחנו ביממה החולפת. כך נמסר (יום ה', 10.9.20) ממשרד הבריאות. על-פי נתוני המשרד, מאז חצות הלילה נוספו 405 חולים מאובחנים חדשים. מדובר בכ-9% מתוך כ-43,500 בדיקות שבוצעו אתמול אשר נמצאו חיוביות בפיענוח במעבדות. כ-3,200 מן החולים החדשים אינם מתגוררים ב-40 הרשויות שהוגדרו 'אדומות'.
בתדרוך המודיעין בחדר הסגלגל ב-28.1.20 אמר היועץ לביטחון לאומי, רוברט או'בריאן, לנשיא דונלד טראמפ: "הקורונה תהיה איום הביטחון הלאומי הגדול ביותר בכהונתך. זה יהיה הדבר הקשה ביותר בפניו תתייצב". עשרה ימים מאוחר יותר התקשר טראמפ לעיתונאי בוב וודוורד והודה, כי המצב חמור בהרבה מכפי שהוא מודה בפומבי – חושף וודוורד בספרו החדש "Rage", שציטוטים ממנו פורסמו (יום ד', 9.9.20) בידי וושינגטון פוסט, בו מועסק וודוורד.
מאז פרוץ המגיפה הוקדשו אלפי מחקרים ללימוד נגיף הקורונה (SARS-CoV-2), אך הנגיף ששינה את חיינו נותר במידה רבה לא מפוענח - לא מעט בשל העובדה שזהו אחד מנגיפי האר-אן-אי הגדולים והמורכבים ביותר שנחקרו עד כה. רוב המחקרים שהוקדשו למיפוי הנגיף נסמכו על שיטות ריצוף גנטי תוך הישענות על הדמיון של הנגיף לנגיפים מוכרים אחרים ממשפחת הקורונה ועל תחזיות של מודלים מתמטיים. במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature, נבחרה אסטרטגיה מחקרית שונה.
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
